השלטון המקומי לדירקטוריון דקסיה: יש לנהל מו"מ על הצעת המיזוג של בנק ירושלים
לפי מרכז השלטון המקומי, המחזיק ב-6.5% ממניות דקסיה, "יש לפעול לחיזוק מעמדו של הבנק בשוק, ולהגדלת בסיס ההון שלו"
מרכז השלטון המקומי, בעל עניין (6.5%) בבנק דקסיה פונה היום (א') במסגרת היותו בעל מניות בבנק ומבקש מדירקטוריון דקסיה לשקול בכובד ראש את ההצעה שקיבל בחודש שעבר מבנק ירושלים למיזוגו לתוכו. היום שלח מרכז השלטון המקומי מכתב לדירקטוריון בו הוא מסביר כי לדעתו, "לאחר בחינה מעמיקה ולימוד הגיע המרכז לכלל מסקנה אסטרטגית לפיה יש לפעול לחיזוק מעמדו של הבנק בשוק, ולהגדלת בסיס ההון שלו". על המכתב חתום שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי.
- טדי שגיא רכש מניות של בנק דקסיה
- מניות השליטה בבנק דקסיה נמכרות למוסדיים
- פשרה משפטית חדשה תאפשר את מכירת בנק דקסיה ישראל
בדקסיה טרם הגיבו להצעת המיזוג ובוחנים את הדברים. ל"כלכליסט" נודע כי עד לנקודת הזמן הזו לא היו חילופי דברים או מכתבים כלשהם בין הצדדים. זאת כאשר בימים הקרובים צפוי דקסיה להגיב למכתב. מכתב ההצעה של בנק י-ם נשלח ב 27 למרץ לדירקטוריון דקסיה. מלבד המכתב, לא נשלחה לדקסיה הצעה מפורטת יותר ולכן לא ידוע מהו הסכום שמוכן בנק ירושלים לשלם עבור מיזוג שכזה ובאיזה אופן מיזוג בדיוק מדובר.
כזכור, בחודש שעבר, ימים ספורים לאחר שהפך בנק דקסיה לבנק ללא גרעין שליטה, פנה אל דירקטוריון דקסיה בנק ירושלים מתוך כוונה לנהל מו"מ על מנת לרכוש את דקסיה ולמזגו אליו. כאמור, זו לא הפעם הראשונה שבנק ירושלים פונה בהצעה לרכישת מניות דקסיה. בפעם הקודמת עשה זאת בסוף 2014 כאשר הגיש הצעה לרכישת 100% המניות מדקסיה העולמית, תמורת מזומן והקצאת מניות. אז ועדת הביקורת דחתה את ההצעה תוך שהיא ציינה אז כי ההצעה איננה משרתת את טובת בעלי המניות, לא תיצור סינרגיה כמו גם היקף ההון של בנק ירושלים שאיננו מספק לצורך הרחבת הפעילות של הבנק הממוזג.
בנק ירושלים
דקסיה, המתמחה בהעמדת אשראי מוניציפאלי לעיריות ולרשויות מקומיות, סיכם את שנת 2017 עם רווח נקי של 53.9 מיליון שקל , ירידה לעומת 60.3 מיליון שקל בשנת 2016, ועם הון עצמי של 661.4 מיליון שקל. לבנק ירושלים הון עצמי של 837.3 מיליון שקל.
בדקסיה מיישמים תוכנית אסטרטגית על מנת להגדיל את פעילותו של הבנק גם מחוץ לסקטור המוניציפאלי וגם כדי להתמודד עם מגבלת החשיפה ללווה בודד. משום היקף ההון העצמי המצומצם של הבנק ומשום שמנגד ללקוחות מסויימים ישנם תיקי אשראי גדולים יחסית הרי שהבנק חשוף למגבלת לווה בודד. המגבלה מאפשרת להעמיד אשראי ללווה בודד עד היקף מקסימאלי של 15% מההון של הבנק. ביחס לקבוצת לווים עד 25% מההון. כדי להתמודד עם הבעיה הבנק מכר נתחים מסויימים מתיקי הלוואות שלו בשנה שעברה. כך מכר תיקי הלוואות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. בעקבות המכירה השתחרר הון שהיא לירידה בהיקף החשיפה ללווה בודד. כך, ב2016 החשיפה ללווה בודד היתה 11.2% (15% זה המקסימום) ואחרי מכירת תיקי ההלואוות ירדה ל 7.2%. הבנק גם מתוכנן להמשיך לחלק עוד דיבידנדים במסגרת התוכנית האסטרטגית שלו- מה ששוב יקטין את ההון שלו ויקרב את הבנק למגבלות לווה בודד. כביכול מיזוגו אל בנק ירושלים יש בו כדי לפתור את הבעיה משום הרחבת היקף ההון. אלא שכאמור פעם קודמת בדקסיה סברו כי היקף ההון של בנק ירושלים אינו מספק והמיזוג לא ייצור סינרגיה.
בתוך כך, ההתפטרות עליה דווח היום של יו"ר דקסיה, קלוד פירה, היא בשל העובדה שבחודש שעבר נמכרו מניות השליטה של דקסיה העולמית למוסדיים ומחזיקים פרטיים במסגרת מהלך של הפצת המניות. ולכן נציג בעלת השליטה הקודמת צריך לסיים תפקידו.
במסגרת מהלך הפצת המניות ופיזור גרעין השליטה שינוי מפתיע בפרופיל המשקיעים של בנק דקסיה הוא כניסתו של איש העסקים טדי שגיא. שגיא רכש 3.36% בחודש שעבר ממניות הבנק תמורת 20 מיליון שקל. שגיא רכש את המניות באמצעות חברת Norisha holdings . לצידו של שגיא מחזיקים נוספים במניות דקסיה הם קרן נוקד של רועי ורמוס ושלומי ברכה - 4.87%, ילין לפידות - 4.3%, הפניקס - 4.36% ואנליסט - 3.9%. לכלכליסט נודע כי במסגרת מהלך הפצת המניות נעשתה פניה אל שגיא והציעו לו לבחון רכישה, כאשר לאחר בדיקה שביצע שגיא החליט כי מעוניין בעסקה מעניינת מבחינת התמחור ותשואת הדיבידנד.
