"עסקת אמיליה תסדר את ירושת ילדי פלר"

אם המהלכים שתופר עודד פלר (63) יקרמו עור וגידים, הוא עשוי להיות בעל השליטה באחת החברות התעשייתיות הציבוריות הגדולות בישראל. פלר, יו"ר ובעל השליטה (84%) באמיליה פיתוח, מקדם עסקת בעלי עניין שבמסגרתה ימזג לתוך אמיליה את הפעילות התעשייתית הפרטית שלו המרוכזת בכימוביל, מהיצרניות המובילות של כימיקלים וחומרי גלם בישראל.

אמיליה נסחרת בתל אביב לפי שווי של 214 מיליון שקל, ולצורך העסקה הוערך שווי פעילות כימוביל על ידי מעריך השווי pwc בחצי מיליארד שקל. אם תושלם העסקה שתמורתה יקבל פלר מניות נוספות של אמיליה פיתוח, הוא התחייב למכור את חלקן כך שיחזיק בלא יותר מ־87% מהחברה.

האינטרסים משתלבים

אחד מבעלי המניות של אמיליה אמר ל"כלכליסט": "עודד הוא תעשיין, איש קשה, אך הגון. הוא הגיע אלינו עם הרעיון למזג את הפעילות הפרטית לציבורית וחשבנו שזה רעיון מבורך. האינטרס שלו ברור — הוא כבר לא צעיר והוא מוביל את המהלך כדי לסדר את הירושה שלו: חברה נזילה שכל אחד מהילדים יקבל בה את חלקו. לנו כמשקיעים האינטרס בעסקה הוא שכרגע אמיליה היא חברה לא מאוד סחירה בלי הרבה פעילות, למעט רכישת השליטה במנדלסון מידי קבוצת נץ בינואר 2016, שהיא מבחינתנו עסקה מצוינת. הוא הולך ליצור חברה תעשייתית אמיתית וצריך לפרגן לו על שהוא יודע לנהל את התחום הזה. מלבד זאת, במהלך המו"מ על העסקה בעלי מניות המיעוט ואנטרופי (חברת הייעוץ למוסדיים) לחצו עליו לקבל שינויים, והוא קיבל את השינויים האלה כך שהעסקה שמגיעה להצבעה היא ראויה ואנחנו מרגישים איתה בנוח. העתיד ילמד אותנו אם פעלנו נכון, אבל אין ספק שהוא הולך להפוך לשחקן ציבורי הרבה יותר. הולכת להיות פה חברה עם פריסה ענקית בשלל תחומים בתעשייה, סוג של קונגלומרט. הולכים להיות כמה תחומי פעילות שחלקם משיקים וחלקם פחות, אבל נמצאים על כל הקשת התעשייתית בישראל שמשרתת המון חברות".

לא נפגש עם המוסדיים

מוסדיים המשקיעים באמיליה מכנים את פלר "איש קשה". מאז רכש את השליטה באמיליה ב־2011, הוא לא נפגש איתם כמעט, אלא השאיר את הפגישות הללו למנהליו השכירים. בפגישה שקיים עם בעלי מניות המיעוט של אמיליה לקראת האסיפה הצפויה בשבוע הבא לאישור עסקת בעלי העניין הם הבהירו לו שדברים יצטרכו להשתנות, ואם הצעדים שלו ייצאו לפועל הוא חייב להבין שהוא צריך להיות יותר תקשורתי ומחויב לשוק ההון.

פלר מקפיד לשמור על פרטיותו, למעט כאשר נשא בתפקיד ציבורי – נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון שאליו נבחר ב־2005 לתקופה קצובה. כעת, הוא עשוי למצוא את עצמו לראשונה תחת אור הזרקורים, זאת בעיקר בשל העובדה שבמסגרת עסקת בעלי העניין התחייב לקחת על עצמו את תפקיד מנכ"ל אמיליה. בהתבטאות נדירה, זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו כראש לשכת המסחר והתעשייה, יצא פלר בתקיפות נגד הממשלה, המשטרה ועיריית חיפה שמזניחות את העסקים בצפון. "הממשלה דילגה מעלינו בהטבות הכלכליות, הפוליטיקה המקומית מתנהלת ברמת עסקני עיירה בגולה ללא מנהיגות ראויה, הפכנו לעיירת מצוקה אמיתית".

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שמכיר את פלר מתקופת כהונתו בלשכת המסחר בחיפה, "פלר הוא תעשיין טוב, בחור טוב ואיש רציני מאוד. יחד נאבקנו בעיקר בתקופה של מלחמת לבנון השנייה. חלק גדול מצפון המדינה היה אז משותק, ועודד ואני עבדנו יחד כדי לשכנע את רשויות המדינה שגם עסקים שאינם תעשייתיים ועובדיהם, שלא יכלו לפתוח את בתי העסק, זכאים לפיצוי.

"פלר הוא אדם שיודע לשתף פעולה, הוא החזיק בתפקיד בעל אופי ציבורי, כזה שאי אפשר להישאר בו במסתורין, אבל בהחלט במובן הזה הוא לא היה מהנשיאים שאהבו את אור הזרקורים, אלא הופיע כשצריך. אני לא מסכים עם הטענה שהוא איש קשה. הוא איש ישר, ענייני והגון מאוד".

