הקרנות מסרבות לספוג את הוצאות הנפקת אירונאוטיקס

קרנות ההשקעה שהיו בעלות עניין באירונאוטיקס - ויולה, בראשית ו־KCPS - עומדות בסירובן להשיב את כספי ההנפקה. זאת אף ש־88% מהגיוס - 406 מיליון שקל מתוך 459 מיליון שקל שגוייסו לפי שווי חברה של 1.03 מיליארד שקל - הם תולדה של מכירת מניות על ידי קרנות ההשקעה.

חברת המל"טים הונפקה ביוני, אולם לפני חודש וחצי גילו הגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה כי עלויות חריגות של 30 מיליון שקל הושתו על החברה. לרוב כשעיקר ההנפקה משמש למכירת מניות של בעלי עניין, המוכרים סופגים את עלויותיה. גם בניכוי הבונוס למנהלי אירונאוטיקס, שעמד על 10 מיליון שקל, עלויות ההנפקה היו כמעט 4% מהגיוס - חריגות ביחס לממוצע של לא יותר מ־2%.

חלק מהמוסדיים שהשתתפו בהנפקה, בהם אנליסט, ביטוח ישיר, הראל, מיטב דש, מגדל, מור, מנורה ופסגות, הפנו את זעמם לחתם המוביל בה, לאומי פרטנרס חיתום. זה השקיע בהנפקה 53 מיליון שקל ולפיכך מימן חלק מהוצאותיה כמשקיע ובמקביל קיבל חלק מתמורתה בעמלות חיתום. הגופים דרשו שלאומי יפנה לקרנות ההשקעה וידרוש שיחזירו לפחות חלק מעלויות ההנפקה לתוך החברה.

אלא שהקרנות דחו את הבקשה. לטענתן, המוסדיים היו צריכים לקרוא את התשקיף שבו היה כתוב בבירור שהחברה היא שתישא בהוצאות. המוסדיים פספסו סעיף שלפיו החברה מודיעה כי תספוג את עלויות ההנפקה ולהערכתה הן "יסתכמו ב־5 מיליון דולר בתוספת מע"מ. אלה כוללות את ההוצאות הכרוכות בהצעת ניירות הערך ופרסום התשקיף, ואינן כוללות עלויות חיתום והפצה".

לשם השוואה, בהנפקה שביצעה בפברואר נובולוג עיקר המניות שהוצעו לציבור היו של קרן פימי, ומרבית הוצאות ההנפקה הושתו על פימי. בתשקיף של נובולוג נכתב כי פימי תממן 14.2 מיליון דולר מהוצאות ההנפקה שהסתכמו ב־14.8 מיליון דולר, וכי החברה תישא בהוצאות התשקיף של 600 אלף דולר בלבד.

ל"כלכליסט" נודע כי אירונאוטיקס העלתה את חמתם של המוסדיים לאחר ההנפקה. החברה פרסמה באוגוסט דיווח בורסאי לא ברור, שלפיו משרד הביטחון החליט להשהות עסקה למכירת מל"ט תקיפה ל"לקוח מהותי במדינה זרה". מדובר בלקוח החשוב ביותר שלה, משרד הביטחון של אזרבייג'ן. פניות המוסדיים לקבלת הבהרות בעניין נענו באיחור. במקביל פרסמה החברה דו"חות כספיים מאכזבים ומנייתה קרסה ב־17% ביום. "אם היינו מורווחים היינו סופגים את זה, אבל שנייה אחרי ההנפקה לספוג כזה הפסד מבלי לקבל הסברים מיידיים ועוד לספוג את עלויות המכר של קרנות ההשקעה - זה היה פשוט לא מתאים", אמר אתמול לכלכליסט גוף מוסדי. לפיכך פנו המוסדיים המאוכזבים ללאומי פרטנרס חתמים.

"בדיוק כפי שאדם שמוכר את הדירה שלו משלם עבור שירותי תיווך, לא יעלה על הדעת שהחברה תספוג את מכירת המניות של הקרנות, ולא משנה מה כתוב בתשקיף", הוסיף מוסדי אחר. עוד מתברר כי בלאומי פרטנרס ביקשו מהקרנות להחזיר מתוך 30 מיליון שקל של ההנפקה רק כ־88% שמיוחסים למניות שמכרו הקרנות. בקרנות תלו תחילה את הסירוב בכך שכבר חילקו את הכסף שמשכו, אולם יש הליך המאפשר קריאה לכסף מחדש.

בלאומי פרטנרס הציעו פתרון יצירתי: הנפקת זכויות שתדלל את הקרנות שעדיין מחזיקות באירונאוטיקס כך שהאחזקות של יתר המשקיעים יגדלו על חשבונן ללא עלות - אך גם לכך סירבו הקרנות. מוסדי אחר אמר ל"כלכליסט" כי "בסופו של יום הקרנות עושות טעות, הן הרי ירצו למכור בהמשך מניות נוספות של החברה ומי בדיוק יקנה אותן מהן? זו לא התנהלות נכונה מול שוק ההון בטווח הארוך".

בדו"חות המחצית הראשונה התברר כי הוצאות ההנפקה והוצאות חד־פעמיות נלוות לחברה הסתכמו ב־8.2 מיליון דולר, רובן עמלת חיתום, שכר טרחה ליועצים חיצוניים ומענק חד־פעמי למנכ"ל וליו"ר. השניים צפויים לקבל מענק בגובה 1.2% משווי החברה בהנפקה, קרי 3.1 מיליון דולר, מה שמותיר הוצאות של 5.1 מיליון דולר ליתר הרכיבים. בדו"ח צוין: "סך עלויות הרישום והוצאות ההנפקה הסתכמו ב־3.7 מיליון דולר והושתו במלואן על החברה". החברה, ששוייה כיום 835 מיליון שקל, הבהירה כי לקחה על עצמה את הוצאות ההנפקה עבור החלק של הצעת המכר, 88% מההנפקה.

בסביבת החברה והמוכרות לא ניכרת אי נוחות מכך שהחברה ספגה את עלויות ההנפקה, שכן על פניו כוונת החברה לעשות זאת היתה גלויה ולכאורה גם תומחרה בתשקיף. עם זאת, לא נשללת האפשרות שעל רקע מערכת היחסים בין הקרנות לגופים המוסדיים וללאומי, יפעלו הקרנות להחזרת חלק מהסכום.

מאירונאוטיקס נמסר: "הנושא בהתדיינות בין בעלי המניות. החברה פעלה בדיוק על פי התשקיף שפרסמה".

עמוס מתן מנכ"ל אירונאוטיקס