פרשת הצוללות: "כלכליסט" עונה על השאלות הגדולות בתיק 3000
אילו עסקאות נחקרות במסגרת הפרשה? מהם החשדות העיקריים? ומה היחס של גרמניה לחקירות הפליליות? "כלכליסט" עושה סדר בפרשה לאחר שאתמול הוארך מעצרם של שלושה מהחשודים
"כלכליסט" עונה על השאלות הגדולות סביב תיק 3000, שבמסגרתו נחקר חשד לשוחד בעסקה לרכישת צוללות מחברת טיסנקרופ הגרמנית והוארך מעצרם של שלושה מהחשודים וחשוד נוסף נשלח למעצר בית.
- נציגי טיסנקרופ יגיעו בסוף החודש לשימוע בישראל
- ח"כ אראל מרגלית הגיע למסור עדות בפרשת הצוללות
- הכדור עובר לחזקיהו: הגרמנים התעלמו מאיום הרשימה השחורה
אילו עסקאות נחקרות כעת בתיק 3000?
העסקה העיקרית היא עסקה בין מדינת ישראל לחברת טיסנקרופ הגרמנית לרכישת שלוש צוללות מסוג דולפין, בעלות של 1.2 מיליארד יורו. צוללות אלו אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי הישראלי לתשע.
בנוסף נבדקת עסקה לרכישת ארבע ספינות לאבטחת אסדות גז מטיסנקרופ בעלות של 430 מיליון יורו, שנחתמה ב־2015. ממשלת גרמניה מימנה 115 מיליון יורו מתוך העסקה.
עסקה זו עוררה שאלות, בין השאר מכיוון שטיסנקרופ כלל אינה מייצרת ספינות ושכרה לשם כך שירותים של חברה אחרת. בעקבות זאת, יש צורך לבצע התאמות בין המערכת האזרחית של החברה הגרמנית לזו הצבאית הישראלית, בעלות של עוד כ־50 מיליון יורו.
ההצטיידות הישראלית בצוללות הדולפין החלה ב־1991, בעקבות מלחמת המפרץ, במימון הממשלה הגרמנית. שתי צוללות הגיעו רק בסוף שנות ה־90 והשלישית, שעליה ישראל כבר שילמה - אם כי מחיר מוזל - עגנה בישראל בשנת 2000.
לפי פרסומים זרים, הערך העיקרי של הצוללות מעבר לזו השלישית הוא בעיקר עומק אסטרטגי, כזה שמאפשר לה להשיב בהתקפה גרעינית במידה ותותקף בעצמה.
אותו עומק אסטרטגי כנראה קסם יותר ויותר למערכת הביטחון על רקע האיום האיראני וב־2005 נרכשו צוללות מספר 4 ו־5 מטיסנקרופ בעלות של כ־400 מיליון יורו לאחת. כשליש מהעלות הגיע כמענק מהממשלה הגרמנית. הצוללות הגיעו ב־2014 וב־2016. הצוללת השישית, שעלותה דומה, אמורה להגיע בעוד שנתיים.
מה החשדות העיקריים בתיק 3000?
השישה שעוכבו אתמול חשודים בביצוע עבירות שוחד וקבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס על פי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ.
כיצד מתייחסים בגרמניה לחקירה הפלילית בעניין עסקת הצוללות?
ישראל בוחנת בימים אלו אפשרות לרכישת שלוש צוללות נוספות לאלו הקיימות ולאלו שכבר בדרך. ברקע החקירות הפליליות, סוכם בין ישראל לגרמניה כי עסקה זו לא תצא לפועל אם תתגלה שחיתות בחקירות המתנהלות כיום. פקידים ישראלים וגרמנים בכירים ציינו כי הסיכום הוכנס לסעיף חדש בטיוטת מזכר ההבנות בנושא רכש הצוללות, כתנאי של גרמניה לחתימה שצפויה להתקיים בעוד כמה שבועות.
מה גובה ההנחה שהגרמנים נתנו ומדוע נתנו אותה?
הממשלה הגרמנית נתנה לישראל מענק בגובה של שליש מעלותן של הצוללות, כלומר 400 מיליון יורו. בנוסף, ממשלת גרמניה מימנה 115 מיליון יורו מתוך העסקה לרכישת ארבע ספינות להגנה על אסדות גז. הממשלה הגרמנית מימנה פרויקטים רבים בישראל לאורך השנים, בשל הקשר ההיסטורי בינה לבין העם היהודי.
מה תפקידו של דוד שמרון בעסקה?
דוד שמרון, פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו וקרוב משפחתו, ייצג בישראל את מיקי גנור, נציגה של טיסנקרופ בארץ.
