הזרים טרפדו את מינוי מועמד המדינה לתפקיד יו"ר דיסקונט

בעלי המניות הפכו בסוף השבוע את ועדת בנק ישראל למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה לבדיחה. המשקיעים לא אישרו את מינויו לדירקטור בבנק של ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, על אף מסר ברור מבנק ישראל כי ברצונו שאריאב יחליף כיו"ר דיסקונט את יוסי בכר סיום תפקידו. המהלך מציב סימני שאלה על יכולת הרגולטור לכפות את רצונו על מינוי יו"ר בבנקים, במיוחד בבנק לאומי, שהיו"ר הנוכחי שלו דוד ברודט צפוי לפרוש בסוף השנה הבאה. 

בתום ההצבעה שנערכה בחמישי האחרון התברר כי רוב בעלי המניות של דיסקונט העדיפו למנות שלושה דירקטורים אחרים במקום אריאב, שיוכלו להתמודד על תפקיד היו"ר: רו"ח ראובן אדלר, פרופ' בן ציון זילברפרב ויודפת הראל בוכריס (שנבחרה לכהונה שנייה). בנוסף נבחר שלום הוכמן כדירקטור חיצוני, שעשוי להתמודד אף הוא על תפקיד היו"ר מאחר שמדובר בבנק ללא גרעין שליטה.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בעוד המוסדיים הישראליים קיבלו ברובם את עמדת בנק ישראל ותמכו במינוי אריאב לדירקטוריון, המשקיעים הזרים התנגדו לו. ההמלצה שניפקה חברת הייעוץ הזרה ISS שמשמשת את המצביעים הזרים, והגיעה לידי "כלכליסט", התעלמה מהמלצת ועדת בנק ישראל והציעה להתנגד למינוי אריאב. המלצת החברה מציינת כי אף שהוא משמש כדירקטור בשתי חברות ציבוריות וכיו"ר פעיל בבנק השקעות, "מכיוון שניתן להצביע רק לשלושה דירקטורים ושלושת המועמדים האחרים ראויים לתמיכה, לא נוכל להמליץ על מינוי של אריאב".

חששות לגבי ניסיון אריאב

בעוד בבנק עם גרעין שליטה יש בעל שליטה שמעצב את הרכב הדירקטוריון, בבנק ללא גרעין שליטה הציבור הוא שמחזיק בבנק ומנווט את הדירקטוריון. מאחר שציבור זה מפוזר וכולל מוסדיים ומשקיעים זרים שלא יכולים לתאם עמדות או לאתר מועמדים במשותף, בבנק ישראל הקימו ועדה שלפחות תניח תשתית להרכב הדירקטוריון. זאת אף שמניות השליטה בדיסקונט הן בידיים פרטיות. אך שיטה זו נכשלה במבחן המציאות, ובעלי המניות הראו שהם מעדיפים מועמדים אחרים.

מה דעתך על מניית דיסקונט:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

למעשה, באי־מינוי אריאב לדירקטור יש מידת מה של התרסה כלפי ועדת בנק ישראל וסירוב לקבל את הכתבותיה. בשיחות שקיים אריאב עם המוסדיים לפני ההצבעה הוא הביע אי־נחת מהגיבוי שקיבל מוועדת האיתור. "נכנסתי לקלחת הזו ולא ברור לי איך", אמר אריאב בשיחות סגורות. "הוועדה פנתה אליי ושקלתי את ההצעה בכובד ראש כי יש לי פעילויות אחרות שמעניינות אותי. אמרו לי שרואים בי פוטנציאל ליו"ר, אבל איכשהו זה יצר דווקא רתיעה".

חברי ועדות ההשקעה של המוסדיים הישראליים, רובם בכירים לשעבר במוסדות פיננסיים, קיבלו פניות מצד המועמדים לדירקטוריון ערב ההצבעה, כך שכללי המשחק הושפעו מהקשרים האישיים של המועמדים למקבלי ההחלטות. אך אף שחלק ממנהלי ההשקעות של המוסדיים המליצו שלא לאמץ את קריאת ועדת בנק ישראל, ועדות

ההשקעה החליטו שלא לצאת נגד ההמלצה.

