$
שוק ההון

בלעדי לכלכליסט

קרן טנא רוצה נתח מהביוב: במו"מ לשליטה במפעל חוליות

חוליות היה הראשון ממפעלי הפלסטיק שהוקמו בתעשייה הקיבוצית ומתמקד במערכות מים ושפכים ביתיות ותעשייתיות. הוא מעסיק 200 עובדים עם הכנסות שנתיות מוערכות של 200 מיליון שקל. שווי המפעל בעסקה צפוי להיות 160־180 מיליון שקל

גולן חזני 06:5418.12.17

קיבוץ שדה נחמיה בדרך לאקזיט של 80–100 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע כי קרן טנא מנהלת מגעים לרכישת השליטה ביצרנית מערכות המים והשפכים חוליות, מהוותיקות בתעשיה הקיבוצית, שבבעלות מלאה של הקיבוץ. המגעים נערכים לפי שווי של 160–180 מיליון שקל לחברה.

מפעל חוליות הוקם ב־1947 והיה הראשון מבין מפעלי הפלסטיק שהוקמו בתעשייה הקיבוצית. המפעל, שמעסיק כיום כ־200 עובדים מהקיבוץ ומיישובי הסביבה, מנוהל על ידי פול שטיינר.

מפעל חוליות בקיבוץ שדה נחמיה. משתרע על פני 15 אלף מ"ר מפעל חוליות בקיבוץ שדה נחמיה. משתרע על פני 15 אלף מ"ר צילום: משה שטאובר

 

 

מפעל חוליות עוסק בייצור של מוצרי צנרת לענף הבנייה והתשתיות, מוצרים לתחום הרפואי ומוצרי אחסון מפלסטיק. ההכנסות השנתיות של החברה נאמדות ב־200 מיליון שקל ורוב פעילותה מתמקדת בשוק הישראלי. עם לקוחותיה נמנים רפאל, חברת החשמל, תנובה, מוטורולה, אלביט, בזק, טבע, קופות החולים, משרדי ממשלה, אוניברסיטאות ומוסדות ציבור והיא מייצאת ל־20 מדינות בחו"ל. המפעל של החברה משתרע על פני 15 אלף מ"ר ומתקני הייצור בו פועלים בטכנולוגיות של הזרקה ושיחול.

 

השיווק של החברה בשוק המקומי הוא ישיר, והיא שולטת בנתח הארי שלו. לאחרונה הודיעה חברת גולן פלסטיק משער הגולן, גם היא מהמגזר הקיבוצי, על כניסה לתחום מערכות הביוב הביתי. התחום מהווה חלק מהותי מפעילותה של חוליות, וגולן פלסטיק מקווה לנגוס בנתח משוק של 100–150 מיליון שקל בשנה על חשבונה. גולן מנסה לאיים על חוליות באמצעות שיווק מערכות שלמות, שכוללות אביזרי חיבור לסניטציה ורכיבי בקרה וחימום – ולא רק צינורות. בכך היא מקווה לספק יותר ממוצר מדף.

 

חוליות מתרחבות

 

בשנים האחרונות חוליות הרחיבה את פעילותה בתחום המערכות למיחזור של מים אפורים – מים שנעשה בהם שימוש בפעולות ביתיות כמו מקלחת, הדחת הכלים וכביסה, ומהווים חלק מרכזי בצריכת המים הפרטית. באמצעות מערכות שפיתחה החברה ניתן למחזר מים אלה, ולאחר טיהורם לעשות בהם שימוש שני להדחת אסלות, להשקיה ועוד.

 

לפני שלוש שנים הרחיבה חוליות את פעילותה לאירופה כשרכשה את המפעל הסלובני ארגו. היקף העסקה הוערך בכ־4 מיליון יורו (כ־19 מיליון שקל). חוליות רכשה את המפעל ואת הנכסים של החברה מבנק NLB הסלובני, שהיה בעליו.

 

המהלך נועד לאפשר לחוליות להתבסס בשוק האירופי, מאחר שהחברה הסלובנית פעילה בעשר מדינות באירופה, ובהן גרמניה, אוסטריה, איטליה, וצ'כיה. חוליות נעזרה בחברה הסלובנית כדי לשווק במדינות אלה את צנרת הפלסטיק האקוסטית הידידותיות לסביבה להזרמת שפכים שפיתחה, במקום צנרת שעשויה ממתכת ומזהמת את הקרקע.

