שנה לרפורמה במט"ח: איך נראה כיום תחום הפורקס בישראל

עברה קצת יותר משנה מאז שהעניקה רשות ני"ע רישיונות להפעלת זירות מסחר בתחום המט"ח (פורקס). החלטת הרשות נועדה לעשות סדר בענף שנחשב עד אז פרוץ. נוכח היעדר הפיקוח, חברות הפורקס נקשרו עד אז בשורת פרשיות שליליות, חלקן אף פליליות. ב־2016 קרסה חברת הפורקס USG קפיטל, כשהיא מותירה אחריה חובות של מיליוני שקלים ללקוחות ולספקים. עוד באותה שנה, חמש חברות פורקס שפעלו מישראל עמדו במרכז חקירה של הרשויות בצרפת בחשד להונאת משקיעים בהיקף של כ־105 מיליון יורו.

מתוך כ־50 חברות שפעלו אז בישראל, רק 21 הגישו לרשות בקשה לרישיון. הרשות דחתה שמונה בקשות, שבע חברות נוספות משכו את בקשתן, ושש אחרות זכו לאישור. תחום הפורקס, או בשמו המלא "תחום המסחר האינטרנטי במטבע חוץ (מט"ח)", מורכב מזירות מסחר המאפשרות למשקיעים לסחור באופן ישיר במטבעות גלובליים כמו הדולר האמריקאי, היורו האירופי והין היפני. הפעילות העיקרית במט"ח מתנהלת בחדרי המסחר המסורתיים של הבנקים ובתי השקעות, ומתבצעת על ידי משקיעים מוסדיים. בזירות המסחר פועלים בעיקר משקיעים פרטיים, לא מתוחכמים, ובהיקפים כספיים נמוכים.

כדי לבדוק מה השתנה בתחום בשנה שחלפה מאז החלטת הרשות, כינס "כלכליסט" את שלושת המנכ"לים של החברות הפועלות בישראל: מנכ"ל קולמקס ישראל יובל צבר, מנכ"ל FXCM אבי אבוגני ומנכ"ל First Index חנן טבקרו.

"השוק הישראלי נקי כיום יותר מבעבר", אומר אבוגני. "נהפכנו משוק שבו חברות מוקמות בן לילה על ידי אנשים חסרי ידע וניסיון בשוק ההון, לשוק מסודר. הרשות קבעה בראש ובראשונה כללים ברורים שמגנים על הלקוח, כמו אופן החזקת כספי הלקוחות בחשבון נאמנות, הגנה מפני מאזן שלילי (כלומר לקוח לא יכול להפסיד יותר מהסכום שהפקיד, א"ר) והגבלה של רמת המינוף".

טבקרו מפנה את תשומת הלב ליתרון נוסף של הרגולציה והוא סינון קפדני של הלקוחות המגיעים לזירות המסחר. "אם בעבר לא היו דרישות בקבלת לקוחות, הרי שכיום כל לקוח נבדק אם הוא מתאים לאופי המסחר, שטומן בחובו סיכונים. בנוסף, הלקוח מתבקש להצהיר מה מקור הכסף שהוא מבקש להפקיד, בין היתר מטעמי איסור הלבנת הון".  

מימין: חנן טבקרו, יובל צבר ואבי אבוגני

"הרגולציה נתנה לנו לגיטימציה"

בעוד שבעבר זירות המסחר הרתיעו משקיעים רבים מלהשקיע דרכן, המנכ"לים סבורים שהמצב כיום שונה. "הרגולציה נתנה לנו לגיטימציה", אומר צבר. "היא העניקה לשוק אמינות עסקית גבוהה, וכתוצאה מכך אנו מתחילים לראות שלקוחות שנרתעו לעבוד בעבר אתנו, מראים נכונות רבה יותר לפעול".

לדברי אבוגני, השינויים הרגולטוריים באים לידי ביטוי גם בסוג הלקוחות. "התחיל להגיע קהל לקוחות מקצועי יותר", הוא אומר. "אם בעבר היינו צריכים להסביר ללקוחות חדשים מושגים בסיסיים בשוק ההון, כיום הם מגיעים עם ידע קודם בהשקעות וניסיון במסחר".

טבקרו מוסיף כי ניתן לזהות גם מגמת חזרה של משקיעים ישראלים שסחרו במט"ח דרך ברוקרים מחו"ל. לדבריו, היעדר הפיקוח בישראל דחף סוחרים רבים להשקיע דרך ברוקרים זרים, שנמצאים תחת פיקוח במדינותיהם. "כעת המצב השתנה. בעקבות הרגולציה חלק מהסוחרים האלה בוחרים לחזור לזירות המקומיות, ומרגישים בנוח להשקיע דרכן".

איך מתנהל הדיאלוג עם הרשות?

