מי יקבע את הרכב דירקטוריון בזק: הציבור מחכה לאלוביץ' וסיידוף בפינה
משפחת אלוביץ' ונתי סיידוף מנסים להמשיך לשלוט בדירקטוריון בזק תוך ניצול הרגולציה שתומכת בכך. המוסדיים וקרן אליוט מכינים להם מארב כדי שנציגי הציבור, המחזיק ב־74% מהחברה, ישלטו
06:4901.03.18
מי יקבע את הרכב דירקטוריון בזק בצל חקירת רשות ניירות ערך והמשטרה? זו השאלה המשפטית המטרידה בימים אלו את בעלי המניות של בזק – הגופים המוסדיים הישראלים וקרן ההשקעות האקטיביסטית אליוט מצד אחד ומי שמחזיק בהיתר שליטה ממשרד התקשורת בבזק – חברת בי־קום מקבוצת יורוקום שבשליטת משפחת אלוביץ' המחזיקה פחות מ־25% בבזק, החזקה שעשויה במסגרת הסדר חוב בקבוצת יורוקום לעבור בקרוב לידי איש העסקים נתי סיידוף.
קראו עוד בכלכליסט:
- סיידוף גייס את יועמ"שית משרד התקשורת לשעבר
- השותף הישראלי של סיידוף בבזק: מנהל העסקים שלו
- בחירת כהן, תורג'מן ורודב לדירקטוריון בזק תידחה בכמה ימים
גרנות לא מוותר לרודב: יצא מהדיון על מינוי יו"ר
ל"כלכליסט" נודע כי במהלך ישיבת הדירקטוריון שלשום בערב, כשעלה נושא מינוי יו"ר קבוע לחברה, גרנות יצא מהאולם ולא השתתף בדיון
גולן חזני,
2 תגובות
לכתבה המלאה 
השבוע הודיעו שאול, אור ואורנה אלוביץ' היושבים בדירקטוריון בזק כי הם צפויים להתפטר מהדירקטוריון על רקע החקירות שמתנהלות נגדם אלא שהם ביקשו מהדירקטוריון למנות במקומם את דורון תורג'מן (מנכ"ל בי־קום ואינטרנט זהב, בעלת השליטה בבזק), שלמה רודב מבעלי חברת קרור, לשעבר יו"ר תנובה ויו"ר בזק וכן את תמיר כהן מנהל ההשקעות הראשי ומנהל הפיתוח העסקי בקבוצת סיידוף.
במקביל הפעילו בתחילת השבוע שורה של גופים מוסדיים המחזיקים יחד ב־6.5% ממניות בזק באמצעות חברת הייעוץ אנטרופי את הסמכות שמקנה להם חוק החברות לדרוש כינוס אסיפת בעלי מניות בבזק כדי למנות שלושה דירקטורים חיצוניים חדשים – דירקטורים שאמורים לייצג את האינטרס של בעלי המניות מקרב הציבור.
אלא שגם המינוי המבוקש מצד בעלי השליטה בבזק – משפחת אלוביץ' – וגם דרישת המוסדיים למינוי דירקטורים חיצוניים מתמודדים עם משוכות חקיקתיות שנובעות מהאופי המיוחד של בזק, חברת תקשורת שמתנהלת מכוח צו הבזק המוגדרת כמונופול ולכן כפופה לרגולציה הדוקה של משרד התקשורת.
משוכת צו הבזק
שלשום גייסה קרן אליוט ייעוץ משפטי של פירמת עורכי הדין גולדפרב זליגמן ששיגרה בשם אליוט מכתב לדירקטוריון בזק הקורא לעצור את המינוי של שלושת הדירקטורים החדשים בטענה לחוסר סמכות חוקית למינוי. חוות הדעת המשפטית של גולדפרב זליגמן שנשלחה לבזק קובעת כי העובדה שלחברת בי־קום החזקות של כ־26% בבזק לא מייצרת לה זכות מוקנית למנות דירקטורים, אלא כמו כל בעל מניות אחר היא יכולה להשתמש בכוח ההצבעה שלה באסיפת בעלי המניות ולהצביע ביחס למועמדים. במילים אחרות, באליוט מצפים כי המועמדים המוצעים לדירקטוריון יובאו לאישור אסיפת בעלי המניות של בזק שצפויה להתקיים בחודש מאי ואז אם ייבחרו על ידי רוב בקרב המשתתפים בהצבעה הם ימונו כדין.
