כך הכניס אפסילון משקיעים סולידיים לשורט על מדד הפחד

אירוע כזה לא היה אמור להתרחש. מוצר פיננסי סולידי שבו משקיע הציבור מאבד ביום מסחר אחד מעל 1% בגלל השקעה ספקולטיבית אחת. היום (ד') דיווחה חברת קרנות הנאמנות של אפסילון בניהולו של ג'רי קוטישטנו כי היא רכשה עבור כמה קרנות נאמנות שהיא מנהלת תעודת סל הפוכה לתעודה העוקבת אחר מדד הפחד (VIX) – תעודה שכמעט נמחקה בימים האחרונים.

ביום שני האחרון נרשמו ירידות חדות בבורסה האמריקאית ובמקביל נרשם זינוק חד של יותר מ־100% במדד הפחד. במקביל, תעודות הסל ההופכיות למדד הפחד (XIV ו־SVXY) – שמהמרות על ירידות במדד – צנחו בחדות ואיבדו 30% תוך דקות והמסחר בהן הופסק. המסחר חודש רק שלשום, ונפתח בשער הנמוך ביותר מ־95% משער פתיחת המסחר בתעודה ההופכית (XIV) ביום הקודם.

אף על פי שמדובר בצניחה חריגה, מדובר בתעודה שמי שמבין איך היא עובדת יודע שמדובר בהשקעה תנודתית. תעודת הסל ההופכית על תעודת סל העוקבת אחר מדד הפחד היא בעצם הימור נגד מדד הפחד. מדד הפחד הוא בעצמו נגזרת של הימורים נגד מדד S&P 500 האמריקאי – והוא מזנק כשהתנודתיות בשוקי ההון עולה. התעודה ההופכית בעצם מהמרת על ירידה במדד הפחד, ולכן היא עוד יותר תנודתית ממנו.

לא סתם כשחברת תעודות הסל קסם ביקשה להשיק תעודת סל על מדד הפחד האמריקאי המהלך נתקל בסירוב רשות ניירות ערך, בשל החשש כי מדובר בהשקעה עם סממנים ספקולטיביים – תוך נסיון להמר על הלכי השוק בטווח הקצר. אותה רשות מפקחת גם על מנהלי קרנות הנאמנות ורק באחרונה, למשל, פנתה אליהן ביחס להשקעה ספקולטיבית אחרת – השקעה במטבעות מוצפנים – ודרשה מהם לדעת אם הם חשופים להשקעות מסוג זה.

הפסד של 12 מיליון דולר

אפסילון מדווח כי ההפסד שנגרם בשלב זה למשקיעים בקרנות עומד בממוצע על סביב 1% ביום אחד, ובסך הכל הגיע ל־3.7 מיליון דולר. מה שנשמע אולי כמו הפסד קטנטן למי שרגיל להשקיע במניות שיכולות ליפול ולעלות באחוזים בודדים ביום, עבור משקיעים בקרנות נאמנות סולידיות זהו הפסד בכלל לא טריוויאלי וכזה שעלול לגרום להתרעמות הן בקרב הלקוחות והן בקרב היועצים בבנק.

בין הקרנות נמנות אפסילון אג"ח מדינה פלוס 10 (המנהלת 350 מיליון שקל), ש־90% ממנה חשוף לאג"ח מדינה סולידיות של מדינת ישראל ועוד חשיפה של 10% בלבד למניות; ואפסילון שקלית מנוהלת (המנהלת 12 מיליון שקל) ואפסילון עוקבת תיק 1 בנק דיסקונט (המנהלת 125 מיליון שקל), העוקבת אחר התיק הסולידי יחסית שמציע בנק דיסקונט.

קוטישטנו לא מתרגש. לדבריו, "בכל השקעה יש תקופות שהיא עושה יותר טוב ויש תקופות שפחות. צריך להסתכל על ההשקעה לטווח ארוך. בדיוק כמו שמנהלי קרנות נאמנות רכשו טבע שקרסה 75% וזה בוודאי לא היה צפוי, אז קורים גם דברים כאלה. בסך הכל מדובר בהפסד של 12 מיליון שקל על חברת קרנות שמנהלת 2.7 מיליארד שקל".

