על הכוונת של אקסלנס: חברות שינפיקו בתוך 3 שנים

כשמשרד האוצר פרסם את המכרז להקמת קרנות ההייטק החדשות, אנשי ההון־סיכון הישראלים תהו בקול מדוע שהאנשים המצליחים בתעשייה יפנו דווקא למודל החדש. "מי שייגש למכרז זה רק מי שלא מצליח לגייס קרן אחרת", אמר אז ל"כלכליסט" מייקל אייזנברג, שותף בקרן אלף (Aleph). אולם, בבית ההשקעות אקסלנס דווקא מתגאים שההשקעות הלא סחירות בקרן ההייטק שלהם הופקדו בידי קרן הון־סיכון - קינן פרטנרס ישראל.

קרנות ההון־סיכון בארץ לרוב לא נתקלות בקשיים בבואן לגייס קרן המשך, אפילו אם הקרן הראשונה לא הציגה ביצועים מזהירים. לכן ההנחה הרווחת בשוק היתה שדמויות מהענף לא ינהרו לקרנות החדשות, ולא יזנחו את המודל שהורגלו אליו.

אלא שבשנים האחרונות גופי הפנסיה עושים חיים קשים לקרנות ההון־סיכון המקומיות. בשלוש השנים האחרונות - מאז שרשות שוק ההון הגבילה את דמי הניהול של קרנות גידור שרשאים הגופים המוסדיים לגלגל על החוסכים ל־0.25% בשנה - גופי הפנסיה הפכו סלקטיביים יותר בבחירת השקעות כאלה.

בקינן החליטו שלא לגייס קרן שנייה לפי שעה. דווקא הפלטפורמה של קרנות הייטק, שמקנה גם הגנה מצד המדינה מהפסדים והנחה אפשרית בדמי ניהול לגופים המוסדיים, עשויה לפתות את המוסדיים שנמנעו מלהשקיע בקינן באופן ישיר.

אקסלנס טכנולוגיה עילית

אקסלנס עלול להיכבל לפורטפוליו של קינן

קינן הוקמה ב־2013 על ידי יזהר שי, שהיה שותף בקינן פרטנרס העולמית, ואהוד לוי, אחד המשקיעים הראשונים בווייז. כעת היא חוברת לקסם אקסלנס כיועצת ברכיב ההשקעות הלא סחירות. לפי ההסכם בין הצדדים, קינן מחוייבת להביא לשולחן כל השקעת המשך באחת מחברות הפורטפוליו שלה, כמו גם שורה של השקעות חדשות. מנהלי הקרן החדשה יוכלו לבחור במי להשקיע ועל מי לוותר.

באקסלנס מצהירים בתשקיף כי ישקיעו בעיקר בחברות בשלב מתקדם ובעלות פוטנציאל להנפקה ראשונית או לאקזיט בטווח של שלוש שנים ממועד ההשקעה. הבעיה היא שברוב המוחלט של המקרים, חברות בשלבים מאוחרים כל כך מגייסות סבבים מתקדמים בסכומים גדולים מאוד, בעוד שהקרנות החדשות יכולות להשקיע רק עד 50% (כלומר כ־200 מיליון שקל) ברכיב שאינו סחיר.

באקסלנס אומרים שהם מעוניינים להשקיע כ־5 מיליון דולר בכל חברה, והפתרון שלהם לבעיה המתמטית הוא השקעות המשך בחברות הפורטפוליו של קינן, משום ששימור ההשקעה הוא בהיקף נמוך מהשקעה חדשה. אולם, הפתרון הזה עשוי לכבול את אקסלנס לחברות הפורטפוליו של קינן, שכרגע אין בהן סיפורי הצלחה משמעותיים. בנוסף, כניסה לחברות בסכומים קטנים בשלבים מאוחרים משמעותה רווחים מינוריים בשלב האקזיט.

באקסלנס מבקשים לשלב בין חברות הפורטפוליו של קינן להשקעות חדשות, אבל במצב הקיים יהיה עליהם להגביל את עצמם למספר קטן מאוד של השקעות. בית ההשקעות ציין בתשקיף כי בכוונתו לפנות לרשות ני"ע בבקשה להגדלת רכיב ההשקעות בחברות לא סחירות לטובת גיוס סבבי המשך. השאלה כעת היא מה תהיה עמדתה של הרשות בשאלה. אם אקסלנס לא תוכל לשמר את השקעותיה בחברות, גם האקזיט המרשים ביותר לא יניב תשואה יפה למשקיעים.

