עידן עופר ואבי ברנמילר ינסו השבוע את כוחם בבורסת ת"א
ברנמילר אנרג'י, המפתחת מערכות לאגירת אנרגיה, עדכנה את רף הגיוס המינימלי ל־64 מיליון שקל, המשקף לה שווי של 153 מיליון שקל לפני הכסף, לעומת הערכות של 250–200 מיליון שקל. OPC של עופר, גם היא בשוק האנרגיה, תנסה להנפיק לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל
הפעילות הערה בשוק ההנפקות הראשוניות מתחילת השנה מסתמנת כאחת המגמות המרכזיות — ויש שיאמרו המעודדות — בשוק ההון המקומי. שתי החברות שינסו השבוע לגייס כסף מהמשקיעים בישראל בהנפקת מניות ראשונה הן ברנמילר אנרג'י ו־OPC אנרגיה, שצפויות לפתוח את השלב המוסדי בה.
- תשקיף OPC חושף מו"מ מתקדם לאספקת גז מאנרג'יאן היוונית
- ברנמילר רוצה לשתף את הציבור בחלום שבינתיים מייצר הפסדים
- לאומי מוכן להעניק התחייבות חיתומית מלאה להנפקת OPC
ברנמילר, שהוקמה ומנוהלת בידי אבי ברנמילר, הציבה במסגרת התשקיף המעודכן שלה רף גיוס מינימלי של 64 מיליון שקל ותציע למשקיעים 37 אלף יחידות (כל יחידה 100 מניות) לפי מחיר מינימום של 1,700 שקל ליחידה. מחיר זה משקף לחברה שווי של 153 מיליון שקל לפני הכסף. השווי המינימלי בהנפקה נמוך מההערכות הקודמות, שהשווי לפיהן היה 200–250 מיליון שקל.
ברנמילר השקיע בחברה מכיסו לא פחות מ־130 מיליון שקל עד כה לצורך פיתוח מוצרים בתחום טכנולוגיית אגירת האנרגיה.
הכספים האלה סווגו כהלוואת בעלים, שתימחק אחרי ההנפקה. בשלב זה החליטה החברה כי היא פונה לגיוס הון לטובת מימון פעילותה השוטפת, הכוללת גם העמדת הון עצמי לאחד ממיזמיה להקמת תחנת כוח (רותם 1), שתתבסס על טכנולוגיה שהיא פיתחה. ביחס לפרויקט זה עדכנה החברה — שאין לה הכנסות בשלב זה והיא נושאת במאזנה גירעון בהון של 117 מיליון שקל — כי חתמה על הסכם מול חברת החשמל למכירה שנתית בהיקף של 1.5 מגה־ואט. אולם תשקיף החברה חושף כי יש לה כמה פרויקטים נוספים על הפרק, ובהם הקמת תחנת כוח נוספת באזור רותם. בהנחה שהגיוס יושלם, אחזקתו של ברנמילר תרד ל־70.5%.
ברנמילר אנרג'י פיתחה טכנולוגיה ייחודית לאגירת אנרגיית חום, המוגנת בישראל בפטנט. תחילה התמקדה בפיתוח של שדות תרמו־סולאריים עבור יצרניות חשמל, אך החליטה להסיט את המיקוד לבניית מערכות לאגירת אנרגיה. אלה מאפשרות לתחנות כוח באנרגיה חלופית, דוגמת רוח ושמש, לאגור חשמל ולעשות בו שימוש בשעות שבהן לא ניתן להפיק אותו. ברנמילר אנרג'י בונה על התפתחות תחום האנרגיה החלופית בישראל ועל הצורך של התחנות בפתרונות אגירה. כרגע מצויה התעשייה הזאת בחיתוליה, והאנרגיה החלופית מהווה רק כ־3% מהחשמל המיוצר בישראל.
בשנים האחרונות סבל שוק ההון המקומי מחולשה בכל הקשור להנפקות ראשוניות לציבור, ורק חברות יחידות הצטרפו מדי שנה למסחר. כך למשל, ב־2016 נרשמו שלוש הנפקות של חברות חדשות וב־2015 שתי הנפקות בלבד. מתחילת השנה ביצעו 11 חברות הנפקת מניות ראשונית לציבור — המספר הגבוה ביותר מאז 2010, שבמהלכה נרשמו 17 הנפקות של חברות חדשות — ועוד היד נטויה.
מלבד ברנמילר אנרג'י ו־OPC אנרגיה צפויה שותפות נאוויטס פטרוליום, שהשלימה גיוס חוב, לצאת בקרוב בשלב השני של תוכניתה המקורית, ובמסגרתה תונפק השותפות בתל אביב לפי שווי מוערך של 100 מיליון דולר. חברה נוספת שעתידה להשלים הנפקת מניות ראשונית השנה היא גלובל פאוור, שצפויה לנסות לגייס 50 מיליון שקל מהציבור לפי שווי של 200 מיליון שקל.
