WeWork ביטלה את גיוס החוב בארץ

חברת חללי העבודה המשותפים WeWork של אדם נוימן נסוגה מתוכניתה לגיוס חוב גדול בישראל, כך נודע ל"כלכליסט".

הרקע להחלטה של WeWork הוא הדרישות שהציבו הגופים המוסדיים לחשוף את נתוניה הכספיים בעקבות הוראות ועדת חודק, והדרישות לספק ביטחונות לאג"ח שתנפיק החברה. ברקע נמצאות גם התניות נוספות, כמו דרישות של הון עצמי מינימלי ושמירה על יחס חוב למאזן ברמה מסוימת.

מתחם של WeWork בלוס אנג'לס. יותר מ-150 מתחמים ביותר מ-35 ערים בעולם צילום: wework

WeWork מוותרת בשלב זה על האופציה הישראלית, אם כי היא עשויה לגייס כאן בהנפקת מניות שייתכן שתערוך בשנה הקרובה. WeWork מעוניינת בגיוס חוב ללא מגבלות כלשהן - גיוס שאותו היא מבצעת בקלות יחסית באזורים אחרים בעולם, כולל ארה"ב. "זו חברה עם הכנסות של מיליארד דולר בשנה וצומחת ב־100% בערך בכל שנה. השוק כאן שונה מהשוק האמריקאי, ואנחנו לעולם לא נבין את השוק ששם", אמר מקורב למגעים.

הידיעות הראשונות על גיוס חוב של מאות מיליוני דולרים של WeWork בישראל התפרסמו בנובמבר האחרון. המגעים נמשכו יותר מחצי שנה, כשהחברה מקיימת לאורך התקופה פגישות עם גופים מוסדיים ישראליים כמו הפניקס, כלל, מיטב דש ומנורה, כדי לקדם את הגיוס. במקביל, ניהלה החברה מגעים עם חברות הדירוג S&P מעלות ומידרוג לקבל דירוג לאג"ח, ועמדה לקבל דירוג של -A - לא גבוה במיוחד לחברה נוצצת כזו.

מייסד WeWork אדם נוימן צילום: דן קינן

בתחילה ביקשה WeWork לגייס אג"ח פרטיות שאינן סחירות, אבל לאחר שהחברה קיבלה את רשימת הדרישות הכרוכות היא שינתה את דעתה והחליטה לבחון גיוס הלוואות פרטיות מכמה גופים מוסדיים. אבל גם האפשרות הזו התנהלה בעצלתיים, ובתי השקעות בחנו שוב את הסוגיה - בעיקר לאור העובדה שמדובר במחלקות שונות שטיפלו בבקשה.

WeWork ביקשה לגייס בין חצי מיליארד למיליארד דולר באג"ח, כשההגעה לישראל נבעה הן מהיקפי הגיוס הפוטנציאליים המקומיים שהחברה קיבלה לגביהם אינדיקציות, מהריביות הנמוכות, והן בשל העובדה שנוימן, שעומד בראשה, הוא ישראלי. WeWork מנהלת במקביל מגעים להנפקת מניותיה בבורסת ניו יורק, לפי שווי של יותר מ־30 מיליארד דולר.

להבדיל מחברות נדל"ן אמריקאיות אחרות שגייסו חוב בישראל בשנים האחרונות, והתאגדו כחברות ייעודיות, המקרה של WeWork שונה. מדובר בחברה שעוסקת גם בנדל"ן וגם בטכנולוגיה. בתחילת 2017 סיכם תאגיד ההשקעות הענק היפני סופטבנק על השקעה מדורגת בשלבים של 4.4 מיליארד דולר ב־WeWork. ההשקעה מתבצעת לפי שווי של 20 מיליארד דולר, והיא נעשית על ידי קרן של סופטבנק ויז'ן וממשלת סעודיה. שווי זה מציב את WeWork כאחת מחברות הטכנולוגיה הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם. מי שמקדימות אותה בשווי הן חברות טכנולוגיה פרטיות כמו Airbnb, שיאומי ואובר.

עד להשקעה של סופטבנק, גייסה WeWork כ־1.7 מיליארד דולר משורת משקיעים גדולים, בהם בנקי ההשקעות ג'יי.פי מורגן, גולדמן זאקס, בנצ'מרק, קרן ההון סיכון הישראלית אלף וגופים נוספים. בסך הכל מדובר בגיוסי אקוויטי של כ־6 מיליארד דולר עד כה. WeWork מייצרת כיום הכנסות שנתיות בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר, אבל בשל ההשקעות הענקיות שמבצעת החברה במקומות שונים ברחבי העולם היא עדיין לא מצליחה לייצר רווחים משמעותיים.