העובדים של פייסבוק שגרים בתוך גראז' עם משכורת רעב
מהו המחיר האמיתי של צמיחת ענקיות הטכנולוגיה בעמק הסיליקון, האם צריך לפחד מבינה מלאכותית כמו שמזהיר אלון מאסק או לשמוח לקראתה כפי שמציע מארק צוקרברג ויוטיוב בחרה בדרך יצירתית להטריל את דאע"ש
עניי עירך קודמים?
מארק צוקרברג, שכנראה משתעשע ברעיון של ריצה לנשיאות ארצות הברית, מבצע בשנה האחרונה נסיעות משונות ברחבי ארה"ב, נוחת על אנשים עם צוות חשאי, מצטלם איתם בפוזה ספונטנית אך קבועה ונוסע הלאה. המסר המיועד הוא כנראה "אכפת לי". צוקרברג מקפיד לפלוט הברות לא מתחייבות על הפערים החברתיים והצורך שמישהו יעשה משהו בנידון.
העניין הוא שאם מארק צוקרברג רוצה לדעת על פערים חברתיים, הוא לא צריך לנחות על איזה איכר באיווה כמו סדאם חוסיין על מפקד מוצב מבועת. הוא רק צריך לנסוע כמה קילומטרים מהמטה של פייסבוק ולהגיע לגראז' שבו גרים שניים מהעובדים שלו, ויקטור וניקול, ביחד עם שלושת ילדיהם.
רשמית הם עובדי קבלן, אבל הם עובדים במטה של פייסבוק כעובדי קפיטריה. בסוף השבוע האחרון הם הצטרפו לכ-500 עובדי קפיטריה אחרים של החברה והחליטו להתאגד. המטרה של האיגוד היא לאפשר לעובדים לקבל שכר שאפשר לחיות ממנו.
השכר שהם מקבלים אמור להיות סביר, אפילו די טוב - מעל שכר המינימום שקבעה פייסבוק לעובדי הקבלן שלה, 15 דולר. הסכום הזה הוא מה שדורש ברני סנדרס לכל עובד בארה"ב. ניקול, כאחראית משמרת, מקבלת 19.85 דולר לשעה, ובעלה מקבל 17.85 דולר לשעה. בכל מקום אחר בארה"ב, זה באמת היה שכר רע.
אבל בעמק הסיליקון זה שכר איום ונורא, כזה שאי אפשר להשיג ממנו דיור שאיננו הגראז' של ההורים של ויקטור. עלייתן של חברות ההייטק הפכה את עמק הסיליקון לטורנדו בולע כל: הן הופכות את האזור לשממה אורבנית שרק עובדי הייטק יכולים לגור בה, וגם הם במאמץ. עצם הנוכחות של כל כך הרבה אנשים עשירים במקום מקפיצה את המחירים לשמיים. בעיר אחרת, היו יכולים ויקטור וניקול לחיות בכבוד מהמשכורת הזו. אבל אז לא היו יכולים לעבוד בפייסבוק וכנראה שהיו מקבלים משכורת נמוכה בהרבה.
אמרו לנו שההייטק יהיה הקטר של הכלכלה; שחברות ההייטק יצטרכו שירותים, כך שהן יוציאו כסף על חברות אחרות - אוכל, רכב, מה לא. שכחו לציין שהנוכחות של חברת הייטק מעלה את המחירים בכל אזור, ושלעובדים הלא מיומנים אין יכולת התחרות עם העליה הזו. שכחו לציין שכל העובדים האלה צריכים לגור במרחק סביר מהחברה שהם אמורים לשרת, ושאם אין דיור במחיר סביר שם, אז לא רק שלא הועלנו, אלא גרמנו נזק.
קרב מיליארדר במיליארדר
אלון מאסק מקדיש חלק ניכר מעודף המרץ שלו בחודשים האחרונים לתקיפת הרעיון של בינה מלאכותית. הוא משוכנע שהיא תקבור את כולנו. מה יקרה ברגע שהתבונה שהיא תחכים ותגיע למסקנה שהיא צריכה להשתחרר מהיוצר הטיפש שלה? תהיה פה מלחמת שחרור שהעולם לא ראה כמוה. אישית, אני עדיין חושב שאפשר פשוט להוציא את השטקר, אבל אם מאסק יטען שאנחנו לא נדע מה הבינה המלאכותית חושבת כי היא תדע איך לשקר לנו – יש חברות שעובדות על רובוטים שמשקרים לבני אדם כבר עכשיו – לא יהיו לי יותר מדי טיעונים טובים.
