פורמת ומתחילה מחדש: תפרון רוצה לשוב לרווח אחרי עשור

ביצועיה של תפרון בפתח 2017 מעידים כי בתרחיש אופטימי, החברה הוותיקה עשויה לסגור את השנה ברווח נקי בשורה התחתונה — לראשונה זה עשור. ברבעון הראשון עברה חברת הטקסטיל מהפסד לרווח תפעולי ולרווח נקי. אמנם מדובר ברווח מזערי של עשרות אלפי דולרים בודדים, פחות מ־0.5% מהכנסותיה, אך עצם המעבר לרווח ברבעון הראשון, שהוא חלש מסורתית בחמש השנים האחרונות, וכן המעבר לרווחיות תפעולית ב־2016, מעניקים רוח גבית לתפרון. היעד שלה: לצאת מהחולשה שניכרת בה שנים ולחזור לפסי רווחיות. 

מאז 2007, שבה רשמה רווח של חצי מיליון דולר, הציגה תפרון הפסד מצטבר של 71 מיליון דולר לבעלי המניות. ברבות השנים הפכו מוצרי האל־תפר שלה ממוצר חדשני, שבו נחשבה מובילה, למוצר בייצור המוני. החברה נאבקה בשוק רווי תחרות עם שחקניות גדולות ממנה, ולא הצליחה לחזור להכנסות שרשמה עד 2016. בחמש השנים האחרונות הציגה תפרון רווח נקי רק בשלושה מתוך 20 רבעונים.

ובכל זאת, התוצאות לרבעון הראשון מספקות נקודת אור: ההכנסות שהחברה ייצרה צמחו ב־25% ל־33 מיליון דולר, ובפעם האחרונה שחצתה את רף 30 מיליון הדולרים לרבעון, היא הצליחה לתרגם זאת לרווח.

תלויה בוולמארט

ברבעון הראשון, כמו בשלוש השנים האחרונות, ניכרה יכולתה של תפרון לייצר רווחיות באחד מבין שני תחומי פעילותה — מגזר הקמעונאות. במגזר זה החברה עוסקת בייצור ושיווק מוצרי הלבשה תחתונה והלבשת ספורט, הנמכרים לרשתות קמעונאות אמריקאיות. פעילות זו מצליחה לאזן את המגזר השני, מגזר המותגים ההפסדי. פעילות המותגים כוללת שיווק מוצרי הלבשה תחתונה וספורט למותגים עולמיים, דוגמת אדידס.

בסיכום 2016 הניב מגזר הקמעונאות רווח של 9 מיליון דולר על מחזור מכירות של 76 מיליון דולר (שיעור רווחיות של 11.8%); זאת לעומת הכנסות של 51 מיליון דולר ב־2015. בחברה מייחסים את הצמיחה בעיקר לעלייה בהכנסותיה מהענקית האמריקאית וולמארט. מנגד, פעילות המותגים נותרה הפסדית ובשלוש השנים האחרונות התכווצה בשורה העליונה (34%) והביאה להפסד כולל של 10 מיליון דולר.

מגזר הקמעונאות אמנם השתפר בשורת ההכנסות וברווח, אלא שהוא הופך את תפרון לתלויה בוולמארט — שאחראית ל־46% מהכנסותיה ב־2016, לעומת 33% ב־2015. עליית הכנסות החברה במגזר זה קשורה ישירות לנתח הפעילות הגדל של וול־מארט, והחברה אף ציינה לגביה כי "קיטון משמעותי במכירות למי מלקוחותיה המהותיים, ובמיוחד הלקוח הגדול ביותר, ישפיע מהותית לרעה על התוצאות".

תפרון ידעה בעבר נפילה של לקוח משמעותי. רשת ההלבשה התחתונה ויקטוריה סיקרט היתה אחראית ל־45% ממכירות תפרון ב־2014, אלא שאז הן ירדו בהדרגה, ונכון לסוף 2016 הסתכמו ב־13% מהמכירות. ירידת חלקה של ויקטוריה סיקרט תאמה את הירידה הכוללת של 35% בהכנסות המגזר בשלוש השנים הללו. בשלוש השנים האחרונות היו שתי הרשתות אחראיות ל־60% מהכנסות תפרון.

בשלב זה, הקשר עם הרשתות האמריקאיות רק מיטיב עם תפרון. אולם אף אחד משיתופי הפעולה הללו לא מעוגן בהסכם בלעדיות או בהתחייבות כלשהי.

קבלני משנה בסין

אחד מיעדי החברה המוצהרים בשנים האחרונות הוא העברת פעילות הייצור בתחום המותגים לירדן לשם התייעלות תפעולית. המעבר למדינות כמו מצרים וירדן נחשב חסכוני בהשוואה לייצור מקומי. בשלב זה חלק ניכר מהייצור מתבצע בירדן, כמו פעילות הצביעה, וברבעון השני צפוי לעבור לשם גם מחסן החברה. מלבד עלויות כוח האדם, לפעילות בירדן יש עוד יתרונות: החברה לא משלמת בירדן מס וגם הדינר הירדני, שבו משולמות הוצאות החברה, צמוד לדולר האמריקאי — מטבע הדיווח שלה.

בעוד שב־2008 עמד שיעור העובדים הישראלים על 51% מכלל המועסקים בחברה, ב־2012 התכווץ הנתון ל־46% ובסיכום 2016 הגיע ל־36%. שיעור העובדים הירדנים עמד על 45% ב־2008, על 47% ב־2012 ועל 58% נכון ל־2016. נכון לסוף 2016 מועסקים בתפרון 864 עובדים בסך הכל.