הגוף היחיד עם מנהל מומחה גם בחלק הסחיר

בחברת הקרנות של אקסלנס, שמנוהלת על ידי אבנר חדד ובועז נגר, כבר חזו את המוקשים שצפויים להם בכל הנוגע לחלק הסחיר של הקרן. לפיכך הם נערכו עם פתרונות. הם זיהו את ההסתייגות של הגופים המוסדיים מכך שהקרן תנהל בעיקר השקעות סחירות שהמוסדיים יכולים לנהל בעצמם. לכן, בניגוד לחלק מהמתחרים שלהם, הם לא התיימרו להשתמש במנהלי ההשקעות של הבית עבור החלק הסחיר - אלא גייסו לשם כך מנהלים מקצועיים.

מדובר במנהלי קרן הגידור ION, סטיבן לוי ויונתן הלף. ION, שהוקמה בשנת 2006, מנהלת נכסים בהיקף של 600 מיליון דולר. הקרן משקיעה בניירות ערך סחירים בישראל ובחו"ל, תוך התמקדות בניירות ערך של חברות ישראליות. בין היתר מחזיקה ION אנליסטים שמתמחים בתחום הטכנולוגיה.

כך, גופי הפנסיה יידעו שאמנם הם משלמים דמי ניהול יקרים של 2% ועוד 20% דמי הצלחה גם על החלק הסחיר - אבל לפחות הוא ינוהל על ידי מנהלי השקעות מקצועיים ולא על ידי הקולגות באקסלנס.

גוף מוסדי שבוחן השקעה בקרן יכול להחליט אם היה משקיע ב־ION, ואם כן, יש יתרון בהשקעה בה דרך פלטפורמת קרן ההייטק. זו מציעה יתרונות בדמות סחירות יומית, לעומת קרנות גידור בעלות נקודות יציאה מההשקעה, אבל לא יומיות; הגנה מסוימת של המדינה מהפסד; וחשיפה להשקעות לא סחירות בסטארטאפים.

אקסלנס הוא הגוף היחיד שבחר במנהל מתמחה גם לחלק הסחיר. בכך הוא יצר יתרון משמעותי מול המתחרים, בדיוק בנקודה שגורמת למוסדיים להסס אם להיכנס לקרנות. בנוסף, באקסלנס מציינים במפורש בתשקיף כי יפעלו להגיע למצב שבתוך שלוש שנים, החלק הסחיר יוגבל ל־50%. באקסלנס אף מבהירים כי יפעלו לקבל היתר מרשות ני"ע שחלק זה יגיע ל־75%.

היועצים יחויבו לתת זכות ראשונים לקרן ההייטק

אנשי רשות ניירות ערך שאמורים לאשר את תשקיפי קרנות ההיי טק לא ממש אהבו לקרוא את הסעיפים על חופש הפעולה של יועצי הקרן, שמתירים להם בין היתר להתחרות מול הקרן עצמה. ל"כלכליסט" נודע כי נציגי הרשות פנו באחרונה למנהלי הקרנות שהגישו לרשות טיוטת תשקיף, בדרישה לתקן אותם כך שיועצי הקרן יהיו חייבים לעדכן את מנהל הקרן אודות ההשקעות הפרטיות של היועץ ולתת לקרן זכות ראשונים להשקיע בה.

לפי הנוסח הקיים של התשקיפים יש קרנות שמאפשרות ליועץ הקרן לבצע פעולות דומות או נגדיות לפעילות הקרן כמו השקעה בניירות ערך זהים לאלו שהקרן משקיעה בהם. מצב זה יכול להעמיד את היועצים בניגוד עניינים מול הקרן כמו העדפה להביא השקעה טובה לקרן או גורם מתחרה אחר שבו ליועץ יש חשיפה אישית גבוהה יותר. וכך הקרן עלולה לקבל מהיועצים את ההשקעות הפחות מוצלחות. באיביאי אף מציינים כי ליועץ אפשרות לעסוק בעיסוקים נוספים גם אם הם מייצרים עבורו עניין אישי ביחס לקרן. לפיכך, ברשות ניירות ערך מצאו להבהיר לקרנות כי הדרישה היא שיועצי הקרן שיקבלו הצעות השקעה יביאו אותם קודם כל לקרנות ורק אם אלו לא ירצו בהן להעביר אותן לגופים אחרים שבהם מעורבים היועצים.