עוד לפי פרסומים קודמים בתקשורת, ביולי 2014, זמן קצר לאחר פרסום מכרז בנוגע לספינות להגנה על האסדות, שמרון התקשר אל אחז בן־ארי, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, על מנת לברר אם בוטל המכרז.
לאחר אותה שיחה בן־ארי שלח הודעה לדן הראל, שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון. בהודעה, כך לפי אותם דיווחים, נכתב כי שמרון "ביקש לדעת אם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה". שמרון הכחיש כי הזכיר את נתניהו בשיחה עם בן־ארי.
בפברואר הודיע פרקליט המדינה שי ניצן כי החליט להעביר את הבדיקה שהתבצעה עד אז לחקירה מלאה. שמו של נתניהו עלה בהקשר לפרשה, אך ניצן הודיע כי ראש הממשלה אינו חשוד.
האם בכלל צריך ספינות טילים לאסדות גז?
בעקרון נראה שלא, אבל תלוי את מי שואלים. מי שחתם באמצע 2015 על העסקה לרכישת הספינות היה משרד הביטחון. המשרד הסביר בהודעותיו כי הרכש התבצע "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של ישראל - האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל".
מנכ"ל המשרד דאז דן הראל אף אמר כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".
הצורך בהגנה ימית על שדות הגז עלה בוועדת צמח שבחנה את סוגיית יצוא הגז, והגישה את מסקנותיה באוגוסט 2012. בדיונים הדגישו נציגי המל"ל - בראשות בר יוסף שנחקר אתמול - את חשיבות ההגנה הימית.
אלא שבמבחן התוצאה, מאז הגשת המסקנות יש בים הישראלי רק אסדת הפקת גז קבועה אחת (תמר) והיא פועלת ללא שמירה צמודה. בנוסף, כאשר משרד האנרגיה החליט בנובמבר 2016 לפתוח את הים לחיפושים אחרי קרוב לחמש שנות השבתה - במטרה להתחיל את ההפקה לקראת סוף העשור - כלל לא היה ברור שהוא מתכוון שיוקמו כאן אסדות הפקה קבועות.
אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים. אם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של קילומטר עד 1.5 קילומטר. באר זו מקושרת לאחר מכן בצינורות המונחים על קרקעית הים עד לנקודה סמוכה לחוף, באזור שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל ומוגן דרך קבע על ידי חיל הים. שום גורם אינו יכול לאיים על באר וצינור בעומק כזה ובוודאי שאין צורך בספינות חדישות לצורך כך.
ואם מישהו לא השתכנע, אפשר לספר שבימים אלו שוכנת מעל מאגר לווייתן אסדה חדשה שבאה לקדוח באר רביעית והיא עושה זאת בלי שיקיפו אותה ארבע ספינות של חיל הים.
אסדה זו אף בילתה חצי שנה מעל מאגר תמר, שם קדחה באר שישית, וביקור "כלכליסט" שם בשנה שעברה הוכיח שהיא עשתה הכל בלי ליווי צמוד של חיל הים.
גם מתקני ההפקה של המאגרים לווייתן, כריש ותנין אמורים לשהות במים הטריטוריאלים של ישראל, שם לא נדרשת הגנה מיוחדת - בדיוק כמו שאוניית הגז הנוזלי של חברת החשמל שוכנת עשרה קילומטרים מחופי חדרה והיא מספקת גז למשק ללא הגנה צמודה של ארבע ספינות.
במשרד האנרגיה דחו את פתיחת הים לחיפוש גז לנובמבר 2017 והספינות נרכשו כשהים היה סגור לחיפושים. לא ברור אם ומתי יימצא גז ואם צריך להגן על אסדות האקספלורציה - אסדות חיפוש שמגיעות לכמה חודשים וממשיכות ללקוח הבא.
בשורה התחתונה, חיל הים הצליח לשדרג את הצי שלו בנימוק של הגנה על שדות הגז, כשכלל לא ברור שיש על מה להגן. כפי שהגדיר זאת בכיר במשרד האוצר שהפסיד במאבק על רכישת הספינות: "זה כאילו שבכל פעם שמקימים מתקן התפלה חיל הים יבקש עוד אוניות. אין לזה סוף".
בא כוחו של בר יוסף עו"ד ז'ק חן מסר בתגובה: "לאחר חודשים ארוכים בהם פורסם דבר החקירה, אבריאל בר יוסף שמח שסוף סוף ניתנה לו ההזדמנות להשיב לכל שאלה בעניין ולהפריך את הטענות".