כמובן, למאסק יש גם אינטרס כלכלי בכל הסיפור הזה: הוא רוצה לדחוף כמה שיותר בני אדם למאדים על הרקטות שלו. לא שברור מה בדיוק הם יעשו שם. מאסק מצהיר במפורש שהרקטות שלו הן בסך הכל מונית לטווח ארוך. אין לו מושג איך ליישב את מאדים; על החלק הזה, מישהו אחר (כרגיל אצל מאסק) יצטרך לשבור את הראש. כאן קפץ על מאסק רוגזו של מיליארדר אחר, מיודענו מארק צוקרברג. הלז כתב שלשום (א') מה שנראה כמו התקפה ישירה על מאסק, אם כי נמנע מלנקוב בשמו.
צוקרברג טען ש"אנשים שליליים מנסים לקדם את תרחישי יום הדין הללו – אני פשוט לא מבין את זה. זו התנהגות שלילית מאד ובכמה מובנים אני חושב שהיא חסרת אחריות". צוקרברג ציין שהוא לגמרי בצד של פיתוח בינה מלאכותית, ושהוא חושב שהיא הולכת ליצור פה שינויים עצומים לטובה בשנים הקרובות. הוא טוען שכן, צריך להיות זהירים והכל, אבל לא להאט את מרוץ הטכנולוגיה.
צוקרברג מתעלם מנקודה מרכזית של מאסק, שאכן מתייחסים אליה פחות מאשר אל תרחיש יום הדין: שכל הרובוטים האלה יחסלו את הכלכלה האנושית. מאסק אמר לאחרונה לוועידת המושלים של ארה"ב שרובוטים יוכלו לעשות הכל יותר מבני אדם. כמעט אף אחד לא מסתכל על ההשלכות החברתיות - כי זה מפחיד ובכלל לא ברור מה אפשר לעשות פה; אף אחד לא רוצה לבהות בסכין שמונחת על צווארו. המיתוס של הקדמה אומר שיהיה בסדר איכשהו, ותומכי ה-AI מצטרפים למקהלת היהיה בסדר: כאילו מובן מאליו שעובד בן 35 שהוחלף על ידי רובוט יוכל בקלות למצוא עבודה אחרת בדיוק כשעוד רובוטים תופסים עוד מקומות עבודה.
כמובן שגם צוקרברג חושב פה על הכסף. יש לנו פה שני צדדים: אחד מהם מסתכל על טכנולוגיה ורואה את הסכנות שבה, והשני, שעומד להרוויח ממנה, טוען שאין ממה לדאוג.
קודם כל, תמיד יש ממה לדאוג. ואם אנחנו נכנסים לתחום שאנחנו לא יודעים עליו מספיק, תמיד כדאי לשאול שאלות קודם כל. צוקרברג חושש מהאטה בקצב הפיתוח של AI; לא בטוח שלאנושות יש ממה לחשוש מכך, שכן עד כה יש מתאר די ברור בין מה שטוב לצוקרברג ומה שרע למין האנושי.
אפליקצית ריגול על הסלולרי, בפקודה
משטר האימה הסיני לפעמים פשוט מפתיע באלימות הבלתי נראית שלו. הדוגמה האחרונה מגיעה ממחוז סינג'יאנג. רוב אוכלוסיית המחוז איננה מבני הרוב האתני, סינים בני ההאן, אלא מוסלמים מבני האויגור, קבוצה אתנית שפרצה בהתקוממות נגד המשטר הרצחני לפני כמה שנים.
