האוזר: "הקלות מס בשוק ההון הן צו השעה, יעודדו את הפעילות"
בכנס בנושא "אתגר הפנסיה בישראל ובעולם" הציע בין השאר יו"ר רשות ני"ע "הוראת שעה לשנה לפיה בעלי שליטה בחברות פרטיות שינפיקו בבורסת ת"א במהלך השנה יהיו זכאים למס רווח הון מופחת על מימוש אחזקותיהם, מ-30% ל-15%"
"כשמדינות אחרות פועלות להפחית מסים כדי למשוך חברות ומשקיעים לשוקי ההון, כמו ההצעה של טראמפ להוריד מס מ-35% ל-15%, יש מקום לאפליה מתקנת. לכן אני משוכנע שהקלות מס בשוק ההון הן צו השעה", כך אמר הבוקר יו"ר רשות ני"ע שמוליק האוזר בכנס "אתגר הפנסיה בישראל ובעולם" שמתקיים הבוקר (ב') בקריה האקדמית אונו.
לדבריו, "הקלות המס הללו יעודדו פעילות בשוק ההון, ולהערכתי, אף יגדילו את הכנסות מס הכנסה. אני סבור שבעת הזו ניתן ליזום הוראת שעה להקלות במס על רווחי הון בבורסה".
יו"ר הרשות הציג לראשונה שני כלים ליישום הדבר: "הכלי הראשון הוא הוראת שעה לשנה אחת לפיה בעלי שליטה בחברות פרטיות שינפיקו בבורסת ת"א במהלך השנה יהיו זכאים למס רווח הון מופחת על מימוש אחזקותיהם, מ-30% ל-15%. הוראת שעה כזו תגרום לבעלי שליטה שלא שקלו את האפשרות הזו, ולכן ממילא לא היו משלמים מס, לנצל את 'חלון ההזדמנויות', להנפיק בבורסה בת"א וליהנות מהטבת מס חד-פעמית. כתוצאה מכך, גם תקבולי מס הכנסה צפויים לגדול".
הכלי הנוסף הוא 'חשבון השקעה לגיל פרישה'. מדובר במוצר המכיל את ה'גמל להשקעה'. חשבון זה יכלול לא רק את קופות הגמל להשקעה, אלא גם קרנות נאמנות ומוצרי השקעה נוספים - וניתן יהיה לנהל אותו או דרך הבנק או דרך בית השקעות. הרעיון הוא לאפשר לחוסך לנתב את כספו למוצרים פיננסיים שונים ולא רק לבחור במסלול השקעה ספציפי כפי שמאפשר במרבית המקרים המוצר 'גמל להשקעה'.
שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע צילום: בלומברג ואוראל כהן
"זה חשבון ייעודי שייפתח בידי המשקיע ויסומן כמיועד לחסכון לגיל פרישה", אמר האוזר. "תמהיל ני"ע והנכסים שיכללו יהיו לפי העדפת המשקיע, ובדומה לקופת גמל להשקעה. כלומר, כל עוד לא מתבצעת משיכה של כספים מן החשבון, ההשקעה תהיה פטורה ממס. זה פתרון רחב יותר ונגיש יותר מאשר קופת גמל להשקעה, ועושה צדק עם טיפול המס הלא שוויוני עם כלל המכשירים הפיננסים המוצעים לציבור לרבות קרנות נאמנות. החשיבות של המהלך נובעת מהעובדה שקרנות ומנהלי תיקים תורמים למסחר פי 4 מקופות הגמל".
מכשיר זה, בדומה לגמל להשקעה, יהיה פטור ממס, בעת מעבר בין מוצרים שונים. האוזר מתכוון לכך שכיום מי שמשקיע את כספו דרך קרן נאמנות למשל או תעודת סל חייב במס על רווחי ההון ואילו מי שכספי הגמל להשקעה שלו מושקעים במוצרים אלו פטור ממס בתנאים מסויימים, ולכן ברצונו של האוזר להביא להשוואת תנאים.
