מלחמת המטבעות של דראגי ומנוצ'ין מצילה את משקיעי האג"ח בישראל

שער הדולר צלל בסוף השבוע אל מתחת לרף 3.4 השקלים, וחזר שש שנים וחצי אחורה. החולשה של הדולר אינה מאפיינת רק את המסחר מול השקל. גם מול היורו הוא נחלש ב־16% בשנה האחרונה וחזר לרמתו בדצמבר 2014, כשנה לפני העלאת הריבית הראשונה בארה"ב. סביר להניח שאם היו מכנסים באותה תקופה פאנל של ראשי בנקים מרכזיים בעולם, ומבקשים מהם להעריך את שערי החליפין לאחר כשלוש שנים, כשארה"ב כבר תהיה אחרי חמש העלאות ריבית ולפני שלוש העלאות ריבית נוספות בתוך 11 חודשים, הם היו צופים דולר חזק יותר. זאת, במיוחד לאור הצמיחה המתמשכת בארה"ב, הריבית השלילית באירופה והדפסות היורו שצפויות להימשך לפחות עד ספטמבר. אולם בפועל, הדולר התחזק בעולם ב־2014 מתוך ציפייה לשינוי המוניטרי בארה"ב, אך משזה הגיע, הדולר חזר את כל הדרך חזרה למטה.

חנינה למשקיעים בישראל

היחלשות הדולר בעולם ומול השקל מצילה בינתיים את משקיעי האג"ח בישראל, שכן היא מרחיקה את מועד העלאת הריבית וממתנת את האינפלציה. כך יוצא שבעוד מאז תחילת השנה עלו התשואות ל־10 שנים בארה"ב ב־26 נקודות בסיס ל־2.46%, בישראל הן עלו ב־5 נקודות בסיס בלבד ל־1.73%. "החנינה" שקיבלו המשקיעים בישראל מכרסמת במרווח הביטחון של השוק המקומי, והמשקיעים צריכים להביא בחשבון שאם העלאות הריבית בארה"ב יובילו בסופו של דבר להתחזקות הדולר, התשואות בישראל עשויות לעלות מדרגה. בנסיבות אלו אנו ממליצים להם לקצר את תיק ההשקעות, ולו באופן זמני, ולהתמקד בבחירה סלקיטיבית של אג"ח קונצרניות לצד שילוב מניות.

אז כיצד ניתן להסביר את האנומליה בשערי החליפין? האם היורו מתחזק בגלל הצמיחה המחודשת של הכלכלה האירופית, עלייה באינפלציה או עלייה בשכר, או שההבדלים בין המחזורים המוניטריים והכלכליים של אירופה ומדינות אחרות תומכים בהתחזקות היורו? להערכתנו, להתאוששות המרשימה בצמיחה האירופית יש משקל חשוב בהתחזקות היורו אך היא לא הגורם היחיד. הרי גם ארה"ב צומחת בקצב מרשים לא פחות, ושם הריבית נמצאת בתוואי עולה כבר יותר משנתיים. בנוסף, בשלב זה לא רואים באירופה לחצים אינפלציוניים או מגמה של עליית שכר.

יתרה מזאת, מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי (ECB), ציין במסיבת העיתונאים שלאחר הודעת הריבית, שהדפסות הכסף יימשכו לפחות עד סוף ספטמבר 2018 ושהריבית תישאר ללא שינוי למשך תקופה משמעותית לאחר מכן. דראגי ניסה לרמוז שישנם גורמים "אחרים" שמשפיעים על שערי החליפין באמצעות התבטאויות שחרגו מההסכמים שהושגו בוועדה המוניטרית הבינלאומית שהתקיימה בוושינטון באוקטובר 2017. דראגי, ככל הנראה, הפנה את הביקורת כלפי סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר האמריקאי, שטען יום קודם לכן שדולר חלש טוב לארה"ב היות שהוא הופך את החברות האמריקאיות לתחרותיות יותר.

מריו דראגי. בעולם לא מעוניינים במלחמת מטבעות צילום: איי אף פי

מסורתית, שרי אוצר באה"ב אינם נוטים לצדד בפומבי בדולר חלש, והם לרוב מסתפקים באמירה שהם בעד דולר חזק. הרעיון שישנה מדינה גדולה שמציבה לעצמה יעד, להחליש את המטבע שלה ובכך ליצור יתרון תחרותי בסחר הגלובלי, משמעותו היא מימוש מדיניות מגן מהדלת האחורית, מבלי להטיל מכסים ומגבלות על היבוא. אולם בפועל, מרבית המדינות אינן מעוניינות שתפרוץ או תתחדש מלחמת מטבעות, היות שזו יכולה להידרדר ולגרום יותר נזק מתועלת. זו גם הסיבה שמרבית המנהיגים נוטים לדבר על הנושא באופן עקיף, והבנקים המרכזיים מתאמים את המדיניות שלהם כדי להימנע מתקריות דיפלומטיות. הבוס של מנוצ'ין, הנשיא דונלד טראמפ, ניסה להרגיע וטען שדבריו של שר האוצר הוצאו מהקשרם. לטענתו, הדולר ילך ויתחזק, ובסופו של דבר הוא מעוניין לראות דולר חזק. אך הדולר שהתחזק מעט בעקבות הדברים חזר לרדת במהלך יום שישי.

חוף המבטחים החדש

אך חרף הכותרות שסיפקו מנוצ'ין, דראגי וטראמפ, ייתכן שסיבה נוספת להיחלשות הדולר היא האופטימיות של המשקיעים. אחרי שנים שבהן ארה"ב נתפסה כחוף מבטחים למשקיעים, וככלכלה הגדולה הבריאה בעולם, משהו מתחיל להשתנות ולא בגלל הידרדרות הכלכלה האמריקאית אלא בגלל השיפור במצב הכלכלי במדינות אחרות. אירופה, יפן וכמה מהשווקים המתעוררים הפכו בשנה האחרונה לאטרקטיביים, והמשקיעים שמרגישים בטוחים יותר בהתאוששות הגלובלית מוצאים שם אפשרות לפיזור ההשקעות לצד מניות בתמחור נוח יחסית וכמובן ההאצה בצמיחה.

דרור גילאון הוא כלכלן ראשי באזימוט בית השקעות ומתכנן פיננסי אישי, ואורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות