טבע רקחה את המתכון המושלם עבור באפט, אבל בינתיים הוא רק טועם

אין ספק שרכישת 1.8% ממניות טבע על ידי ברקשייר האת'וויי היא מהלך מעט מפתיע, וייתכן שגם מעודד. המשקיע האגדי וורן באפט בולע את הגלולה של טבע וכעת נותר לראות אם הוא ירגיש יותר טוב, או שהימר על תרופה שפג תוקפה.

באפט מאמין בטבע: ברקשייר רכשה מניות בשווי 358 מיליון דולר חברת האחזקות של המשקיע המיליארדר מחזיקה כעת בכ-1.8% ממניות טבע; בעקבות הדיווח, זינקה המניה ביותר מ-7% במסחר המאוחר בניו יורק דרור רייך, 15 תגובות לכתבה המלאה 

למשקיעים במניה זה כמובן הספיק, לפחות לזריקת דחף. מניית טבע הספיקה לזנק בשעות שלאחר תום המסחר בוול סטריט בכ-7%, ופתחה את המסחר בתל אביב בסערה כשהיא מזנקת ב-8.5%. הסיבה היא שההשקעה של ברקשייר מהווה איתות של ממש. אם לבאפט לא היה את המוניטין המיוחד שיש לו, המשקיעים לא היו בטוחים אם הוא נכנס כי הוא מאמין בנתונים הבסיסיים של החברה ובשינוי שמבצעת ההנהלה, או כי הוא רוצה "לעשות סיבוב".

וורן באפט צילום: גטי אימג'ס

ואכן, קשה לקשור למי שמכונה ה"אורקל מאומהה" כתרים של "מהמר". באפט, באמצעות זרוע ההשקעות שלו – חברת ברקשייר האת'וויי, פעל לאורך עשורים לייצר לעצמו מוניטין של משקיע גאון, שבקיא היטב בפרטי השקעותיו, ובמיוחד כמי שקונה השקעות לטווחים ארוכים מאוד.

בעצם באפט, לפחות לפי מורשת ההשקעות שלו, אינו "מממש". הוא נוהג להיצמד להשקעותיו – פרטיות או ציבוריות, ומחכה לצבור את הדיבידנדים.

דוגמאות מפורסמות להצלחותיו רבות מספור. אולי המפורסמת שבהן היא הזיהוי של חברת אמריקן אקספרס כשהיתה במצב משברי בשנת 1962. מניית אמריקן אקספרס צללה בלילה אחד מ-65 דולר ל-35 דולר, בעקבות שערורייה שבה היה מעורב אחד הלקוחות העיקריים שלה. באפט השקיע, שימו לב, 40% מנכסי שותפות ההשקעות שלו דאז – 13 מיליון דולר, במניות החברה ששילשו את ערכן בתוך שנתיים. השותפים שלו צברו הון עצום הודות לאותו מהלך.

בהמשך הוא זיהה נכון את ההזדמנות להשקעה בחברת הביטוח גייקו (GEICO). הוא נכנס למניה שצללה עקב משבר ל-2 דולרים ונשאר מאז. באפט נכנס להשקעה בג'ילט, ונהג להגיד שהוא ישן בשקט בלילה כשהוא יודע ש-2.5 מיליארד גברים יצטרכו להתגלח בבוקר.

ויש גם השקעות פרטיות. המפורסמת במחוזותינו היא כמובן ההשקעה בישקר. באפט קנה 80% מהחברה ב-2006, תמורת 4 מיליארד דולר ששיקפו לחברה שווי של 5 מיליארד דולר. ב-2013 השלים ורכש את יתרת ההחזקות של סטף ורטהיימר, מייסד החברה, לפי שווי של 10 מיליארד דולר, כלומר שילם עוד 2 מיליארד דולר עבור 20% מהחברה.

וורן באפט וסטף ורטהיימר (ארכיון) צילום: בלומברג

יכולות מיתולוגיות - למרות השקעות כושלות

אבל לא הכל היה מוצלח – אפילו אצל באפט. למשל עצם הרכישה של ברקשייר האת'וויי, שהיתה חברת טקסטיל כושלת, היתה צעד שעלה לבאפט ביוקר. הוא בעצמו הודה בכך בראיון ל-CNBC ב-2010. לאחר שהשתלט על החברה ב-1962, היא לא התאוששה ואף ניסתה לפנות לקושש אצל באפט עוד מזומנים, דבר שהגביר את חמתו והוביל אותו לרכישת כלל מניותיה במחיר יקר. לימים, כאמור, יביע על כך צער וידגיש שאין להיקשר להשקעות באופן רגשי – שזה אחד המבחנים החשובים לכל משקיע.

