החברה שמוציאה זהב מפסולת מחשבים בדרך לבורסה

משפחת רייכמן מנסה להפוך את הזבל לזהב. במסגרת הרוד שואו שמבצעים בשוק ההון מנהלי חברת המיחשוב והמיחזור אול אין טרייד, שבבעלות המשפחה, נראה כי החברה מכוונת לגיוס של 30 מיליון שקל, לפי שווי של 120 מיליון שקל, לפני הכסף.

מה שמנסה למכור אול אין טרייד בהנפקה, כפי שעולה מטיוטת התשקיף, הוא בעיקר את נתוני הצמיחה. אחרת, קשה להצדיק לפי הנתונים הפיננסיים במאזן החברה את השווי המדובר. לאול אין טרייד הון עצמי של 20.9 מיליון שקל והרווח שנתי ב־2016 עמד על 3.7 מיליון שקל. הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2017 עמד על 3.2 מיליון שקל, שיפור ניכר לעומת רווח נקי של 825 אלף שקל בינואר־יוני 2016.

מיחזור פסולת אלקטרונית

אול אין טרייד הוקמה ב־2002, לאחר התפוצצות בועת הדוט־קום. באותה העת חברות הייטק רבות נסגרו וציוד החומרה המשומש נותר ללא ביקוש וללא ערך משמעותי. החברה החלה לרכוש מלאים של ציוד של חברות סטארט־אפ, ושיפצה את הציוד שנמכר לאחר מכן כציוד מחודש לחברות ופרטיים. כיום אול אין טרייד פועלת בשני מגזרי פעילות: שירותי מחשוב ומיחזור פסולת אלקטרונית (e-waste).

במסגרת פעילות שירותי המיחשוב עוסקת החברה ביבוא ויצוא, רכישה, חידוש, שיווק, מכירה ואינטגרציה של מחשבים אישיים ועיסקיים, מוצרי מובייל, מוצרי תוכנה, חומרה וציוד היקפי למחשבים. החברה גם מתמחה בחידוש ציוד חומרה. במסגרת זו היא רוכשת מלאים של חברות שנסגרו או ציוד ישן מאספני גרוטאות וממיינת את הרכיבים. לאחר תהליך מיון, רכיבים שנמצאו בעלי ערך טכנולוגי נקלטים למלאי ולאחר מכן עוברים שיפוץ ותיקון. הציוד המחודש נמכר ללקוחות הקבוצה תוך הוזלת מחיר משמעותית ללקוח. במסגרת זו פועלת החברה, בין השאר, באמצעות חיון מחשבים, שנכנסה להקפאת הליכים ונמכרה לאול אין טרייד באוקטובר 2015 בתמורה של 1.5 מיליון שקל.

תחום הפעילות השני, שבו אול אין טרייד שולטת באופן מובהק בשוק, עוסק באותם רכיבי חומרה שלא נמצאים מתאימים לחידוש. החברה מפרקת את הציוד לחומרי הגלם שלו שנמכרים לשימוש חוזר בתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים. במסגרת פעילות זה מוציאה החברה מתכות יקרות, כגון זהב, כסף, פלדיום, פלטינה וכן מתכות חצי אצילות כנחושת מתוך רכיבים אלקטרוניים ישנים.

בנוסף, במסגרת זו מציעה החברה פתרונות לטיפול בפסולת אלקטרונית. במסגרת פעילות זו החברה מרוויחה משני מקורות: היא פועלת כמרכז מיון ואיסוף ונהנית מתשלום בגין עבודות השינוע, המיון והדיווח אשר מבוצעות בהתאם לחוק המיחזור, וכן ממכירת חומרי הגלם שהוצאו מהרכיבים. מה שהעלה את הביקוש לשירות זה הוא חוק מיחזור הציוד האלקטרוני שקבע כי יצרני ויבואני הציוד האלקטרוני יהיו אחראים על מוצריהם גם לאחר שהצרכן מסיים להשתמש בהם. כתוצאה מחוק זה רשויות מקומיות חויבו להתקשר עם תאגיד לפינוי הפסולת האלקטרונית, מה שנותן לחברה כמו אול אין טרייד כר נרחב לפעילויות בחסות החוק. דוגמא אחת היא רשויות מקומיות או ארגונים כמו הצבא המחוייבים לפנות מחשבים ישנים, ולא להשליך אותם לאשפה רגילה.

גדי רייכמן מנכ"ל אולטרייד

חברה ציבורית? השכר קופץ

לחברה, שהמטה שלה נמצא ברמת החייל שבתל אביב יש מפעל מיחזור בברקן שהוקם לפני שלוש שנים בהשקעה של כ־30 מיליון שקל. בעלי המנויות בחברה הם יצחק רייכמן (83.33%) ורן תשובה (16.66%). לפי מתווה הגיוס הנוכחי, שלא פורסם בתשקיף, יישארו בעלי המניות הנוכחיים – רייכמן ותשובה – עם 75% ממניות החברה, והציבור יחזיק ב־25% מהמניות.

גדי רייכמן, בנו של בעל השליטה, משמש בתפקיד מנכ"ל החברה, ותשובה משמש כדירקטור ומנהל תיק לקוחות בחברה. אלי הולצמן, לשעבר מנכ"ל אינטרנט זהב, משמש דירקטור בחברה. במחצית הראשונה של השנה הוצאות ההנהלה עמדו על 4.7 מיליון שקל. סביר להניח כי לאחר ההנפקה, תחת היותה חברה בורסאית, הוצאות ההנהלה יתפחו, כך שאם החברה לא תצליח להציג צמיחה משמעותית בהכנסות השורה התחתונה של החברה עלולה להיחלש.

מדיניות התגמול של החברה מגלה כי לבעלי השליטה ולהנהלה מדיניות שכר אחת כחברה ציבורית, ואחרת כחברה פרטית. בשנה האחרונה סיפק גדי רייכמן לחברה שירותי ניהול בתמורה לדמי ניהול חודשיים של 65 אלף שקל בחודש בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס. אולם נוכח ההנפקה, הצפויה חברה לעדכן את הסכם הניהול ולפיו תנאי העסקתו של רייכמן ישופרו במידה ניכרת.

לפי ההסכם החדש, שטרם נכנס לתוקף, יקבל רייכמן דמי ניהול חודשיים של 80 אלף שקל, בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס. בנוסף יקבל רייכמן מענק שנתי בשיעור של 2% מה־EBITDA ׁ(רווח לפני פחת, מסים והוצאות מימון). בנוסף, לפי מדיניות השכר בחברה, עשוי המנכ"ל לקבל מענק מיוחד של עד 3 משכורות, כך שתקרת המענק תגיע ל־1.2 מיליון שקל בשנה. המשמעות היא שעלות שכרו השנתית של רייכמן עשויה להגיע ל־2.4 מיליון שקל בשנה – יותר מפי 3.5 לעומת שכר בעלות שנתית של 678 אלף שקל שקיבל ב־2016.

משפחת רייכמן היא גם הבעלים של סוכנות משנה טויוטה ומוסך מורשה טויוטה בבני ברק, שהוקמה ב־1937 על ידי אלפרד רייכמן, סב המשפחה, שהקים את אחד המוסכים הראשונים בארץ.