"להפסיק עם העליהום על אנשי העסקים"
לגבי סוגיית האפליה המתקנת, אמר האוזר: " לפני כמה שבועות פגשתי באדם שסיפר שהוא צריך לגייס הון לצורך הפעילות העסקית שלו. הוא סיפר לי שלמרות שחתמים הבטיחו לו שיוכל לגייס חוב בבורסה במחיר של כ-3.5% לצורך פעילותו, בהשוואה לבנק שם אמרו לו שהוא ייאלץ לשלם ריבית גבוהה מ- 6%, הוא החליט לגייס בשוק הפרטי כי הוא רוצה להימנע מהעליהום והחשיפה שכרוכה בהנפקה לציבור. אתם מבינים? זה הרי אבסורד. זה מלמד במספרים מהו הערך השלילי שאנשי עסקים מייחסים כיום להפיכת חברה לציבורית... לכן, בהפוך על הפוך, אני מציע לא רק להפסיק עם העליהום על אנשי העסקים ועל החברות הציבוריות ולהפסיק לחבוט בהן, אלא ליזום דווקא הטבות והקלות לחברות ציבוריות משום שכולנו שותפים בהן, משום שהן שקופות, ומשום שחברות ציבוריות משגשגות הוא אינטרס של כלל הציבור.. במילים אחרות, לדעתי, הגיע הזמן לעשות אפליה מתקנת".
האוזר התייחס גם לחסכונות הפנסיה ואמר כי "המשקיעים המוסדיים הישראלים שמרכזים את ניהול חסכונות הפנסיה של כולנו אינם משקיעים מספיק בחברות בבורסה ואינם משקיעים מספיק בחברות טכנולוגיה ובחברות קטנות ובינוניות מסיבות שונות".
הוא הסביר כי המוסדיים יטענו שהם אינם שותפים למאמץ הממשלתי לתמיכה בחברות קטנות ובינוניות בגלל היעדר נזילות אך האוזר ציין מנגד שממילא המוסדיים משקיעים חלק ניכר מהכספים בנכסים שאינם נזילים.
עוד ציין כי המוסדיים לא משקיעים בחברות טכנולוגיה בזמן שמקבילים בחו"ל עושים זאת וכי הסיבה לכך היא שהמוסדיים לא פיתחו מיומנות מקצועית לצורך כך. "לרוב המוסדיים אומרים שלא כדאי להם להשקיע בחברות טכנולוגיה, אם טיעון זה נכון אז איך זה שזה שכן כדאי למשקיעים מוסדיים בחו"ל להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות ולמוסדיים זה לא כדאי? זה מצב לא סביר שהחוסכים הישראלים לא יכולים ליהנות מפירות ההצלחה של חברות כמו מובילאיי ווויקס ושכמותן. זה מוזר שהמשקיעים בחברות טכנולוגיה הם משקיעים זרים בעיקר", אמר האוזר.
הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, אמרה בכנס כי "רשות שוק ההון פועלת במגוון דרכים לוודא כי החוסך יקבל גמלה ראויה לאחר יציאתו לפנסיה. יזמנו את קרנות ברירת המחדל שמאפשרות לכל עובד להצטרף בקלות ולהנות מדמי ניהול נמוכים. בנוסף, אנו מאפשרים לחוסכים מעורבים לבחור את מסלול הפנסיה המתאים להם. נדבך חשוב בכך הוא המסלקה הפנסיונית שמקלה על הצפת המידע. לראייה, בשנת 2016 הוגשו למסלקה כמיליון בקשות למידע. הצפת המידע מבטיחה את זכויות החוסך ומאפשרת לו להגדיל את מעורבותו בכספו שלו. אנו כבר רואים גידול מסוים בכמות החוסכים שמתעניינים. אנו פועלים לחיזוק מגמה חשובה זו".
