"משפחת דיין ואריסון הם אנשי שלום, אבל אפולו רוצה שליטה"

בשיכון ובינויכבר מכינים בשקט ובקפדנות את התגובה שלהם לניסיון ההשתלטות העוינת של משפחת דיין וקרן אפולו על החברה־הבת איי.די.או גרופ, אבל אין ודאות שהיא תשאיר אותה בשליטה. הרכישה המסיבית מניות איי.די.או על ידי הקרן והמשפחה השאירה את אנשי שיכון ובינוי פעורי פה. אפולו היא אחת הקרנות הגדולות בעולם, והגדולה בברלין, והיא ידועה בתור קרן אגרסיבית שמבצעת השתלטויות עוינות על חברות. בשיכון ובינוי מבינים את זה – ולכן אמרו אתמול שהם לא שוללים שיתוף פעולה עם הקרן.

דירקטוריון שיכון ובינוי בוחן כרגע שתי אפשרויות עיקריות. האחת היא לשתף פעולה עם משפחת דיין וליצור גרעין שליטה משותף עם תנאים מוקדמים וברורים מראש לגבי הרכב הדירקטוריון וניהול החברה. מנכ"ל החברה כיום הוא שלמה זוהר, שנחשב גם למייסד החברה וזה שהוביל אותה להנפקה מוצלחת בבורסת פרנקפורט – ובשיכון ובינוי ידרשו שזוהר יישאר המנכ"ל.

האפשרות השנייה של שיכון ובינוי היא לשפר את הצעת הרכש שהיא הניחה על השולחן לרכישת 10% מהמניות, שמועד הקבלה האחרון שלה הוא 10 בספטמבר. ההצעה הזאת לא רלוונטית לאור המחיר שלה, שעומד על 56 שקל – הרבה מתחת למחיר השוק של 68 שקל למניה.

שיכון ובינוי מחזיקה 40.15% ממניות החברה ומוגדרת בעלת השליטה. משפחת דיין וקרן אפולו מחזיקות 34% מהמניות לאחר הרכישות האחרונות. כל אחד מהצדדים לא יכול לרכוש מעבר ל־45% מהמניות בשוק מבלי להציע הצעת רכש. ההבדל בין שני הצדדים הוא שמשפחת דיין יכולה להגיע לאחזקה של 45% על ידי המשך רכישת מניות בשוק, בעוד ששיכון ובינוי מנוטרלת מכיוון שרשות ני"ע אוסרת לרכוש מניות בשוק בזמן שיש הצעת רכש על השולחן. אבל גם אם דיין תמשיך לרכוש מניות בשוק ותגיע לאחזקה של 45%, עדיין יישארו 15% בקרב הציבור. מספיק ש־10% ייענו להצעה של שיכון ובינוי – והיא תזכה בשליטה.

כדי להצליח בהצעת רכש מיוחדת נדרשת עמידה בשני כללים. האחד הוא שתהיה היענות של בעלי המניות, והשני הוא שיהיה רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה או בעלי דבוקת שליטה (אחזקה של 25% ומעלה). מכיוון שקרן אפולו ומשפחת דיין מחזיקות יותר מ־25%, הם נחשבים דבוקת שליטה, והקולות שלהם לא ייספרו. לכן, שיכון ובינוי תוכל תיאורטית לחזור לשליטה באמצעות הצעת רכש.

התרחיש הזה נכון גם לצד השני. גם קרן אפולו ומשפחת דיין יוכלו לצאת בהצעת רכש לבעלי המניות. היום ייערך דיון במשרדיה של קרן אפולו בברלין לגבי המשך הפעולה. על פי ההערכות, אם בשיכון ובינוי לא יסכימו לשליטה משותפת – אפולו תבצע ניסיון להשתלטות בכל מחיר.

מיקי דיין ושרי אריסון צילומים: אור יניב

מקורב למשפחת דיין אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "הם הציעו להם שלשום שליטה משותפת. הם רוצים את טובת החברה, רוצים להשביח אותה עם פוטנציאל משמעותי. הם מבינים בנדל"ן. משפחת דיין ושרי אריסון הם אנשים של שלום, אבל קרן אפולו רוצה שליטה".

בשיחת ועידה של שיכון ובינוי בעקבות פרסום דו"חותיה אתמול אמרו נציגי החברה למשקיעים כי "אין עדיין החלטה לאן הולכים. בוחנים את המצב. יש כמה אפשרויות. נחליט בימים הקרובים".

מניית איי.די.או עלתה אתמול ב־10% נוספים במחזור מסחר ענק של 80 מיליון שקל. חלק מהמחזור מיוחס להמשך הרכישות של משפחת דיין וקרן אפולו בעסקאות מחוץ לבורסה שבוצעו באמצעות הברוקראז' של אי.בי.אי, השותפה של שרי אריסון ובנק הפועלים בזרוע הבנקאות פועלים אי.בי.אי.