 

חוליות הציבה לעצמה עם הרכישה יעד: להכפיל את מכירותיה תוך חמש שנים. עם זאת, ספק אם היא תצליח לעמוד בו, ונראה כי כניסתה של הקרן נועדה לסייע לה במשימה זו, באמצעות הניסיון שלה עם יצואניות.

 

מדינה נוספת שבה פעילה חוליות היא הודו. ב־2015 הקימה החברה מפעל במדינת גוג’ארט (Gujarat) שבהודו בהשקעה של כ־4 מיליון דולר. המפעל מוקם בעיר ברודה. החברה מקימה בנוסף מפעל קבע בגודל של 40 אלף מ"ר אשר בפארק התעשייתי דהייג’ 2, בקרבת נמל הספנות החדש של עיר המחוז במרכז־מערב הודו.

 

אריאל הלפרין, שותף בקרן טנא. מחפש פוטנציאל אריאל הלפרין, שותף בקרן טנא. מחפש פוטנציאל צילומים: אתר קרן טנא, אתר טלפייר

 

 

משקיעים בקיבוצים

 

קרן טנא הוקמה ב־2005 על ידי ארבעה שותפים: אריאל הלפרין, אייל עטיה, דורי בראון ורו"ח רן בן אור. הקרן הוקמה במקור להשקעה בחברות מהמגזר הקיבוצי, אבל בהמשך הרחיבה את מעגל הרכישות שלה גם לחברות תעשייתיות אחרות. האסטרטגיה של הקרן היא להשקעה בחברות תעשייתיות בוגרות עם פוטנציאל פיתוח וצמיחה מחוץ לישראל.

 

אחת ההשקעות הבולטות ביותר של קרן טנא עד כה היתה באמצעות קרן הראשונה שלה, שהשקיעה 30 מיליון דולר תמורת 10% ממניות חברת ההשקיה הקיבוצית נטפים ב־2006. בשנת 2011 השליטה בנטפים נמכרה לקרן פרמירה לפי שווי של 850 מיליון דולר, כלומר החזר של כ־180% לטנא בתוך כחמש שנים.

 

השקעה בולטת אחרת שלה היתה בחברת אבן קיסר מקיבוץ שדות ים, העוסקת בייצור משטחי קוורץ, שמשמשים במטבחים ובחדרי אמבטיות. הקרן ביצעה בשנת 2013 אקזיט מוצלח כשמכרה את החזקותיה בחברה ברווח מכובד, כ־7 שנים אחרי שהשקיעה בה, עוד כשהיתה חברה פרטית. קרן טנא היתה המשקיעה החיצונית הראשונה בחברה הקיבוצית, והובילה אותה להנפקה בוול סטריט.

 

השקעתה המקורית של הקרן באבן קיסר עמדה על כ־39 מיליון דולר וההחזקות נמכרו בתמורה כוללת של 186 מיליון דולר, תשואה של כמעט פי 5 על ההשקעה. לפני שנה חזרה הקרן להשקיע באבן קיסר, כשרכשה 2.9% ממניות החברה מידי קיבוץ שדות ים תמורת 43.5 מיליון דולר. אף שההחזקה הנוכחית קטנה יחסית, יש לקרן הסכם בעלי מניות עם הקיבוץ, כך שיחד מחזיקים שני הגופים בכשליש ממניות החברה שנסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי שוק של מיליארד דולר.

 

אקזיט מוצלח נוסף שביצעה קרן טנא היה כשמכרה לפני קרוב לשלוש שנים את חברת SCR, המייצרת מערכות לניהול רפתות, לידי החברה האמריקאית Allflex. הקרן החזיקה ב־51% מהחברה, שנמכרה לפי שווי תפעולי של 250 מיליון דולר במזומן (מסכום זה קוזזו חובות החברה הנמכרת). טנא נכנסה להשקעה ב־SCR ב־2009.

 

בספטמבר האחרון גייסה טנא 410 מיליון דולר לקרן רביעית, הגיוס הגדול בתולדותיה. הקרן צפויה להשקיע בחברות יצוא ותקבל דמי ניהול שגרתיים לקרנות השקעה – 2% מההתחייבויות, כלומר 8.2 מיליון דולר בשנה.

 

בנוסף יש דמי הצלחה בשיעור של 20% מהרווחים שמעל לתשואת המשוכה, שעומדת על 8%. אחזקות נוספות של הקרן הן בחברות כרומגן, גדות מיכליות ואומן. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של 900 מיליון דולר בארבע קרנות. הקרן הראשונה גייסה 60 מיליון דולר, השנייה גייסה 145 מיליון דולר והשלישית גייסה 310 מיליון דולר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x