שנה לרפורמת המדדים: הבורסה מודה בגסיסתו של ת"א 125

אין זה סוד שהמשקיעים לא אוהבים את מדדי הבורסה המובילים – מדד ת"א־35 ומדד ת"א־125. מדובר במדדים שמוטים מאוד למניות הפארמה, הבנקים וחברות הנדל"ן, ולא באמת מייצגים את הכלכלה הישראלית כפי שהם אמורים.

גם בבורסה לניירות ערך הבינו את הבעייתיות של המדדים המובילים, וראו את המשקיעים נוטשים את תעודות הסל על המדדים האלה ועוברים למנהלי ההשקעות האקטיביים, שהיכו את ביצועי המדדים בקלות. רק ב־2017 נפדו בתעודות הסל הישראליות יותר מ־6 מיליארד שקל. לכן החליטו בבורסה להשיק מדד חדש, שייקרא ת"א סקטור־באלאנס, שאף עשוי להחליף את מדדי הדגל של הבורסה. בחברות תעודות הסל כבר נערכים להשקעת תעודות שיעקבו אחר המדד, שהמבנה שלו נקבע בעקבות שיחות עם הגופים המוסדיים הישראליים בשוק.

הפרמטרים למדד החדש הם עדיין כמותיים בלבד

המדד יושק בתחילת פברואר ויכלול 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב, במטרה לשקף את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות הריאליים והפיננסיים שבה, ולהוות אלטרנטיבה למדדי הבורסה המסורתיים. אלא שהאמירה הזו לא ממש מדויקת, שכן בבורסה לא מפעילים שיקול דעת בבחירת המניות למדד והפרמטרים עדיין כמותיים: במדד ייכללו 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 או ת"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות), שמחזור המסחר היומי בהן הוא לפחות 300 אלף שקל.

אבל מה שבאמת מעניין במדד הוא הטכניקה שבה הוא משתמש כדי למנוע הטיה למניות מסוימות: תקרת המשקל של מניה במדד תהיה 2%, וייכללו בו עד 15 מניות מאותו ענף לכל היותר. קביעה זו מזכירה קצת את מדדי הסמארט בטא – מדדים פסיביים מתוחכמים שמנסים להתגבר על תחלואי המדדים הרגילים דרך אסטרטגיות בחירת מניות מסוימת, כמו קביעת משקל שווה לכל המניות במדד, או מניות שנהנות ממומנטום חיובי למשל.

המדד החדש גם מגדיר תקרת משקל נמוכה יותר לענף שיש בו ייצוג מרבי במדד. בשלב זה המגבלה חלה רק על ענף הנדל"ן, ש־15 מניות ממנו כלולות במדד. משקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים). שווי השוק הצפוי של המדד יהיה 526 מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 13.94% מהמדד. המדד כולל 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד ארבע מניות ממדד ת"א־SME 60. כך, לדוגמה, משקל מניות חברות הפארמה כמו טבע ופריגו יהיה במדד החדש 2% לכל אחת, בעוד במדד ת"א־125 משקלן עומד על כ־5% כל אחת. מניות הנדל"ן כאמור יהוו 13.94% מהמדד, בעוד שכיום הן מהוות 15% מת"א־125 ומשקלן גם יכול לגדול. המדד גם לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות יותר.

במובן זה, בבורסה לא מציעים כאן בשורה של ממש כפי שעשו למשל במדד S&P 500 האמריקאי או דאו ג'ונס 30. מדובר בשני מדדים שהמניות שלהם נבחרו על ידי ועדת מומחים. החברות שנבחרו הן אלה שלדעת המומחים משקפות הכי נכון את הכלכלה האמריקאית. אלא שמדובר במקרים חריגים, ובאירופה המדדים מבוססים על קריטריונים כמותיים כמו בישראל. כך למשל, מדד FTSE 100 הבריטי כלל לא משקף את כלכלת בריטניה, שכן 100 המניות הגדולות הנסחרות בבורסת לונדון הן של חברות בינלאומיות הפועלות בעיקר מעבר לים.

בבורסה לא בטוחים שהמודל האמריקאי עובד

בבורסה בתל אביב טוענים שיהיה זה יומרני מצדם לבחור סלקטיבית מניות של חברות שישקפו את הכלכלה המקומית, וכי הדבר עלול לגרור לחצים אדירים ובעייתיות גדולה. לטענתם, גם כלל לא בטוח שהמודל האמריקאי עובד. כך, לדוגמה, S&P 500 זינק ב־30% ב־2017 - ללא פרופורציה לצמיחת הכלכלה של ארה"ב באותה שנה. בשורה התחתונה, עד כמה שהמדד החדש מתיימר לייצג טוב יותר את כלכלת ישראל, בסופו של דבר הוא יכלול במידה רבה מניות זהות לאלה שבת"א־125, רק בפיזור גבוה יותר ובפחות תלות לסקטורים ומניות בודדות.

צילום: בלומברג

המדד החדש עשוי לתת מענה לדרישת השוק לייצוג הולם יותר לכלכלה הישראלית. עם זאת, תעשיית תעודות הסל אינה עקבית - היו תקופות שבהן המדדים המובילים היכו בקלות את המנהלים האקטיביים, למשל כשטבע זינקה בחדות. אם מניות הפארמה יתאוששו בחודשים הקרובים, כפי שמסתמן למשל במניית טבע, הדבר עשוי לשחק דווקא לטובת המדדים הוותיקים. בנוסף, סביבת ריבית עולה דווקא מיטיבה עם סקטור הנדל"ן, שכאמור יבלוט פחות במדד החדש. בבורסה לא מצפים שת"א סקטור־באלאנס יחליף את ת"א 125, שהפרמטר המגדיר אותו הוא הכללת המניות הגדולות ביותר בבורסה.