"חשבנו שאריאב פחות מתאים והמלצנו לוועדת ההשקעות לא לבחור בו", אמר מנהל השקעות באחד המוסדיים. "היה דיון ארוך בוועדת ההשקעות ובסוף הוא נבחר. אני חושב שלעמדה של ועדת בנק ישראל היתה השפעה גדולה, כי בוועדת ההשקעות חששו שאחר כך יבואו לשאול שאלות. ההתלבטות היתה בין אדלר, שיש לו ניסיון בנקאי כמשנה למנכ"ל בנק מזרחי, לבין אריאב, אבל הוועדה העדיפה לבסוף את אריאב. אני חושב שהיו פה גם שיקולים פוליטיים, הוא נחשב לדמות מקושרת ולא רצו להסתבך איתו. אנחנו חששנו שאין לו מספיק ניסיון. אמנם הוא היה מנכ"ל האוצר והוא יושב בוועדות ההשקעה של קרנות הפנסיה הוותיקות, אבל לא ראינו אותו כיו"ר בנק, אין לו הניסיון המתאים".

למרות ההסתייגויות, מרבית המוסדיים הישראליים יישרו קו עם המלצת ועדת בנק ישראל, והותירו את טרפוד המינוי למשקיעים הזרים. אלו מרבים להסתמך על המלצות חברת הייעוץ ISS, שתמכה לאחרונה במינוי הדירקטורים שהציע דירקטוריון בזק, וטרפדה את ניסיון המשקיעים המוסדיים בחברת התקשורת למנות מועמדים מטעמם. ISS אף המליצה בעבר לאשר את עסקאות בעלי העניין השנויות במחלוקת בבזק למרות התנגדות המוסדיים.

למשקיעים הזרים יש היכרות פחותה עם המועמדים המקומיים לדירקטוריון, ולכן הם נסמכים בעיקר על קורות החיים שלהם. לכאורה מדובר בבחירה שחפה משיקולים פוליטיים, אך מפספסת היכרות מעמיקה יותר עם המועמדים. "עשינו בדיקות על אדלר, שנחשב לאיש מקצוע מעולה אבל גם לאיש קשה וכוחני. לא בטוח שהמשקיעים הזרים מגיעים לרמות היכרות כאלו", אמר אחד ממנהלי ההשקעות במוסדיים המקומיים.

לבחון מחדש את המודל

מקרה בנק דיסקונט מעלה את הצורך בבחינה מחודשת של יעילות מודל בנק ללא גרעין שליטה במתכונתו הנוכחית. במודל הנוכחי ועדת איתור של בנק ישראל ממליצה על מועמדים לדירקטוריון, אך ההחלטה נותרת בידי בעלי מניות שבמקרה של דיסקונט רבים מהם זרים ולא באמת מכירים את המועמדים. אף שמדובר בגוף עסקי פרטי, בנק הוא גוף בעל אלמנטים ציבוריים רבים ולא בטוח שנכון להותיר את בחירת היו"ר לפוליטיקה קטנה. "הפעלת הלחץ מצד מועמדים לדירקטוריון על חברי ועדות ההשקעה אינה מכובדת", אמר בכיר באחד המוסדיים. "ייתכן שצריך לשקול מודל אחר שבו המועמד ליו"ר צריך להיבחר בנפרד".

פרישתו הצפויה בסוף 2019 של יו"ר בנק לאומי דוד ברודט צפויה להציב מבחן דומה בפני כוחם של בנק ישראל והמדינה בבחירת דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה. גם במקרה זה ועדת בנק ישראל כבר סימנה מועמד משלה: יורם טרובוביץ', ראש לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ולשעבר מנכ"ל דיסקונט השקעות. אך הפעם נראה כי דווקא קשריו הפוליטיים של טרובוביץ' עלולים להכשיל את מינויו.