בתוך כך, מי שעוד בוחש בקלחת המינויים הוא בית ההשקעות פסגות שכפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר שלח לבזק מכתב שבו הוא דורש למנות את יו"ר בזק הזמני דוד גרנות כיו"ר קבוע ובכך בעצם חותר תחת מינויו האפשרי של שלמה רודב לתפקיד. עוד מתברר כי זאב וורמברנד, דירקטור חיצוני שמונה לאחרונה בבזק מכוח הצעת בית ההשקעות פסגות, פועל אף הוא לכך שגרנות יקבל את המינוי ולא רודב. ורמברנד מנסה לגייס את שני הדירקטורים החיצוניים הנוספים בבזק טלי סימון ומודי קרת לדחוף את מועמדותו של גרנות. לפני שהקרב על יו"ר הדירקטוריון יוכרע יש להשלים את מינוי רודב כדירקטור, שכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות.
באופן אבסורדי, אף על פי שרוב המניות של בזק (74%) מוחזקות על ידי הציבור – גופים מוסדיים בארץ ובחו"ל, מי שצפוי להכריע את הרכב הדירקטוריון הוא מי שמחזיק ב־26% מניות בלבד – בי־קום או מי שירכוש ממנה את אחזקותיה – כנראה נתי סיידוף. עד כה המוסדיים הישראלים לא פעלו כדי לנסות ולהציע דירקטור "רגיל" מטעמם לדירקטוריון אך לא מן הנמנע כי הצעה זו עשויה לצוף בהמשך ולטרוף את הקלפים. כך לדוגמה אליוט עשויה לשלוף שפן מן הכובע ולהציע מועמדים משלה לדירקטוריון ואז תעלה שאלה אם שיעור ההחזקות של בי־קום באסיפת בעלי המניות יהיה מספיק כדי לאשר את מועמדיהם ולא את אלו שתציע אליוט שעשויה לזכות בתמיכת המוסדיים הישראלים.
לפי חוק החברות כל בעל מניות המחזיק מעל 1% ממניות החברה יכול לדרוש להוסיף לאסיפת בעלי המניות הצפויה ממילא מועמד לדירקטוריון. זהו גם הסיכון הגדול ביותר של סיידוף או כל רוכש אחר של השליטה בבזק – אובדן השליטה בדירקטוריון. אם בעלי המניות בקרב הציבור בבזק יצליחו למנות מועמדים שהם יציעו לדירקטוריון ולייצר רוב של מועמדים שאינם קשורים לבעל השליטה, בעל השליטה עלול לאבד את כוח ההשפעה שלו על הדירקטוריון ובהתאם על בזק עצמה, מה שעלול לפגום מאוד בהחזקת מניות השליטה.
מה שהגופים המוסדיים כבר עושים הוא לנסות ולמנות דירקטורים חיצוניים מטעמם. השבוע עלתה דרישה כזו מצד אנטרופי לדירקטוריון בזק אלא שכפי שנחשף באתר "כלכליסט" מכשול מהותי עומד בפניה – צו הבזק. אותה חקיקה שרלוונטית לבזק כגוף מונופוליסטי היא גם זו שמקשה על גופי הפנסיה לדרוש כינוס אסיפת בעלי מניות מיידית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים חיצוניים.
בבזק שלחו מכתב תשובה לאנטרופי לפיו צו הבזק מחייב אישור של שר התקשורת לכינוס אסיפה מצד קבוצה של בעלי מניות מיעוט. באנטרופי מצידם מצפים שבזק תפנה למשרד התקשורת לקבל אישור. בכל מקרה, ספק אם אישור כזה יגיע במהירות וספק אם יתקבל לפני אסיפת בעלי המניות השנתית שאמורה להתקיים ממילא במאי. ממשרד התקשורת נמסר ש"בקשה שתוגש תיבחן לגופה". כלומר הגופים המוסדיים ידרשו להציע את מועמדיהם לדירקטורים חיצוניים או רגילים רק כשייצא זימון לאסיפה השנתית בבזק. גם אז לא יהיה להם קל שכן החוק היום מציב מגבלות שאוסרות על המוסדיים לתאם ביניהם הצבעות שכן אז יחשבו כ"מחזיקים ביחד".
רק אם יצליחו לתאם
אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי הממונה על שוק ההון דורית סלינגר פנתה באחרונה לממונה על רשות ההגבלים העסקיים וליו"ר רשות ני"ע בבקשה לאפשר למוסדיים לתאם ביניהם עמדות נקודתיות ביחס להצבעה על מועמדים לדירקטוריון. הדרך היחידה שבה בעלי המניות בקרב הציבור בבזק יוכלו לטרפד את מינוי המועמדים מטעם בי־קום או או סיידוף שיתפוס את מקומה היא רק אם יציעו מועמדים מטעמם לדירקטוריון ויוכלו לתאם הצבעה משותפת לבחירתם.