המשטר הוציא בשבוע שעבר צו שמורה לתושבים במחוז להתקין תוכנת ריגול ממשלתית על הסמארטפונים, וסיפק להם באדיבותו קוד QR שהם צריכים לסרוק כדי להבטיח התקנה מהירה. לתושבים שחושבים על אי ציות הובהר בנימוס שהמשטרה תערוך בדיקות פתע, ומי שאין לו את התוכנה על המכשיר – ייקנס. מי שינסה למחוק אותה עשוי להיעצר לכ-10 ימים וכמובן להכנס לרשימות השחורות של המשטר, שמהן לא משחרר אפילו המוות; עצם קיומך ברשימה כזו צפוי לפגוע גם בצאצאיך.
ארגוני זכויות אדם הביעו את המחאה הרגילה, ללא הועיל. נראה שהמשטר מתחיל לנקוט כלפי האויגורים צעדים שהוא נקט בעבר כנגד הטיבטים: במרץ האחרון אסר המשטר על רעלות ועל גידול זקנים. בשנה שעברה, גילו תושבי המחוז שמנסים להשתמש באפליקציות מסרונים שלא מאושרות על ידי המשטר שהמכשיר שלהם נותק משירות הסלולר.
קצרצרים
1. יוטיוב נוקטת ביוזמה חדשנית נגד אנשים שמעוניינים למצוא סרטונים של דאע"ש: מי שמחפש שם סרטונים של ארגון הטרור, מקבל ערימה של סרטונים שמפרקים את הטיעונים של דאע"ש ובאופן כללי יוצאים נגד טרור. זה מתוחכם ולא רע בכלל, אבל יוצא מנקודת ההנחה שלחובב דאע"ש המתחיל יש את יכולת הריכוז של משתמש ממוצע, קרי של יתוש סקלרוטי. לגמרי יתכן שזה נכון (הספר הנפוץ בקרב מתנדבי דאע"ש שיצאו לסוריה לפני שנתיים היה Islam for Dummies; ספק אם היתה כותרת מדויקת יותר אי פעם), החובבים הרציניים של דאע"ש כנראה יצטרכו להגיע לאתרים פחות מיינסטרימיים, אבל כפי שתציין יוטיוב בצדק, זו כבר תהיה בעיה של מישהו אחר.
2. דונלד טראמפ מינה למנהל התקשורת שלו את אנתוני סקראמוצ'י - אדם שלא מבין שום דבר בייצוג גופים רשמיים מול כלי תקשורת, אבל הוא מיליונר מוול סטריט ונורא-נורא אוהב את הדונלד. הצעד הראשון שעליו הכריז סקראמוצ'י עם כניסתו לתפקיד היה על מחיקת כל הציוצים הקודמים שלו, צעד שאותו כינה (בציניות שהורגלנו לה מממשל טראמפ) "שקיפות מלאה". אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שמנהל התקשורת הזה נכנס לתחום שהוא לא מבין בו, עוד קודם להכרזה שלו על מחיקת הציוצים היה מי שגיבה אותם. עכשיו הם מתחילים לצאת לרשת, והם הולכים לרדוף את סקראמוצ'י עוד הרבה זמן.
3. נחשפה נוזקת ריגול שפגעה במאות מחשבי מק ויתכן שבהרבה יותר. היא מאפשרת לתוקף להשתלט על המצלמה, המקלדת ושאר חלקים של המחשב. עד כאן, שום דבר יוצא דופן – להוציא העובדה שהנוזקה הזו שורצת שם לפחות חמש שנים מבלי שמישהו שם אליה לב. והרי תזכורת: זה לא שאין תוכנות זדוניות למק – זה שמשתמשי מק (ולפעמים גם אפל בעצמה) לא יודעים לזהות אותה.
4. בסוף השבוע ערכה ניאנטיק, היצרנית של פוקימון גו, את הפסטיבל הרשמי הראשון של המשחק. זה נגמר רע למדי: משתמשים נלהבים עמדו בתור במשך שעות בתקווה לצוד פוקימונים נדירים, רק כדי לגלות שתשתית הסלולר לא היתה ערוכה למספר כזה של גולשים. הגיימרים הזועמים החלו לצוד את המארגנים, שהודיעו במהירות על כך שהם מתנצלים וחילקו שלל פיצויים לאספסוף המתהווה.