ואכן גם באפט ביצע השקעות פחות מוצלחות לאורך הדרך. העיקרון הבסיסי שלו – למצוא חברות מוצלחות, כשמניותיהן במצב משברי, מצריך את שני חלקי המשוואה. ומשברים כידוע פוקדים גם חברות לא מוצלחות. כמו שברקשייר האת'וויי היתה חברת טקסטיל כושלת שלבסוף הפכה לזרוע השקעות פיננסית, כך השקיע באפט בחברת טקסטיל אחרת ב-1975 בשם וומבאק טקסטיל. שם לא נחל הצלחה ולבסוף נסגרה החברה.

באופן שעלול להתברר כסימבולי, באפט ביצע רכישה של מניות חברת התעופה יו.אס איירווייס ב-1989, בסכום של 358 מיליון דולר - סכום ההשקעה הנוכחי במניות טבע. מובן שזהו רק אותו מספר על הנייר, אבל השווי של ההשקעה ב-1989 היה גבוה בהרבה מההשקעה הנוכחית, שכן מדובר בערכים דולריים של לפני כמעט 30 שנה. מאותה השקעה, כך דווח בהמשך בפורבס, המניות לא עלו בערכן. הוערך שבאפט שיצא בשן ועין והצליח להחזיר את הקרן.

אבל ככלל, השקעות כושלות אינן סיפורו של באפט. להיפך, הן מלמדות על יכולותיו ויכולות חברת ההשקעה שלו ומראות עד כמה יכולות מיתולוגיות אלה תורמות להעצמת הסיפור של המשקיע האגדי.

ההשקעה של ברקשייר האת'וויי מגיעה על רקע מהלך אחר שעליו נודע בשבועות האחרונים, שנראה כעת באור מעט שונה. ברקשייר חברה לאמזון ולענק הבנקאות ג'יי.פי מורגן בכדי להקים מיזם משותף בתחום הבריאות. מיזם שכל תכליתו הוזלה והפשטה של שירותי הבריאות בארה"ב. ביום ההודעה על המיזם נפלו מניות חברות התרופות, וגם בחברת טבע רואים בו כגורם סיכון. כך שההשקעה בטבע במקביל לכניסה לאותו מיזם שאפתני נראית מעט פרדוקסלית. 

מנכ"ל טבע קאר שולץ צילום: בלומברג

מוקדם לפתוח את השמפניה

אז למה טבע? על פניו זה ברור. המצב בטבע רקח את המתכון המושלם עבור באפט: החברה במצב משברי מתמשך. תרופת הדגל ופאר הרווחיות שלה – הקופקסון נמצאת בערוב ימיה כתרופה בלעדית. לטבע אין פתרונות "בלוקבסטר" דומים. מעל הכל נמצאת הרכישה שריסקה אותה – עסקת אלרגן. שווי החברה צלל למחוזות שמשקיעים כמו באפט אוהבים. לחברה מונה מנכ"ל חדש, מנהל קשוח וחסר פניות שמקצץ בבשר החי ומביא איתו רקורד ניהולי מיוחד. זה התמהיל לארוחות בסגנון באפט, אלה שהוא אמור לאהוב, ובתנאי שהוא מאמין שלטבע יש עתיד.

עצם המהלך מרמז שברקשייר האת'וויי סבורה כך. אבל יש סייג. והסייג הוא הסכום. באפט לקח כאן רק טעימה, הוא לא קנה את כל הארוחה. 358 מיליון דולר זה לא סכום גדול, לא לבאפט ואפילו לא לטבע. אם גוזרים את הסכום מהשווי הכולל של ברקשייר האת'וויי, שעומד על 180 מיליארד דולר, מקבלים שזוהי השקעה בגובה 0.2% משוויה של ברקשייר האת'וויי. אפילו במקרה של טבע, שהיתה שווה אמש בסגירת המסחר בניו יורק כ-19.4 מיליארד דולר, זהו סכום פעוט (פחות מ-2%).

אז גובה ההשקעה מראה שלא מדובר כאן במהלך אסטרטגי. לכן מוקדם לפתוח את בקבוקי השמפנייה. אפשר להסתפק לפי שעה ביין נתזים זול יותר ולחכות לשעת כושר. אפשר לראות במהלך הזה צעד סימבולי, שמבשר בנייה ראשונה של אמון מחדש. ולמרות הליטוף מהאורקל מאומהה, אין מה לעשות, בסופו של דבר השקעה היא רק השקעה - את הדרך הקשה בחזרה אל הפסגה תצטרך טבע לסלול בעצמה.