יצרנית העוזי בדרך לבורסה לפי שווי של 2 מיליארד שקל

סמי קצב מקדם הנפקה ראשונית (IPO) של קבוצת חברות הנשק שבבעלותו SK (ראשי תיבות של שמו) בבורסה בתל אביב. מדובר בקבוצת יצרניות הנשק שכוללת שורה של חברות ביטחוניות, בהן, בין השאר, החברה המפורסמת IWI (Israel Weapon Industries), יצרנית כלי הנשק תבור, גליל, נגב ועוזי. קצב החל להכין תשקיף לביצוע ההנפקה והוא שוקל במקביל גם גיוס הון פרטי.

הגיוס מתוכנן להתבצע לקראת אמצע 2018 והוא צפוי להיות גיוס ההון הגדול ביותר לשנה הקרובה. קצב מעוניין לבצע את הגיוס לפי שווי מבוקש של 2 מיליארד שקל לפני הכסף לקבוצת החברות שלו. החברה טרם בחרה חתם שיוביל את ההנפקה, אולם היא קיימה כבר כמה פגישות עם חברת החיתום לאומי פרטנרס. משרד רו"ח ארנסט & יאנג (EY) עמל על הכנת הדו"חות הכספיים לתשקיף.

סמי קצב צילום: צביקה טישלר

2 מיליארד שקל מכירות

קצב עדיין בוחן את סוגיית הפטור מדיווח והחשיפה הצפויה לחברה שלו מעצם היותה חברה ציבורית. מכיוון שמדובר בחברה ביטחונית רגישה, החברה תדרוש פטור מדיווח על פרטים מפורטים בעסקאות שונות, בדומה להתנהלות של חברת אלביט מערכות. קצב עומד בראש קבוצת SK שבנוסף ל־IWI מחזיקה גם במפרולייט, שעוסקת בפיתוח ובייצור של כוונות לרובי סער ומוצרים נוספים שונים בתחום האלקטרו־אופטיקה; יוניסקופ, שמייצרת פריסקופים לנגמ"שים וטנקים; SIO, שעוסקת ביצור אמצעים לראיית לילה; גלובל שילד, שמייצרת כלי רכב ממוגנים ועוד כמה פעילויות קטנות. בנוסף, לקצב ישנה גם פעילות נדל"ן שמרוכזת תחת חברת אושירה, אולם פעילות זו אינה צפויה לבוא בחשבון בהנפקה. גם שתי בנותיו של קצב מועסקות בקבוצה, האחת היא מנהלת השיווק של IWI והשנייה יו"ר מפרולייט.

הגיוס של IWI בתל אביב צפוי לממן, בין השאר, את הכניסה של קצב לשוק הנשק ההודי. במאי חנך קצב מפעל חדש לייצור רובים ואקדחים במדינה פראדש שבהודו, זאת במסגרת שותפות (49%) אסטרטגית עם הענקית ההודית פונג' לויד שמחזיקה בשליטה (51%) במפעל. המפעל החדש צפוי לייצר את כל סוגי הנשק של IWI, ועתיד להתמודד בשנים הקרובות על שורה של מכרזים שיפרסמו צבא הודו וגופים ביטחוניים נוספים במדינה, לקראת הצטיידות ברובים ובאקדחים חדשים.

הפעילות של IWI נרכשה על ידי קצב ב־2004 מהתעשייה הצבאית (תעש), והיא נוהלה במפעל שנקרא בעבר "מגן". המהלך הזה היה למעשה הפרטה של חלק מפעילות שנעשתה עד אז בידי תעש. החברה מייצרת, כאמור, כמה מכלי הנשק המוכרים ביותר בצה"ל: רובה הסער גליל; רובה הסער תבור; תת־מקלע "עוזי"; ומקלעים כבדים יותר כמו נגב. בנוסף היא מייצרת גם את רובה הצלפים "גליל צלפים" ואת אקדחי היריחו. הקבוצה מעסיקה כ־1,200 עובדים ומוכרת, על פי הערכות, ביותר מ־2 מיליארד שקל בשנה. סמי קצב והדובר של SK בחרו שלא להתייחס לדברים.

יו"ר מספנות ישראל

בעבר נמתחה ביקורת חריפה על האופן שבו נמכר מפעל הנשק מגן של תעש לקצב. המבקרים טענו כי המדינה מכרה לקצב את המפעל בתמורה לסכום שווה ערך ל"נזיד עדשים". במסגרת העסקה קצב שילם על המפעל כ־2.5 מיליון דולר, ואחת הטענות היתה שעל אותה רכישה הציעה חברה אמריקאית מחיר הגבוה פי עשרה. כמה שנים לאחר ביצוע העסקה של רכישת "מגן" דווח כי השווי של IWI כבר חצה את רף חצי מיליארד השקלים. קצב היה גם בין המתמודדים במכרז לרכישת תעש, אך פרש ממנו בתחילת 2016.

בנוסף, קצב הוא גם יו"ר ואחד מבעליה של מספנות ישראל, שהיתה חברה ממשלתית עד שהגיעה לפירוק, ונמכרה באפריל 1995 לקבוצה של משקיעים פרטיים בראשות קצב, שלמה שמלצר ושלומי פוגל. באפריל 2004 נערכה מספנות ישראל להנפקה לפי שווי חברה של 400 מיליון שקל, אך ההנפקה לא יצאה לפועל.

במאי 2013 חשפה מספנות ישראל ספינת סיור (קורבטה) חדשה - סער 72. המספנות העריכו שהקורבטה תתאים לצורכי חיל הים הישראלי, להגנת מאגרי הגז שבמים הכלכליים של ישראל, ולקוחות אחרים. אך במקום זאת, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו, לרכוש ספינות בגרמניה שזכו לכינוי סער 6, ואשר עומדות עתה במרכזה של "פרשת הצוללות" שנחקרת על ידי משטרת ישראל.

"ההון העצמי הגיע מהבית"

בראיון שהעניק ל"כלכליסט" לפני שלוש שנים נשאל קצב לגבי מקורות המימון שלו. "אנחנו לא חברה בורסאית, בהדרגה הרחבנו את המפעלים הביטחוניים שעובדים יפה ועכשיו אנחנו מרחיבים את הנדל"ן. אנחנו מעסיקים יותר מ־1,500 עובדים ומייצאים לכ־40 מדינות. אני מעדיף להשקיע בתחום הנדל"ן בישראל ולבנות את הארץ. ההון העצמי שלנו מגיע מהבית, ממני ובעקיפין מהתעשיות הביטחוניות, אבל את הצהרת ההון אני נותן למס הכנסה ולכן לא אפרט בנושא. כל החברות שלנו עצמאיות ואין העברה של כספים ביניהן. אני חושב שהחברות היום הן במצב לעשות עסקים נוספים, אבל כל חברה בתחומה ובלי שנזדקק למינופים גדולים".