"הדיאלוג עם הרשות שוטף ומתבצע בדרכים מגוונות", אומר אבוגני. הוא מציין שזה בא לידי ביטוי בשיחות טלפון שגרתיות, פגישות, חילופי מכתבים וכמובן ביקורות.

צבר מוסיף בעניין זה כי במטרה להדק את הפיקוח על הזירות, הרשות אף הקימה יחידה ייעודית שתפקידה הוא לפקח עלינו באופן ספציפי. "אנו מחויבים לדווח לה על כל דבר שאנו עושים", הוא אומר.

האם יש לבצע שינויים רגולטוריים נוספים? להוסיף רגולציה או להקל?

אבוגני סבור שיש מקום להקל בנושאים מסוימים - בייחוד בנושא המכשירים הפיננסיים שהזירות בישראל רשאיות להציע. "מלבד אופציות בינאריות - שאני מסכים שאין להם מקום בשוק ההון - יש הגבלות רבות על מכשירים פיננסיים שניתן לסחור בהם בזירות. למשל בישראל אנו מנועים מלהציע מסחר בלירה הטורקית, במניית אדידס או בביטקוין. מדובר במכשירים פיננסיים נפוצים, שיש להם ביקוש גבוה, אך ההגבלות של הרשות דוחפות את אותם משקיעים לזירות לא מפוקחות מעבר לים".

לעניין זה מוסיף טבקרו כי הברוקרים הלא מפוקחים מחו"ל מזהים את הפרצה, ומציעים למשקיעים הישראלים את אותם מכשירים פיננסיים. בנוסף, הוא אומר, הם מפתים אותם באמצעות שיטת השיווק האגרסיבי – כפי שהיה נהוג בישראל לפני עידן הפיקוח. "אנחנו סבורים שיש בהחלט מקום להתערבות מצד הרשות, שתמנע ותחסום את פעילותם כאן", הוא אומר.

פי 25 מהמסחר היומי בכל הבורסות בעולם יחד

שוק המט"ח הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם. הוא פעיל 24 שעות ביממה, מליל יום ראשון ועד לליל שישי. נפח המסחר היומי בו מוערך ביותר מ־5 טריליון דולר - פי 25 מהיקף המסחר היומי בכל הבורסות בעולם יחד. רוב המסחר בו אינו מתנהל בבורסות המובילות, אלא בין הבנקים הגדולים בעולם. מרבית העסקאות מתבצעות מעבר לדלפק (over the counter). בעוד שרוב הבורסות סובלות מירידה במחזורי המסחר בשנים האחרונות, מחזורי המסחר בשוק המט"ח גדלים משנה לשנה.

ב־2007, ערב המשבר העולמי, הסתכמו מחזורי המסחר היומיים בשוק זה בקצת יותר מ־2.5 טריליון דולר. ארבע שנים מאוחר יותר מחזורי המסחר כבר הגיעו ל־4 מיליארד דולר. כיום, על פי הערכות בשוק, נפח המסחר היומי בשוק מוערך ביותר מ־5 טריליון דולר - פי 25 מנפח המסחר היומי בכל הבורסות בעולם ביחד.

"אנחנו האלטרנטיבה לבנקים", אומר צבר בתשובה לשאלה מדוע בעצם צריך זירות מסחר במט"ח. "את העמלות הנמוכות ביותר בשוק תקבל אצל זירות המסחר ולא בשום מקום אחר", הוא ממשיך. בנוסף, לדבריו, זירות המסחר משלימות את מגוון השירותים ששוק ההון יכול לתת למשקיעים. "מהיתרונות האלה יכולים ליהנות לקוחות בעלי מאפייני מסחר שונים - מסוחרים מתחילים ועד סוחרים מנוסים ומתוחכמים", הוא מדגיש.

טבקרו מוסיף כי הצורך בזירות המסחר נולד כדי לספק ללקוח מוצרי מסחר אטרקטיביים, שאינם זמינים באופן דומה בבתי השקעות ובבנקים, לדוגמה מסחר ממונף ישיר על מחיר הליש"ט והזהב. כמו כן, לדבריו, זירת המסחר מאפשרת ללקוחות גיוון באמצעים טכנולוגיים, ובמערכות מסחר מתקדמות הזמינות למסחר 24 שעות חמישה ימים בשבוע.

לגבי עתיד זירות המסחר, המנכ"לים סבורים שהם יצטרכו לעבוד קשה כדי לשנות את השם שנוצר בישראל לחברות בתחום. זה תהליך לא קצר לדבריהם. ייקח להם זמן רב להחזיר את אמון המשקיעים שנכוו מחברות שפעלו לפני עידן הפיקוח, אך הם מאמינים שיצליחו. להערכתם, בעתיד הרחוק זירות המסחר יתפסו מקום לגיטימי בעיני הציבור, לצד בתי ההשקעות והבנקים.

צילום: בלומברג