הצמיחה בהכנסות שיכון ובינוי עלולה לחייב את שרי אריסון לבחור בינה לבין בנק הפועלים
לפי דוחות החברה, קיימת אפשרות שהממונה על ההגבלים תקבע ששיכון היא "תאגיד ריאלי משמעותי" - וכך יווצר מצב שבו אריסון תחזיק באמצעי שליטה בגוף פיננסי וריאלי, בניגוד לחוק הריכוזיות
- מנכ"ל שיכון ובינוי: "נכון להיום הפעילות שלנו ב-SBI לא נפגעה"
- שיכון ובינוי והרבה אתגרים: הדאגות של אריסון לא מסתכמות בחקירת השוחד
- פרשת שיכון ובינוי: המשטרה שחררה נכסים בשווי של כ-20 מיליון שקל של היו"ר לשעבר
בשנת 2017 נרשמה עלייה משמעותית בפעילות המקומית של קבוצת שיכון ובינוי, שבאה לידי ביטוי בזינוק של 752 מיליון שקל בהכנסות של מגזר קבלנות תשתית ובניה בישראל. עיקר הצמיחה בשנה חלפה נובע הודות לעלייה בהיקף הביצוע של בפרויקט אשלים ובפרויקט אינטל בקריית גת. כמו כן, נרשמה עלייה בהכנסות חברת צמנטכל בעקבות ביצוע פרויקט מכשול בדרום הארץ.
לפי גילוי שמופיע לראשונה בדוחות של שיכון ובינוי: לאור מחזור המכירות של החברה, קיימת אפשרות שהממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין, תקבע שהחברה היא "תאגיד ריאלי משמעותי" ובתוך כך היא עשויה להיכלל ברשימת "הגורמים הריכוזיים" לפי חוק הריכוזיות.
נכון להיום שיכון ובינוי כבר נכללת ברשימת "הגורמים הריכוזיים" אולם סיווג זה לא נובע מפעילותה של החברה, אלא לנוכח זאת שבעלת השליטה בשיכון ובינוי, שרי אריסון, שולטת בבנק הפועלים שמוגדר כגוף פיננסי משמעותי.
במידה שהממונה על ההגבלים העסקיים תקבע ששיכון ובינוי הינה תאגיד ריאלי משמעותי, יתכן שיווצר מצב שבו בעלת השליטה בחברה, שרי אריסון, תחזיק באמצעי שליטה הן בגוף פיננסי משמעותי - בנק הפועלים, והן בתאגיד ריאלי משמעותי - שיכון ובינוי.
בהתאם לחוק הריכויות, לאחר תקופת מעבר של שש שנים שתחילתן במועד פרסום החוק (חוק הריכוזיות פורסם ב-13 בדצמבר 2013) ייאסר על מי ששולט בתאגיד ריאלי משמעותי לשלוט גם בגוף פיננסי משמעותי. המשמעות היא שאם וכאשר שיכון ובינוי תוגדר כתאגיד ריאלי משמעותי, שרי אריסון תוכל להחזיק בשליטה בשיכון ובינוי ובבנק הפועלים עד לדצמבר 2019, ולאחר מכן, יהיה היא עלולה להידרש לבחור בין שתי אחזקותיה הבולטות בישראל: בנק הפועלים מחד ושיכון ובינוי מאידך.