פיתוח ועיצוב מוצרי החברה מתבצעים בישראל, באזור משגב, ואילו הייצור מתבצע בישראל אך גם בירדן ובמזרח הרחוק. במגזר המותגים 88% מהייצור והיתר מבוצעים אצל קבלני משנה. במגזר הקמעונאות התמונה הפוכה: 99% מצויים בידי קבלני משנה במזרח. לשיווק אחראי משרד החברה בטורונטו, שמרכז את הפעילות בארה"ב, המהווה 98% מההכנסות.

שוק האל־תפר הסיטונאי העולמי כולל עשרות יצרניות, מרביתן במזרח - סין, בנגלדש, קמבודיה ועוד. בתפרון מזכירים את דלתא תעשיות ואת חברת MAS HOLDINGS מסרי לנקה כמתחרות העיקריות שלה. את נתח השוק של החברות נהוג לחשב לפי כמות המכונות שברשותן. על פי הערכות, היקף המכונות בעולם נע סביב 40 אלף, מרביתן בסין. זה כמה שנים שתפרון מתמקדת בייצור בטכנולוגיית אל־תפר באמצעות מכונות של היצרן האיטלקי סנטוני, שמשמשות גם את דלתא. כושר הייצור העצמי של תפרון ב־2016 נאמד ב־25 מיליון יחידות, בדומה ל־2015. בעוד החברה התאימה עצמה לסביבה הגלובלית והפחיתה עלויות ייצור, היא לא הצליחה להגדיל את נתח השוק בפעילות האל־תפר.

שוק זה מוערך ב־3 מיליארד דולר בשנה, ולפי הערכות, תפרון מחזיקה בנתח שוק של 4% לעומת 3% בשנתיים האחרונות, כלומר ישנו שיפור. עם זאת, ב־2012–2010, אז היתה בקשיים פיננסיים, החזיקה תפרון נתח של 5% מהשוק, שהוערך אז ב־2 מיליארד דולר בשנה. כלומר, הפעילות בשוק גדלה וגם מכירות תפרון, אך חלקה היחסי לא צמח בהתאם.

בעשור האחרון הציגה החברה שיעור צמיחה שנתי ממוצע שלילי. ואולם, גם אם ננטרל את ביצועיה בתקופות השיא ונבחן את שורת ההכנסות חמש שנים אחורה, לאחר כניסת המשקיעים וביצוע השינויים המבנים — שיעור הצמיחה השנתי הממוצע הוא 0.6% בלבד.

מפעל תפרון במשגב צילום: דורון גולן

ממתינה למנכ"ל חדש

בנובמבר האחרון הודיע מנכ"ל תפרון גיל שמעון על התפטרותו, במהלך שהתברר בפברואר כעריקה למתחרה הגדולה דלתא. שמעון נחשב מנכ"ל מוערך ולא בכדי בחרו בדלתא, ששמעון עזב ב־2011, להחזיר אותו לשורותיה. בשונה מתפרון, דלתא תעשיות — שנפגעה אף היא ב־2008 ואיבדה את מרבית שווייה — צמחה מאז ונסחרת לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל.

במהלך שלומיאלי ניסו בתפרון למנות את איתן שטיאנסי למנכ"ל, אולם המינוי פסול על פי חוק החברות כי הוא כיהן בעבר כדירקטור בלתי תלוי. בארבעת החודשים האחרונים כיהן בעל השליטה בן ליברמן כממלא מקום מנכ"ל.

שדרת ההנהלה של תפרון נחשבת מנוסה. ליברמן ואחיו מרטין, שנכנסו להשקעה בתפרון לפני כשבע שנים, פעילים בשוק הטקסטיל העולמי באמצעות כמה חברות. כיו"ר מכהן ארנון טיברג, שמונה ביוני 2010, חודשים ספורים לאחר שהחברה ניצבה על סף תהום ולפני פיטורי מאות עובדים. טיברג, שנכנס לאחר חתימת ההסדר מול הנושים, נתפס כשחקן חיזוק משמעותי ומנוסה, בין היתר לאחר שניהל את דלתא. באותה תקופה שורה של בכירים עזבה את החברה בפרק זמן קצר וכניסת אנשי מקצוע היתה משמעותית. "החברה עדיין לא ברמת הרווחיות שרצינו, אך כבר רואים את האור בקצה המנהרה", אמר טיברג בקיץ 2013. אמנם תנאי השוק לא האירו לתפרון, ובפרט הייסוף של השקל וההכבדה בהוצאות הייצור, אך ספק אם האמין שבסיכום 2016 החברה עוד תרשום הפסד לבעלי המניות.

בצד החיובי, ב־2016 רשמה תפרון רווח תפעולי ואף ייצרה תזרים חיובי מפעילות שוטפת. היא לא הצליחה לתרגם זאת לשורה התחתונה, בין היתר נוכח הוצאות מימון של 2.3% מההכנסות. ההסדר המקורי בין הבנקים לתפרון ב־2010 עודכן כמה פעמים, לאחרונה ב־2015. במסגרת פריסת החובות צפויה תפרון לשלם הוצאות מימון שנתיות של 1.7 מיליון דולר עד 2022 מבלי לכלול הוצאות על אשראי בנקאי לטווח קצר. תפרון הצליחה להגדיל את ההכנסות, שנאמדות ביותר מ־100 מיליון דולר. עתה היא נאלצת להתמקד בצמצום הוצאות הייצור והתפעול, משימה לא פשוטה נוכח הוצאות משתנות גבוהות.

מרטין ליברמן צילום: טל שחר