קרנות אמריקאיות רוכשות 15% מהשליטה בלאומי ארה"ב ב-140 מיליון דולר
הקרנות אנדיקוט ו-MSD Capital נכנסות לאחזקה בקבוצת Bank Leumi Corporation המחזיקה בבעלות מלאה בלאומי ארה"ב - לפי שווי של מיליארד דולר לפעילותו
בנק לאומי מכניס שותף אסטרטגי לפעילות האמריקאית של לאומי ארה"ב (Bank Leumi USA): קרן ההשקעות אנדיקוט (Endicott Group) בשיתוף קרן MSD Capital, רוכשת 15% מחברת Bank Leumi Corporation - BLC, אשר באמצעותה מחזיק לאומי את השלוחה האמריקאית - תמורת 140 מיליון דולר - לפי שווי של מיליארד דולר לבנק לאומי בארה"ב
- לאומי והמדינה במגעים להסדר בחקירת המס
- אכיפה מינהלית במקום פלילית; פסגות, טבע ועכשיו לאומי?
- עו"ד דליה טל: "סיימתי את פרשת לאומי בהישג אדיר, אפילו שהבנק שילם 1.5 מיליארד שקל"
אנדיקוט היא קרן השקעות המתמחה בהשקעה בתאגידים פיננסיים בכלל ובבנקים בפרט. ווין גולדשטיין (Wayne Goldstein), אחד משני השותפים המייסדים של הקרן, צפוי להתמנות כחבר בדירקטוריון לאומי USA ובדירקטוריון BLC. קרן ההשקעות הפרטית MSD Capital הוקמה בשנת 1998 במטרה לנהל את נכסי מייקל דל (Michael Dell), מייסד חברת המחשוב Dell, ואת נכסי משפחתו.
הבנק מציין בהודעתו כי העסקה לא צפויה להשפיע באופן מהותי על עסקי קבוצת לאומי. מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח אמרה בעקבות העסקה: "הידע והניסיון של המשקיעים האסטרטגיים צפויים לתרום רבות ל-BLUSA במגוון תחומים: הרחבת מגוון הלקוחות, התרחבות של לאומיטק בארה"ב, נגישות משמעותית לשוק ההון האמריקאי ויכולת להוציא לפועל עסקאות בנקאיות מורכבות יותר".
ויין גולדשטיין, מייסד ומנכ"ל אנדיקוט, אמר כי "תזמון ההשקעה אידיאלי לשני הגופים, לאומי ארה"ב תחת הובלתו של אבנר מנדלסון מציג תוצאות חזקות יותר עקב שינויים מבניים פנימיים שהתמקדו באסטרטגיה עסקית, טכנולוגיה ותשתיות, וכוח אדם. השקעה זו מעניקה ל-Endicott את האפשרות לסייע לבנק בארה"ב ליישם עסקאות בשוק ההון לצד הזדמנויות אסטרטגיות, שלפני כן לא היו נגישות".
אתמול פורסם ב"כלכליסט" כי הפרקליטות ובנק לאומי מנהלים מגעים ראשוניים להסדר סביב החקירה הפלילית בחשד לביצוע עבירות מרמה, מס והלבנת הון, על ידי בכירים לשעבר בבנק בפעילות בארה"ב. החקירה נפתחה לפני כחצי שנה בהוראת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט -לאחר הסדר שאליו הגיע הבנק בדצמבר 2014 עם הרשויות האמריקאיות שבמסגרתו שילם 400 מיליון דולר ‑ 130 מיליון דולר לרשות הפיננסית בניו יורק ו־270 מיליון דולר למשרד המשפטים האמריקאי (DOJ). הבנק הודה בהסדר כי סייע לאזרחים אמריקאים להעלים מס, אולם ההסדר כלל הודאה ולקיחת אחריות רק מטעמו ולא מצדם של נושאי המשרה.