אבטחת הרשת עולה על הכביש

עשרות מיליוני מכוניות המחוברות לאינטרנט כבר נמצאות בכבישים, ומאות מיליונים בדרכן אליהם. החיבור הזה הופך את הנסיעה לבטוחה ויעילה יותר. בעתיד, כשכלי הרכב יהיו מחוברים גם בינם לבין עצמם, יהיה קל עוד יותר להימנע מסכנות ולפתור בעיות מיידית. אבל מה נעשה אם האקרים יפרצו למערכות של הרכב וישתלטו עליו, או ישתלו וירוסים העלולים לסכן חיים? החששות האלה אינם תיאורטיים. אך יש גם פתרונות המגנים מפני מתקפות סייבר על כלי הרכב. 

לפני כשנה וחצי הודיעו האקרים המאתרים פרצות ומתריעים בפניהן, כי הצליחו לחדור מרחוק למערכות הניהול של טסלה ולהתערב בבקרת הבטיחות של הרכב. בטסלה תיקנו את הפריצה מיידית עם עדכון תוכנה דרך האינטרנט, אך המקרה הוסיף למודעות הגוברת לנושא הסייבר בכלי רכב. המקרה של טסלה אינו היחיד: ב־2017 הצליחו האקרים לאתר, לפתוח ולהניע רכב של יונדאי בארה"ב דרך אפליקציה; ב־2016 בבריטניה פרצו האקרים למערכות של מכונית חשמלית של ניסאן; ועוד.

מייסד טסלה אלון מאסק אומר שאחד החששות הגדולים שלו הוא מפני מתקפת סייבר על כלל צי הרכב של החברה. מצד אחד, טסלה בסיכון גדול יותר ממרבית כלי הרכב בשל היותה מחשב נייד על גלגלים, אך גם כלי רכב אחרים נהפכים במהירות למערכות מחוברות. האתגרים יגדלו וילכו עם התפשטות המכוניות האוטונומיות, שבהן אפשרויות ההשתלטות החיצונית והסיכונים הכרוכים בכך, מוחשיים וגדולים עוד יותר.

מכונית אוטונומית של אינטל צילום: Intel Newsroom

אפס סובלנות לכשלים טכנולוגיים ברכב

הצורך לספק ביטחון לכלי רכב הוא אפוא מכריע, מכיוון שהוא טומן בחובו שמירה על חיי אדם. יתרה מכך, מבחינה אתית בני אדם יכולים לסבול עד רמה מסוימת פגיעה בגוף כתוצאה מטעות אנוש, אך תהיה אפס סבלנות, במיוחד מצד הרגולציה, אם הפגיעה בגוף תיווצר מכשל טכנולוגי או השבתת מערכות טכנולוגיות, גם אם הן קורות בשל פשעי סייבר. כדי להמחיש עד כמה נושא הסייבר מרכזי ונמצא על סדר היום של כל ארגון מצליח, מספיק להתבונן בתוצאות סקר שנערך בפורום הכלכלי העולמי האחרון בדאבוס, שבו נשאלו מנכ"לים של חברות גדולות ומוכרות מה הנושא הכי מרכזי עבורם ל־2018. הרוב המוחלט טענו שזה נושא הסייבר.

ההתמודדות עם אתגרי אבטחת כלי הרכב נחלקת לשלושה רבדים: הראשון הוא אבטחה מקסימלית כבר בשלב העיצוב, כולל בידוד חלקים לצורך מניעת ההדבקה במקרה של פריצה, וכן הצפנת המערכות והטמעת אלגוריתמים היודעים לחזות הסתברות לפריצה כתוצאה מזרימת מידע וקישוריות בין כלל כלי הרכב. הרובד השני מתייחס לשלב הפיתוח, שבו הן החומרה והן התוכנה עוברות בקרת איכות מקיפה. הרובד השלישי הוא נושא התחזוקה, שכולל עדכוני מערכות אבטחה מפני איומי סייבר עתידיים, מהסיבה שאיומי ההווה אינם בני־תוקף בעתיד, וכך גם מנגנוני האבטחה. לכן חברות הרכב חייבות לבצע עדכוני מערכות.

