הנפקת סטארווד גרמה למוסדיים לתמחר מחדש את האמריקאיות

ענקית המלונאות האמריקאית סטארווד השלימה את השלב המוסדי בתל אביב - וגררה את האג"ח האמריקאיות למפולת. יותר מ־30 יזמים אמריקאים כבר גייסו למעלה מ־22 מיליארד שקל בבורסת תל אביב. הגיוס שביצעה שלשום סטארווד, אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בארה"ב, הצליח לזעזע את התמחור של המשקיעים הישראלים ושלח אותם לחשב מסלול מחדש. 

סטארווד קיבלה אתמול ביקושים אדירים של 1.3 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח ראשונה בישראל. החברה נענתה לביקושים של כמעט מיליארד שקל (287 מיליון דולר) בשלב המוסדי, כ־20 מיליון דולר יותר מכפי שתכננה מראש בגיוס כולו.

הגיוס נעשה בריבית של 5.95%, שנחשבת גבוהה ביחס לחברה בדירוג A. בעקבות הריבית הגבוהה הזו, אג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות נפלו אתמול בתל אביב. חלק מהנפילות קשורות לכך שמשקיעים העדיפו לרכוש את האג"ח של סטארווד בריבית האטרקטיבית ולבצע שורט (מכירה בחסר) על אג"ח אמריקאיות אחרות. אולם, עיקר הנפילות נבעו מהתהיות של המשקיעים הישראלים: אם מיליארד שקל חדשים שנכנסו לשוק מתמחרים חברה בדירוג A בריבית שקרובה ל־6% - מה זה אומר לגבי התמחור של שאר החברות?

סטארווד צבעה אתמול את תל אביב באדום. האג"ח של ווטרסטון רשמה ירידה של 1.50% והשלימה ירידה של 5.90% מתחילת החודש; כעת היא נסחרת בתשואה לפדיון של 6%. גם דה לסר ב' ירדה 1.50% וכעת נסחרת בתשואה לפדיון של 5.60%. קופרליין ירדה אתמול ב־1.40% ונסחרת בתשואה לפדיון של 5.10% וספנסר רשמה ירידה של 1% ונסחרת בתשואה לפדיון של 5.48%.

אג"ח מסדרה א' של נמקו, שמדורגת +A על ידי מעלות ופעילה גם היא בתחום הקניונים בארה"ב, רשמה ירידה קלה של 0.7%. נמקו השלימה בחודש האחרון ירידה של 2.18% בתל אביב, שהחלה עוד במפולת בשווקים בתחילת פברואר, בצל הצפי להעלאת ריבית בארה"ב.

"נכנס אתמול היצע של מיליארד שקל בריבית מאוד גבוהה. נניח שירקן שמוכר סחורה מסוימת בחמישה שקלים ופתאום מגיע ירקן מתחרה עם אותה סחורה, בכמות אדירה ובמחיר אטרקטיבי יותר. זה משנה את השוק", אמר בכיר באחד המוסדיים ל"כלכליסט".

"אתמול ראינו בשוק תמחור מחדש של המוסדיים לאג"ח של האמריקאיות", אמר מוסדי אחר. "המפולת האחרונה בשווקים ועליית תשואות האג"ח הממשלתית האמריקאית השפיעו על התמחור, אבל אין ספק שהגיוס של סטארווד היה הגורם המהותי ביותר".כגכגכ

הקניונים משועבדים כנגד הלוואות בכירות

עבור סטארווד, שהביאה לישראל שבעה קניונים מארה"ב, מדובר ללא ספק בעסקה טובה. לקניונים האלה יש תזרים נקי (FFO) של 64 מיליון דולר (מנורמל לפי ינואר־ספטמבר 2017); הון עצמי גבוה שעומד על 737 מיליון דולר, 41% מסך המאזן של החברה, ושיעור מינוף (LTV) בריא של 57%. מנגד, אי אפשר להתעלם מכך שהקניונים שסטארווד מביאה לישראל מצויים בקיפאון, וחלקם אף נחלשים. הכנסות החברה מהקניונים הללו עמדו על 132 מיליון דולר בינואר־ספטמבר 2017, ירידה של 1.5% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הגולמי שלהם ירד אף הוא ב־1% ועמד בתקופה זו על 85 מיליון דולר.

החברה רשמה ירידה של 84 מיליון דולר בשווי הקניונים הללו ברבעון השלישי של 2017, בעקבות ירידה בשכר הדירה מהשוכרים. על פי התשקיף של החברה, יש לה 779 חוזים חתומים, שמייצרים על פני תקופת ההסכם שלהם הכנסות כוללות של 1.6 מיליארד דולר. לא סתם בחרה סטארווד להביא דווקא את הקניונים האלה לישראל. עד סוף 2018 עליה לפרוע הלוואות בכירות, שהקניונים משועבדים כנגדן, בהיקף 900 מיליון דולר. זאת מתוך מצבת חוב כוללת של מיליארד דולר.

חודש חזק בגיוסי חוב בהובלת חברות הנדל"ן

מנתוני חברת הדירוג מידרוג עולה כי פברואר עומד להסתיים עם גיוסי חוב משמעותיים של 9.8 מיליארד שקל. זאת לעומת 7.9 מיליארד שקל ב־2017 ו־4.4 מיליארד שקל ב־2016. מדובר בחודש הגבוה ביותר של הגיוסים מלבד ספטמבר 2017 וספטמבר 2016 (10.3 מיליארד שקל ו־16.4 מיליארד שקל בהתאמה), בעיקר בשל הנפקת אג"ח גדולה של חברת החשמל.

חברות הנדל"ן המשיכו להיות דומיננטיות ברשימת המנפיקות. בסך הכל הונפקו בפברואר 24 סדרות (כולל הנפקות פרטיות) שביצעו 24 מנפיקים, לעומת 32 סדרות שהנפיקו 28 מנפיקים בפברואר 2017.

בארי סטרנליכט בעל השליטה בקבוצת סטארווד צילום: גטי אימג'ס