ההכנסות של OPC עלו ב־8% ברבעון השני
גם OPC אנרגיה, שבשליטת קנון של עידן עופר, צויה לנסות לגייס השבוע 100 מיליון דולר. החברה פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני של השנה במסגרת עדכון טיוטת התשקיף שלה. בשורה התחתונה סיכמה החברה את הרבעון בהפסד של 35 מיליון שקל לבעלי המניות, וזאת לעומת הפסד של 17 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במרכז התוצאות של OPC בולטות הוצאות מימון חריגות של 59 מיליון שקל — פי שלושה מהיקף הוצאות המימון (נטו) שנרשמו ברבעון המקביל. הסיבה המרכזית לעלייה בהוצאות היא תשלום חד־פעמי של 23 מיליון שקל בעבור עמלת פירעון מוקדם של הלוואה, שהחברה מחזרה במהלך מאי האחרון, ולטובתה הנפיקה איגרות חוב בהיקף של 320 מיליון שקל.
בניגוד לשורה התחתונה הציגה OPC, בניהולו של גיורא אלמוגי, שיפור בכמה פרמטרים, ובעיקר בשורת המכירות (8%). ההכנסות ברבעון השני הסתכמו ב־300 מיליון שקל לעומת 278 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הצמיחה בהכנסות מייחסים בחברה לשני גורמים מרכזיים: עלייה בתעריף החשמל שהיא מוכרת, והתחשבנות עם לקוחות עבר שהניבה לחברה ברבעון כ־13 מיליון שקל. בעקבות כך עברה החברה לרווח גולמי ומהפסד לרווח תפעולי של 20.5 מיליון שקל במהלך הרבעון, הנובע מהפחתה בעלויות התפעול וברכישות אנרגיה בעלות נמוכה יותר בשל עבודות תחזוקה. ה־EBITDA של החברה הסתכם ב־49 מיליון שקל במהלך הרבעון לעומת 19 מיליון שקל ברבעון המקביל.
נכון לסוף יוני היו בקופתה של OPC מזומנים בהיקף של 406 מיליון שקל, והיא רושמת הון חוזר של 215 מיליון שקל. עוד עולה מהדו"חות כי לפני כמה ימים החליט דירקטוריון החברה לאמץ מדיניות חלוקת דיבידנד בשיעור מינימלי של 50% מהרווח הנקי בכל שנה לאחר מס.
עוד עולה מהתשקיף כי בדומה להערכות יעמוד הגיוס המינימלי של OPC בהנפקה על 353 מיליון שקל (100 מיליון דולר). כזכור, הנפקה זו קיבלה — באופן די חריג לשוק - התחייבות חיתומית מלאה על ידי כמה חתמים בראשות לאומי פרטנרס. ההתחייבות כוללת מנגנון רכישה של מניות החברה בידי לאומי פרטנרס וכלל ביטוח. OPC תציע למשקיעים 282 אלף יחידות (100 מניות לכל יחידה) במחיר מינימום של 1,250 שקל ליחידה. מחיר המינימום משקף לחברה שווי שוק של 1.25 מיליארד שקל (350 מיליון דולר). בהנחה שההנפקה תושלם כמתוכנן תיוותר בידי איי.סי פאוואר, החברה שבאמצעותה מחזיק עופר ב־OPC, אחזקה של 78% ממניות החברה.
OPC הוקמה לפני שבע שנים ומרכזת את פעילות האנרגיה של חברת תחנות הכוח איי.סי פאואר בישראל. החברה פועלת בייזום, פיתוח, הקמה ותפעול של תחנות כוח, נוסף לייצור חשמל ואספקתו ללקוחות פרטיים ולחברת החשמל. לחברה שלושה נכסים עיקריים. הראשון והמרכזי הוא אחזקה (80%) בתחנת הכוח הפרטית במישור רותם, שהחלה לפעול ב־2013 בהספק של 466 מגה־ואט. השני הוא תחנת הכוח בחדרה, המספקת 18 מגה־ואט למפעלי נייר חדרה. בשטח זה נבנית במקביל תחנת כוח שתספק 148 מגה־ואט ואמורה להתחיל לפעול בתחילת 2019 לאחר השקעה של 250 מיליון דולר. נכון למועד התשקיף כ־60% מהפרויקט הושלמו. הנכס השלישי הוא הזכויות (95%) בחברת צומת אנרגיה להקמת תחנת כוח בהספק של 400 מגה־ואט סמוך לצומת פלוגות.
תמורת ההנפקה תשמש את החברה למימון פעילותה השוטפת ולפעילות הפיתוח שלה, ובעיקר להעמדת ההון העצמי הנדרש לפרויקט צומת, שנאמד ב־250 מיליון שקל על פי העלות המוערכת של הקמת התחנה.