גרי קוטישטנו צילום: דקלה בסיסט שפריר

אי.בי.אי סופג מהלקוחות

במקביל, בית ההשקעות אי.בי.אי, חבר הבורסה שאינו בנק הגדול בישראל, דיווח אתמול על חשיפה להפסד של 12.5 מיליון דולר, בשל האפשרות שלא יצליח לגבות חוב ממשקיעים פרטיים שפתחו הימור של מיליוני שקלים נגד מדד הפחד (VIX) – והפסידו.

עם זאת, המכה שספגה אי.בי.אי היא טיפה בים למול הנזקים שנגרמו לברוקרים בארה"ב. סך כל הנכסים שהושקעו בהימור נגד מדד הפחד הסתכמו ב־3.7 מיליארד דולר רק לפני שבוע. שלשום קרס שווי הנכסים ל־525 מיליון דולר בלבד – קריסה של יותר מ־85% שהובילה למחיקה של יותר מ־3.2 מיליארד דולר. ככל הידוע, לא היו מקרים דומים אצל ברוקרים אחרים בישראל.

ג'וליאן אסוס אי.בי.אי IBI

אי.בי.אי נתון לפיקוח הבורסה, שמכתיבה דרישות הון עצמי שיבטיחו את יציבותו. בדיווח של אי.בי.אי, שאת חבר הבורסה שלה מנהל ג'וליאן אסוס, היא חושפת כי שישה מלקוחותיה סחרו באופציות בתיווך בית ההשקעות על תעודת סל שמהמרת נגד עליית מדד הפחד.

אי.בי.אי מבצע עבור אותם לקוחות את הפקודה אצל ברוקר אמריקאי, שכן התעודה המדוברת (SVXY) נסחרת בבורסת ניו יורק. אי.בי.אי נדרש להפקיד ביטחונות אצל הברוקר האמריקאי ודורש ביטחונות מהלקוחות שלו. אלה נדרשים מכיוון שמדובר בפוזיציית שורט. הלקוחות בעצם מהמרים שנייר ערך יירד, ולכן הפעולה שהם מבצעים היא לבקש מברוקר למצוא מחזיק בנייר שישאיל להם אותו – תוך התחייבות להחזיר לו את הנייר בפרק זמן קבוע מראש. הציפייה של פותח פוזיציית השורט היא שהנייר יירד והוא יוכל לקנות אותו בשוק בזול כדי להחזיר אותו למשאיל, כשהוא גורף את הרווח. אלא שברגע שהנייר עולה הוא מפסיד.

כשמדובר בנכסים תנודתיים מאוד, הדרישה לביטחונות גדולה יותר – ולברוקר גם יש אפשרות להגן על עצמו דרך סגירת הפוזיציה של הלקוח לפני שהיא מתרסקת, אלא אם יחזק את הביטחונות. אלא שבמקרה של ההימור נגד מדד הפחד באי.בי.אי התקשו לעשות זאת. בעקבות הירידה החדה בתעודת הסל ההופכית למדד הפחד הופסק בה המסחר ביום שני וחודש רק יום לאחר מכן, באופן שהקשה על הברוקר לתמחר את הסיכון מיידית. כתוצאה מכך, אי.בי.אי מצאה את עצמה מול שישה לקוחות שחייבים לה 12.5 מיליון דולר שמולם לא החזיקה ביטחונות.

12.5 מיליון דולר אמנם אינו סכום קטן, אך גם אם הלקוחות לא יחזירו את החוב ההון העצמי של חבר הבורסה של אי.בי.אי עומד על 200 מיליון שקל. עם זאת, אי.בי.אי הוא בכל זאת חבר בורסה. אם חבר הבורסה נקלע למצוקה כספית, עלול להיווצר סיכון לכספי הלקוחות. זהו כמובן אינו המצב, אך הוא בהחלט מעלה סימני שאלה לגבי אופן ניהול הסיכונים של חברי הבורסה – ועד כמה נדרש פיקוח הדוק עליהם מצד הבורסה ורשות ניירות ערך.