האם מניות הקיבוצים בתנובה יגיעו לבורסה בתל אביב

ארגוני הקניות של הקיבוצים עדכנו לפני מספר ימים את יו"ר תנובה ג'אנג צ'ונג צ'יאן בביקורו בישראל, על כוונתם לשכור את שירותיו של מעריך שווי לקראת מכירה אפשרית של מחצית עד מלוא מניות הקיבוצים בחברה (23.2%). העדכון ניתן במסגרת ישיבת דירקטוריון שנערכה בתנובה ואשר היתה הראשונה שבה נכח סגן יו"ר תנובה החדש חיים גבריאלי. על כוונת הקיבוצים לצאת מתנובה פורסם אתמול (ב') לראשונה ב"כלכליסט".

ל"כלכליסט" נודע כי ארגוני הקיבוצים מילואות של הגליל המערבי ועמק הירדן נחושים למכור את המניות ושוקלים לעשות זאת אף באמצעות יציקתם לשלד בורסאי או הנפקה. עו"ד גדעון פישר מסר בשם עשרות קיבוצים המיוצגים על ידי משרדו והמחזיקים בכ־5% ממניות תנובה כי "אנחנו בוחנים מספר חלופות, לרבות אפשרות מכירה מוקדמת או הנפקת מניות".

לברייט פוד בעלת השליטה בתנובה אין כוונה לרכוש את מניות הקיבוצים, והעובדה שמדובר במניות מיעוט, גם אם הן מלוות בזכויות שונות שלא ניתנות בדרך כלל למיעוט, עשויה להפחית מערכן גם לאחר הערכת השווי. חלק מהפירמות מסרבות להוביל את התהליך מתוך היכרות עם הקשיים הצפויים במכירה כזו, והמורכבות של תהליך שבו מעורבים מספר גדול של קיבוצים עם דעות שונות. עוד נודע כי השאיפה של הקיבוצים היא לשווי של 5־6 מיליארד שקל לתנובה במסגרת העסקה, יותר מהשווי של 4.5־5 שנקבע על ידי פירמת הייעוץ טאסק בהערכה השווי בשנה שעברה עבור הבנקים.

הסינים לא סופרים קיבוצים

גורמים בארגוני הקיבוצים אמרו כי מדובר רק בתחילתו של תהליך ארוך ולא ברור כמה קיבוצים ימכרו את חלקם בסופו. מקורבים לתנובה סבורים כי ישנה אפשרות שעמית בן יצחק, יו"ר גרנות הגוף הגדול בתנובה, וסגן יו"ר הדירקטוריון, שהיה זה שפנה לבנק השקעות להזמין הערכת שווי ולהוביל את המכירה, שואף ללחוץ את ברייט פוד ולגרום לה לשתף פעולה עם הקיבוצים.

אחרים טענו כי לבן יצחק פשוט נמאס מכך שהסינים "לא סופרים אותו". ככל הידוע קיבלה ברייט פוד בשנתיים האחרונות מספר החלטות אסטרטגיות מבלי לקבל את ברכת הדרך מהשותפים הקיבוציים, כולל בחירת המנכ"ל אייל מאליס במקום אריק שור שפוטר בשל זיהויו כמקורב לזהבית כהן וקרן אייפקס.

בין הקיבוצים אין תמימות דעים באשר למכירה. חלק מהם, כמו משקי עמק יזרעאל מסתייגים בשלב זה מהמכירה. אחרים כמו מילואות ומשקי עמק הירדן המחזיקים ב־5.5% ממניות תנובה, מעונינים למכור וכך גם מספר ארגונים קטנים אחרים. גרנות הגוף הגדול ביותר עדיין מתלבט. מבחינת הקיבוצים תנובה הופכת להיות יותר ויותר נכס אסטרטגי בלבד, לאור הירידה המתמדת בשוויה, וחלק מהקיבוצים נהנה מהסכמי שיווק וסחר עם החברה מה שעשוי להקשות על החלטת מכירה. מנגד, הניהול הסיני מערים קשיים על הקיבוצים ובאין שיתוף פעולה, גוברים הקולות הקוראים למכירה.