"אין תוכניות להנהלת איי.די.או, יש לנכסים"

קרן אפולו היא אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, שמנהלת נכסים בשווי של 280 מיליארד דולר. היא פועלת בכל העולם, אך המטה שלה הוא בלונדון. הקרן עוסקת בין השאר במגוון תחומים פיננסיים, בספנות, בנדל"ן ובסחורות. התחום המרכזי שלה בשנים האחרונות הוא נדל"ן, ובעיקר בברלין. לפי החלטה אסטרטגית של החברה, היא תשקיע עוד 4 מיליארד יורו בנדל"ן בעיר.

מקורבים לקרן אמרו ל"כלכליסט" לגבי שיכון ובינוי כי "מעריכים מאוד את שלמה זוהר ומשה נחמני. הערכה גדולה להנהלה הקיימת כיום ואין כוונה להחליף אותה, אלא לחזק ולשמר את הקיים. אין שום כוונה לדחוק את שיכון ובינוי החוצה, אלא מעריכים את הצוות הקיים ויש רצון לשתף פעולה.

עוד אמר הגורם כי "הציעו לשתף פעולה כי באמת מאמינים שזה יתרום לחברה וישמחו להיענות חיובית – רוצים רק את טובת בעלי המניות. לגבי ההנהלה למעלה אין תוכנית לעשות שינויים, אבל לחברה למטה כן. יש להם תוכנית פעולה שכוללת קיצוץ בעלויות ומיקסום של שווי הנכסים".

קרן אפולו ידועה כמי שלוקחת חברות המתומחרות נמוך (כמו המקרה של איי.די.או גרופ) ומשביחה אותה. כך למשל, בעת משבר האשראי בשנים 2008–2009. בפשיטת רגל ב־2009 של גולדמן זאקס הם קנו חבילת מניות ב־300 מיליון דולר ומכרו אותה ב־900 מיליון דולר, לאחר ששילשו את הכסף. ב־2009 הם קנו גם את כל חברות כרטיסי האשראי באירלנד ב־2 מיליארד יורו – ומכרו אותן ברווח של מאות מיליוני יורו.

מקורבים לקרן אמרו כי "הם מעורים מאוד בפרטים של הניהול ויש להם תוכנית סדורה לכל נכס. פורטפוליו המשקיעים של הקרן כולל את חברות הביטוח האמריקאיות, קטאר, סעודיה ומדינות המפרץ. האנשים שמובילם את הקרן הם בבין פאטל ואלכסנדר ג'יימסון, שנמצאים מתחת לרדאד. מיקי דיין הביא אותם לארץ לאחר שביצע איתם בעבר עסקאות מוצלחות בעולם".

ההכנסות זינקו ב־60%, הרווח קפץ ב־30%

ברקע לדרמה באיי.די.או, שיכון ובינוי דיווחה אתמול על התוצאות הכספיות למחצית הראשונה ולרבעון השני של שנת 2017. הכנסות החברה במחצית הראשונה הסתכמו בכ־3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ־60% בהשוואה להכנסות במחצית הראשונה של שנת 2016, שהסתכמו ב־2.2 מיליארד שקל. העלייה נובעת מהכנסות נוספות של כ־600 מיליון שקל בפעילות הקבלנות בישראל, כ־400 מיליון שקל בפעילות ייזום הנדל"ן בישראל, כ־250 מיליון שקל בפעילות הקבלנות בחו"ל וכ־50 מיליון שקל בפעילות ייזום הנדל"ן באירופה. ברבעון השני הסתכמו ההכנסות בכ־1.7 מיליארד שקל, עלייה של כ־57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

שיפור נרשם גם ברווח גולמי: במחצית הראשונה של 2017 הסתכם הרווח הגולמי בכ־357 מיליון שקל לעומת כ־277 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2016. העלייה נובעת ברובה משיפור ברווח בפעילות הקבלנות בישראל ובפעילות ייזום הנדל"ן בישראל.

שיכון ובינוי רשמה במחצית הראשונה של 2017 רווח תפעולי של כ־219 מיליון שקל – ירידה לעומת רווח תפעולי של כ־304 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2016. הירידה ברווח התפעולי נובעת בעיקר מרווח חד־פעמי בסך כ־43 מיליון שקל שנרשם בשנה שעברה בגין פעילות הקבלנות בחו"ל; ירידה של כ־55 מיליון שקל במגזר הזכיינות, בעיקר בגלל מכירת האחזקה בחברת ההפעלה במתקן ההתפלה בחדרה בשנה שעברה; וכן מרישום הפסד תפעולי והפרשה לירידת ערך בגין מפעל אלקון בנאות חובב.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של כ־79 מיליון שקל במחצית 2017, לעומת כ־61 מיליון שקל במחצית השנה המקבילה אשתקד. ברבעון השני רשמה החברה רווח של כ־12 מיליון שקל לעומת הפסד של כ־31 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.