בורסת תל אביב בקושי שורדת, אז מה בוער להקים בורסה חדשה

קצת יותר מחצי שנה עברה מפרסום דו"ח הביניים של הוועדה לבחינת הקמתה של בורסה נוספת בישראל, ואתמול התפרסם הדו"ח הסופי שלה. דרמות גדולות אין בו, וגם לא ברור איך יצליחו המלצותיו לגרום לעסקים קטנים ובינוניים ליטול את הסיכון העצום ולהיחשף לפיקוח המחמיר של רשות ניירות ערך.

הרי יש כבר בורסה אחת בישראל — כזו שבקושי מחזיקה ראש מעל המים, שמחזורי המסחר בה דלילים, והגופים המוסדיים מסיטים את כספי הציבור ממנה בגלל חוסר הנזילות לטובת בורסות בחו"ל והשקעות אלטרנטיביות.

ההבדל העיקרי הוא בחשיפת שכר הבכירים

אז מהדו"ח הסופי של הוועדה עולה כי במשרד האוצר כנראה משוכנעים שהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל ממש משתוקקים לגייס כסף מהציבור, אבל פשוט אינם יכולים לעמוד בעומס הדרישות של הבורסה הראשית. זו הרי כפופה לחוק ניירות ערך, ולכן החברות הנסחרות בה חייבות ברמות גילוי וחשיפה אינסופיות (דו"ח שנתי מזכיר בעוביו רומן בסדר גודל של "מלחמה ושלום"), נאלצות לשאת בעלויות משפטיות וחשבונאיות ונתונות לכללי ממשל תאגידי מחמירים ולרמת אכיפה מנהלית מרתיעה. לכאורה, כדי למשוך את העסקים הקטנים בהמוניהם — שמתקשים לגייס כסף בבנקים, שדורשים מהם עלויות מימון גבוהות — כל שצריך לעשות הוא להקים בורסה חדשה והרבה פחות מאיימת, כזו שתקל את נטל הרגולציה ותפחית את הלחץ והדרישות.

אבל קריאה קצת יותר מעמיקה בדו"ח הסופי מגלה כי הבשורה הגדולה ביותר בו היא הפטור מפרסום שכרם של חמשת המנהלים הבכירים, ובמקומו יהיה על החברות לחשוף רק את הסכום המצרפי של שכר אותם חמישה. לפחות את זה הבינו ברשות ני"ע: אין שום סיכוי שעסק קטן או בינוני ייאות לחשוף את הפרטים הרגישים הללו.

אלא שהבעיה המבנית עם המודל, זו שכנראה תמנע את הצלחתו, טמונה במי שחתום על דו"ח הוועדה — רשות ני"ע בכבודה ובעצמה, שהיו"ר הקודם שלה שמואל האוזר יזם את הקמתה.

מימין יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה שרת המשפטים איילת שקד ומנכ"ל בורסת תל אביב איתי בן זאב צילומים: שאול גולן, יאיר שגיא , אוראל כהן

ברשות ני"ע, במשרד המשפטים ובמשרד האוצר זועקים כולם עד כמה נדרשת הפחתת הרגולציה, אך בסופו של דבר הם מעגלים פינות רק בקטנה. ברשות הרי לא יסכימו לשחרר את החבל עד כדי כך שחברה תעשה פאול במשמרת שלהם. כובד האחריות גדול מדי, ולכן ההקלות שמציע הדו"ח הן בעיקרן קוסמטיות, ואילו העטיפה נושאת את אותו תו תקן מאיים של הרשות. מדובר באותה רשות שהושיבה איש עסקים כמו נוחי דנקנר על דוכן הנאשמים בבית המשפט, שחשפה את פרשת בזק, והובילה גם לחקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי באמת רוצה להיכנס למיטה הזו?

גם אם נניח שההקלות יספיקו כדי לפתות עסקים לנסות את מזלם בבורסה, הרי שכדי להחזיק את עצמה היא זקוקה למשקיעים, והפחתת הרגולציה תרתיע את הציבור מלהשקיע בבורסה הזו, בגלל רמת הסיכון הגבוהה יותר והשקיפות הנמוכה. הציבור ממילא חושב שהבורסה היחידה שקיימת היום היא מקום השקעה מסוכן, אז קשה להאמין שיסכן את כספו בבורסה חדשה עם רגולציה מופחתת.

ואם הציבור בחוץ, האם הגופים המוסדיים ינהרו לבורסה הזו? הם מנהלים מאות מיליארדי שקלים של הציבור, אז מה להם ולבורסה שהחברות הנסחרות בה מגרדות את השווי של 300 מיליון שקל, כך שכל השקעה בהן תוכל להגיע לעשרות מיליוני שקלים בודדים, שלא ידגדגו לגופים האלה את התשואה — ולבטח לא יצדיקו את המאמץ והסיכון. המוסדיים בוכים כבר היום על היעדר הנזילות בבורסה הקיימת, על מחזורי המסחר הנמוכים, על הקושי להיכנס ולצאת מהשקעה, האם הבורסה החדשה תדע לספק את הנזילות הזו?

וגם אם נעבור את המשוכה הזו, מי ירים את הכפפה ויקים את הבורסה הזו? מי ירצה לנהל עסק כזה? הגורם היחיד שדורש בשנים האחרונות להקים בורסה היא עיריית חיפה והעומד בראשה יונה יהב. במרץ האחרון הכריז שר האוצר משה כחלון כי הוא תומך ביהב לראשות עיריית חיפה, ומסקנות הוועדה להקמת בורסה משנית היא בהחלט מתנה נחמדה ליהב — וכחלון, בל נשכח, גדל בחיפה ורוצה לפתח אותה.

איילת שקד נותנת רוח גבית לשר האוצר

שרת המשפטים איילת שקד, שחרטה על דגלה את הורדת נטל הרגולציה, מזדהה עם המסרים וגם נותנת רוח גבית לשר האוצר. על הדרך היא גם מפרגנת למאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהגיע מרשות ני"ע וחתום על המלצות הוועדה. בעיריית חיפה ודאי ישמחו להעמיד מימון להקמת הבורסה הזו, אך הם יצטרכו להצדיק את השימוש בכספי התושבים ולהציג היתכנות כלכלית אמיתית לכך. עיריית חיפה שכרה בעבר את שירותיה של חברת הייעוץ האסטרטגי אוליבר וויימן, כדי לבחון את היתכנותה של הקמת בורסה כזו, אך המלצותיה לא ממש ראו אור יום, ולא בכדי. כדי להקים בורסה צריך לגייס את הבנקים, שיהפכו לברוקרים וישמשו צינור למסחר בה, ודבר זה כרוך בהתאמות מיכון. למה לבנקים להצטרף לעסק הזה בנוסף לבורסה הקיימת?

נראה כי גם חברי הוועדה הבינו את הקושי להקים בורסה חדשה מאפס, במיוחד לאור העובדה שכבר כיום מצליחות חברות ששוויין 250 מיליון שקל להנפיק בבורסה הקיימת. לא בכדי ממליץ אחד השינויים בדו"ח הסופי על בחינת האפשרות שהבורסה הקיימת, בניהולו של איתי בן זאב, תהיה זו שתקים את הבורסה המשנית.

במילים אחרות, למה ללכת כל כך רחוק ולפנטז על הקמתה של בורסה חדשה, אם כל שנדרש הוא לייצר רשימת מסחר משנית בבורסת תל אביב תחת הפלטפורמה שכבר קיימת?