ועדת הרפורמות אישרה את החוק האוסר על חברות בישראל לשווק אופציות בינאריות ללקוחות בחו"ל
הוועדה אישרה לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק ממשלתית לאסור על חברות בישראל להציע שירותי מסחר באופציות בינאריות, גם ללקוחות בחו"ל
ועדת הרפורמות אישרה הבוקר (ב') לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק ניירות ערך שתטיל איסור כולל על חברות בישראל להציע שירותי מסחר באופציות בינאריות, גם ללקוחות בחו"ל.
- הממשלה אישרה את הצעת התיקון לחוק שירחיב המגבלות על סחר באופציות בינאריות
- החוק המגביל מסחר באופציות בינאריות יגיע לישיבת הממשלה ביום ראשון
- ביהמ"ש לפייר טרייד: רוצים להמשיך לפעול? תזדקקו לרישיון ניהול בורסה
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה "ישראל הפכה לאחת המעצמות בתחום האופציות הבינאריות. שמענו כאן בוועדה על מקרים בלתי נסבלים ואף שוחחנו ב-LIVE עם אנשים מכל העולם על העוול שנעשה להם על ידי חברות שפועלות מכאן. גם המשטרה והרשות לניירות ערך הבהירו כאן בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את חשיבות החוק למדינה ככלל ולשוק ההון הישראלי בפרט. הפעילות הזאת אינה משקפת את הערכים של מדינת ישראל, ויש להצעת החוק השפעה מכרעת על תדמיתה של ישראל בעולם".
במרס 2016 קבעה הרשות לניירות ערך כי לא יינתן רישיון זירת סוחר לחברות בישראל המציעות ללקוחותיהן מסחר באופציות בינאריות. עם זאת, מאחר וחוק ניירות ערך מגן רק על משקיעים בישראל, האיסור האמור חל רק על פנייה או הצעה ללקוחות בישראל. לדברי פרופ' שמואל האוזר שנכח בדיוני הוועדה, בשנים האחרונות מגיעות לרשויות השונות בישראל מאות תלונות מאזרחים ומרשויות בחו"ל, בעיקר אודות פעילותן של חברות בישראל המציעות מסחר באופציות בינאריות.
לקוחות, באי כוחם וגם עובדים לשעבר בחברות סיפרו בדיוני הוועדה על התנהלות בעייתית של נציגי מכירות ומנהלים בחברות הכוללת שקרים, הונאות והתנהגות בריונית שאינה בוחלת באף אמצעי למטרות רווח. מלבד הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם ללקוחות, דיברו רבים מהמשתתפים על הנזק התדמיתי שגורמת תעשייה זו למדינת ישראל, עד כדי עידוד אנטישמיות. מנגד, החברות הפועלות בתחום האופציות הבינאריות התנגדו בתוקף לתיקון החקיקה וטענו כי מדובר במוצר פיננסי לגיטימי המאושר במדינות רבות בעולם וכי אין הצדקה לאיסור גורף על הפעילות.
צילום: שאטרסטוק הצעת החוק שיזם משרד האוצר קובעת כאמור איסור מפורש על מסחר באופציות בינאריות בזירת סוחר, וזאת בין אם הזירה פונה ללקוחות בישראל ובין אם היא פונה ללקוחות מחוץ לישראל. כמו כן, מעניקה הצעת החוק סמכויות אכיפה לרשות ניירות ערך בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל אך פונות ללקוחות בחו"ל וקובעת כי הצעת מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או סוג אחר שיקבע שר האוצר, מהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.
עו"ד ורו"ח משה אברהמי מחברת Spotoption, העוסקת בין היתר באופציות בינאריות, מחה ואמר שהצעת החוק כפי שהיא תמנע גם אספקת שירותים טכנולוגיים לחברות. הוא טען כי החברה שלו לגיטימית ואמר שעל אף שהחברה מוכרת על ידי הרשויות בישראל והטכנולוגיה שהיא מספקת מאושרת על ידי הרגולטורים במדינות היעד, הצעת החוק לא תאפשר לחברה להמשיך לעבוד. עם זאת, בדיון היום הובהר על ידי יועמ"ש הוועדה, עו"ד ורד קירו, כי חידוד שבוצע בנוסח ההצעה מוודא שהאיסור לא יחול על חברות המספקות תוכנות מדף או שירותי מחשוב אלא רק על חברות המשתתפות בפועל בתפעול זירת הסוחר ומתוגמלות על פי רווחיה.
בתום הדיון הצביעו חברי הכנסת הנוכחים ואישרו פה אחד את נוסח הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. בכפוף לאישור הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, תיקון החקיקה יכנס לתוקף 3 חודשים מיום פרסומו ברשומות.
