יעקב לוקסנבורג מתבלבל בין הפרטי לציבורי

עקב (לוקסי) לוקסנבורג הוא איש שתמיד מחפש הזדמנויות ורווחים מהירים. מדובר בברוקר לשעבר, שועל ותיק בשוק ההון, שאוהב השקעות אגרסיביות ומנסה להתחמק כמה שיותר מהשקעות פסיביות משעממות. הוא פעל באגרסיביות כשרכש ב־2015-2013, באמצעות חברת האחזקות שלו לפידות קפיטל, מניות ואג"ח של החברות סאני־סקיילקס, שהיו בשליטת אילן בן־דב; הוא הצליח לרשום עליהן רווחים נאים. בעבר הרחוק יותר, ב־2003, הוא ביצע השתלטות עוינת על חברת הנדל"ן אינוונטק, בזמן ששאר בעלי המניות - כולל יצחק תשובה - רבו ביניהם. 

הפעם לוקסנבורג סימן כמטרה את איי.די.או גרופ, זרוע הנדל"ן של שרי אריסון בברלין. הוא נכנס להשקעה בחברה בספטמבר, כמה ימים אחרי שהחל מאבק שליטה בין קרן אפולו ומשפחת דיין לבין בעלת השליטה שיכון ובינוי. לוקסי רכש את המניות שלו בכמה פעימות, הן באופן אישי - 11 מיליון שקל - והן באמצעות החברות הציבוריות שבשליטתו. באמצעות לפידות קפיטל הוא רכש מניות בשווי 66 מיליון שקל, ואף חרג ממנהגו ורכש באמצעות לפידות חלץ, שותפות־בת של לפידות קפיטל, מניות בשווי 42 מיליון שקל. בסך הכל הוא רכש מניות איי.די.או גרופ בשווי 119 מיליון שקל.

לוקסנבורג יכול היה לרכוש את המניות רק אישית. אלא שכדי להכריע את מאבק השליטה, היה עליו להגיע לפוזיציה משמעותית. כדי שהסכם השליטה של שיכון ובינוי, אפולו ודיין ייכנס לתוקף, הן מחויבות להצעת רכש של לפחות 5% לבעלי המניות של איי.די.או. לוקסנבורג פעל מהר. הוא הבין שאם ירכוש מספיק מניות, הוא יהיה גורם מכריע במאבק השליטה ויוכל לגזור קופון ממכירה כפויה.

ואז הגיעו הצרות. כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני חודש, אחד מבעלי יחידות ההשתתפות של לפידות חלץ, ארנון אפשטיין, ממש לא אהב את המהלך של לוקסנבורג. באמצעות עוה"ד אופיר צברי ודיבון פרקש ממשרד צברי־פרקש הוא שלח סדרת מכתבים ואיים עליו בהליכים משפטיים, בטענה לשימוש לא ראוי בכספי ציבור. "קיים חשש כי הרכישה נגועה בעניין אישי של לוקסנבורג, וכי היא נעשתה תוך ניגוד עניינים והפרת חובותיו כנושא משרה וכבעל שליטה, ולא אושרה בהתאם לחוק החברות, תוך פעולה למען עשיית רווח אישי מהיר, שימוש במידע פנים וחשיפת החברות לנזקים אדירים", האשים אפשטיין. עוד הוסיף: "רכישת המניות נעשתה בניגוד לתקנון הבורסה, ולא על פי מטרת השותפות שלשמה נועדה, ומחוץ לתחום עיסוקה הבלעדי - פעולה שעלולה להביא אותה להשעיה ממסחר".

לאחר המכתבים הללו, לפידות חלץ הודיעה לפתע על עסקת בעלי עניין. בעסקה, שצפויה להגיע לאסיפה ב־26 בדצמבר, רוצה לוקסנבורג להעביר חצי מהאחזקה של לפידות חלץ - מניות איי.די.או בשווי 22 מיליון שקל - ללפידות קפיטל, שמחזיקה מניות בשווי 68 מיליון שקל.

לוקסנבורג לא סיפק הסבר לעסקה. ייתכן שהבין כי מוטב שהמניות יהיו תחת חברת האחזקות ולא תחת שותפות הגז לפידות חלץ. הבורסה התירה לשותפויות לפעול בתנאי שיעסקו בשני תחומים: חיפושי גז ונפט ותעשיית הסרטים.

אין ספק שנדל"ן בברלין לא עונה על הקריטריונים האלה. ערבוב רכישות פרטיות ורכישות דרך חברות ציבוריות בעייתי כשלעצמו: אם הוא רכש מניות אישית ולאחר מכן באמצעות חברות ציבוריות שלו, זה עלול להיחשב כעסקת בעלי עניין שלא דווחה; ואם להפך, זה עלול להיחשב שימוש במידע פנים.

ההשקעה של לפידות קפיטל באיי.די.או עוד מובנת. מאז ומתמיד החברה היתה הפלטפורמה של לוקסנבורג לביצוע השקעות ספקולטיביות, כמו סאני. אבל כיצד הוא יצדיק שימוש ב־30% מיתרות הנזילות של שותפות גז כדי להמר ולגרוף רווח מהיר על נדל"ן בברלין? בדו"חות הכספיים של לפידות חלץ מתנוססת האמרה: "תחום הפעילות היחיד של השותפות המוגבלת הנו חיפוש והפקה של נפט וגז בישראל". מוטב שלוקסי ישמור על תחום הפעילות כפי שהוצג למשקיעים, ולא יגרור אותה להרפתקה עסקית שיש לו עניין אישי בה; הרפתקה שעלולה להביא הפסד צורב למשקיעים. 

יעקב לוקסנבורג צילום: אוראל כהן