ישראל לא יכולה להתגאות בהצלחה רבה בתחום ייצור כלי רכב, אך בתחומי הביטחון והאבטחה בכלל והסייבר בפרט, היא מעצמה אמיתית. כמו שצ'ק פוינט בזמנו המציאה את אבטחת המידע באינטרנט, כך מובילאיי המציאה מאוחר יותר מערכת להימנעות מהתנגשות. 15% מההשקעה העולמית בתחום הסייבר מנותבים כיום לישראל.

כך לדוגמה, ארגוס הישראלית נחשבת למובילה עולמית בתחום, ובאחרונה היא נרכשה על ידי ענקית הצמיגים והאלקטרוניקה הגרמנית קונטיננטל. היכולות היוצאות מן הכלל של מפתחים ומהנדסים בישראל מוכרות לכל הקשורים לסייבר. עוד ב־2010 פתחה GM מרכז פיתוח בישראל כדי לנצל את היכולות המקומיות. גם סמסונג פתחה כאן מרכז סייבר לכלי רכב, בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון, דויטשה טלקום ואחרים.

בחמש השנים הבאות יצטרפו יותר מ־250 מיליון מכוניות מחוברות לכ־112 מיליון שכבר נוסעות בכבישי כדור הארץ. לפי הערכה, כ־75% מהמכוניות יהיו מחוברות ב־2020. כיום רכיבים אלקטרוניים מהווים כ־50% מסך עלות הייצור של הרכב. המערכות רק ייהפכו למורכבות יותר, מה שידרוש פתרונות בטיחות משוכללים ויצירתיים יותר. לכן ברור שהשוק העולמי של אבטחת הסייבר לכלי הרכב יגדל באופן אקספוננציאלי.

מכונית אוטונומית של גוגל צילום: איי פי

ההוצאה על אבטחת סייבר ברכב תגדל ב־24% בשנה

אנליסטים מעריכים כי סך ההוצאה הגלובלית על סייבר בין 2017 ל־2021 יגיע לטריליון דולר; הנזקים מפשעי הסייבר יגיעו באותה תקופה לכ־6 טריליון בשנה. בינתיים, הפגיעות בכלי רכב מצד ההאקרים מועטות מאוד, אך ככל שיגדלו רמות החיבור והאוטומציה, כך המקרים האלה עלולים להתרחש יותר ויותר. וכמובן שגם ההוצאה על הסייבר בכלי רכב תגדל. לפי חברת הייעוץ העסקי Frost and Sullivan, ההשקעה באבטחת רשת לכלי רכב צפויה לגדול בשיעור שנתי ממוצע (CAGR) של 24.4% עד 2025.

תחום הסייבר מתפרס על פני שלל סקטורים ותעשיות, ולכן ניתן למצוא כמה קרנות סל על אבטחת סייבר כתחום כללי. משקיע המעוניין בחשיפה לחברות המפתחות אבטחת רשת לתעשיית הרכב בלבד, יתקשה למצוא כרגע קרן סל ייעודית, מכיוון שמרבית החברות בתחום הן סטארט־אפים או פרטיות. ניתן להיחשף לתחום הזה על ידי השקעה בחברות גדולות שרכשו או השקיעו באחד הסטארט־אפים, כמו קונטיננטל שרכשה את ארגוס הישראלית. קונטיננטל ידועה כחברת הצמיגים הגדולה באירופה. אך אם מסתכלים על התפלגות ההכנסות, אז חטיבת הצמיגים אינה מקור הכנסתה העיקרי - 40% בלבד. ה־60% הנותרים מיוחסים למערכות הרכב והאלקטרוניקה.

האנושות מתקדמת במהירות לעתיד שבו הכל או כמעט הכל ייעשה על ידי האמצעים הטכנולוגיים, כולל לעבור ממקום למקום. ככל שכלי הרכב יהיו מתקדמים וחכמים יותר, כך תהיה זו קרקע פורייה לפושעי הסייבר - וכך גם עולה הצורך בהגנה מפניהם.

השורה התחתונה: קונטיננטל היא חברת הצמיגים הגדולה באירופה. אך הם לא מקור הכנסתה העיקרי - 40% בלבד. ה־60% הנותרים מיוחסים למערכות הרכב והאלקטרוניקה

יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים, ודן שמילוביץ' הוא אנליסט ניע"ז בטנדם קפיטל