לא מצטרפים לאייפקס

באיחור של עשור נזכרו ארגוני הקיבוצים לנסות ולממש את אחזקותיהם בתנובה. אלא שהתמהמהותם צפויה לעלות להם לא מעט. ההזדמנות הגדולה שפספסו ארגוני הקיבוצים, היתה כשאייפקס בראשות זהבית כהן יחד עם מאיר שמיר ממבטח שמיר קנו ב־2007 76.8% מאחזקות הקיבוצים בקונצרן המזון הגדול בישראל לפי שווי של 1.025 מיליארד דולר. בשונה משמיר, לא דאגו הקיבוצים שנשארו בחברה לדרוש מכהן TAG ALONG, מנגנון שמאפשר לכל בעל מניות בחברה להצטרף לכל עסקה של בעל מניות אחר למכירת מניותיו לצד שלישי. שמיר דאג להשיג מכהן את הסעיף שאיפשר לו כעבור 7 שנים, להצטרף לכהן ולמכור את אחזקותיו בשווי שיא של 8.6 מיליארד של לברייט פוד. הקיבוצים, שכאמור לא דרשו או לא הצליחו לקבל מכהן את אותו סעיף בהסכם, ניסו למכור את חלקם לברייט פוד, אולם נענו בשלילה. ב־2014 דחה בית המשפט את תביעת שניים מארגוני הקיבוצים שמחזיקים 5% ממניות תנובה, אשר ביקשו זכות להצטרף לקרן אייפקס במכירת מניות תנובה לברייט פוד. השופט חאלד כבוב לא קיבל את טענות הקיבוצים ובכך הסיר מכשול מהותי בדרך להשלמת העסקה.

צילום: צביקה טישלר

להחלטה שאחזקותיהם בתנובה מאבדות את ערכן הכלכלי, הגיעו הקיבוצים אחרי שבשנתיים האחרונות חילקה ברייטפוד דיבדנד בגובה כ־400 מיליון שקל, בעוד ב־7 השנים שקדמו לכן חילקה אייפקס דיבדנדים בסך 3.8 מיליארד שקל. כך, גרפו הקיבוצים בתקופת אייפקס כ־880 מיליון שקל, בעוד בשנתיים האחרונות התכווץ חלקם ל־92 מיליון שקל בלבד.

כשפרת המזומנים החלה להתכווץ ולא נראה כי בעתיד הקרוב תשוב להניב רווחים כבעבר, הגיעו הקיבוצים למסקנה המתבקשת שעליהם למכור את חלקם. אלא שהם לא היחידים שחשים בהרעה המתמשכת במצבה של תנובה ועל כן, יהיה קשה להם למצוא קונה שיהיה מוכן לשלם את הסכומים שיכלו לקבל על חלקם בעבר.

פתיחת שוק הגבינות והבשר

לפני שנה נחשף ב"כלכליסט" ששוויה של תנובה ירד מאז רכישת השליטה במאי 2014 על ידי ברייט פוד ב־42% ל־ 4.5 מיליארד שקל. זאת על בסיס הערכת שווי שהוזמנה על ידי קונסורציום הבנקים שהעניק לברייט פוד הלוואה של כ־2 מיליארד שקל לרכישת השליטה בחברה. הורדת השווי נבעה מהרעה משמעותית בתוצאות תנובה. עוד נחשף כי בהערכת השווי, שהוזמנה מפירמת הייעוץ טאסק, הוערך ה־EBITDA (רווח לפני ריבית מסים פחת והפחתות) של תנובה ל־2016 ב־550-600 מיליון שקל. מדובר בירידה דרמטית מאז 2014, אז עמד ה־EBITDA על 783 מיליון שקל. הירידה התחילה ב־2015, בעיקר בשל הפתיחה החלקית של שוק יבוא הגבינות הצהובות לתחרות ב־2015 הגדלת מכסות הבשר ב־2016, והחרפת התחרות מצד שופרסל בשנים אלה שנכנסה עם המותג הפרטי לתחום הבשר והחלב שנשלט על ידי תנובה.

מאז מונה אייל מליס לפני שנה וחצי כמנכ"ל תנובה, החריפה ההרעה בתוצאות החברה שנתח השוק שלה בתחום החלב צנח ל־50.2%, שפל שלא ידעה כמותו מעולם.

כשהגברת הרגולציה נושפת בעורפה כמו גם מתחריה והמדינה בוחנת מחדש את נוסחת הפיקוח על המחירים, תנובה לא מהווה רכישה אטרקטיבית במיוחד. הקונים הפוטנציאליים מבינים שהדרך היחידה שנראית כרגע ליציאה של הקיבוצים מתנובה, היא בהורדת המחיר לשפל, שספק אם יהיו מוכנים לו.