הקושי שבדו"חות הטובים

המהלך המתוכנן הבא לאחר אישור עסקת בעלי העניין הוא מחיקתה מהמסחר של החברה־הבת של אמיליה, מנדלסון, העוסקת בפעילות סינרגטית לכימוביל, באמצעות רכישת מניות המיעוט במנדלסון בכ־120 מיליון שקל בתמורה להקצאת מניות אמיליה פיתוח. זאת באופן שבו לאחר הצעת הרכש למנדלסון יגדלו אחזקות הציבור באמיליה ל־30% והיא תענה על הקריטריונים לכניסתה למדד ת"א־90. עם זאת, פלר עלול להתקשות במימוש תוכניתו, זאת דווקא על רקע דו"חות חזקים שמנדלסון פרסמה שלשום, עם רווח נקי של 11 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017, המשקף רווח שנתי של 44 מיליון שקל.

חברות כמו מנדלסון נסחרות במכפילים של 13–14 ויותר; חברת אינרום, לדוגמה, נסחרת במכפיל 16. לכן גם בהנחה שמרנית של מכפיל 10 מנדלסון אמורה להיות שווה לפחות 400 מיליון שקל. אף שמנייתה זינקה ב־11% לאחר פרסום הדו"חות, היא עדיין נסחרת לפי שווי של 290 מיליון שקל. עם זאת, ברור שבעלי מניות המיעוט ידרשו כעת יותר מניות אמיליה בתמורה למניות שלהם בהצעת הרכש.

השאלה הגדולה היא אם פלר יסכים לשלם את הפרמיה המבוקשת — בידיעה שלוּ היה מבצע את הצעת הרכש לפני חצי שנה היה יכול לשלם מחיר נמוך יותר — או יעמוד על שלו ולא ימחק את מנדלסון מהמסחר, במחיר ויתור על כניסת אמיליה למדד ת"א־90. משמעות הוויתור מבחינתו של פלר תהיה גם הצורך לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט של מנדלסון בכל עסקת בעלי עניין בין מנדלסון ואמיליה או כימוביל, כאב ראש לא קטן מבחינתו.

העסק המשפחתי של פלר

פלר, יליד קריית ביאליק ותושב חיפה, הוא בוגר כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת חיפה ומכהן כדירקטור בחברות הפרטיות והציבוריות שתחת שליטתו. הוא נשוי ליוכי, לשעבר יו"ר ויצ"ו ישראל, ואב לארבעה ילדים. שלושה מילדיו — ענבר, יעל ועומר — עובדים בעסק המשפחתי. ענבר היא מנהלת הפיתוח העסקי של אמיליה קוסמטיקס, שבבעלות אמיליה פיתוח, ומשתכרת 25 אלף שקל בחודש; עומר הוא מנכ"ל מוצרי TIC בכימוביל הפרטית בתמורה לשכר חודשי של 19 אלף שקל; יעל מכהנת בתפקיד הבכיר ביותר מבין השלושה — מנכ"לית בקטוכם מקבוצת כימוביל, שהיא מעבדה כימית וביולוגית בתחומי איכות הסביבה, המזון, החקלאות, הקוסמטיקה והפארמה, בעבור שכר חודשי של 48 אלף שקל.

שמו של עודד פלר עלה לכותרות בהקשר של אמיליה כאשר ביקש לקבל בתפקיד היו"ר שכר של 50 אלף שקל בחודש עבור עשרה ימי עבודה (כ־5,000 שקל ליום), זאת לעומת 42.5 אלף שקל שבהם הסתפק קודם לכן, שכר שלבסוף אושר על ידי בעלי מניות המיעוט. במסגרת עסקת בעלי העניין הסכים פלר להפחית את שכרו הכולל, הן בתפקידו כמנכ"ל אמיליה (במקום יו"ר היום) והן בתפקידו כיו"ר מנדלסון, מ־180 אלף שקל ל־150 אלף שקל בחודש — הפחתה שנתית של 360 אלף שקל. יעדי המינימום והמקסימום לקבלת מענק עלו מרף רווח לפני מס של 35 מיליון שקל ו־53 מיליון שקל ל־44 מיליון שקל ו־56 מיליון שקל.

הכל החל במכלית אחת

כימוביל נוסדה ב־1950 על ידי אמיל פלר, אביו של עודד, שהיה בעל מכלית. בתחילת הדרך התמקדה החברה בהובלה במכליות, ואילו במהלך השנים היא הרחיבה את פעילותה לתחום הייצור וההפצה של חומרים. כיום מדובר באחת היצרניות המובילות של כימיקלים וחומרי גלם בישראל. בין לקוחותיה יצרנים וקמעונאים מהארץ ומחו"ל, ובהם בתי חולים, חברות מזון, תאגידי מים, חברות דלק ויבואנים. כימוביל מתמחה בחומרי גלם וכימיקלים לאורך כל שרשרת הערך והאספקה (יבוא, הפצה ולוגיסטיקה, מכירה ושיווק, פיקוח, שירותי מעבדה, תקינה וטיפול בפסולת). היא מעסיקה יותר מ־700 עובדים בשבע חברות.

החברה משווקת מוצרים לתעשיות הפולימרים, הכימיה, המזון, הבנייה, הקוסמטיקה, הטואלטיקה, הפרמצבטיקה, המים והשפכים, התשתיות והאנרגיה. הכנסות כימוביל ב־2016 עמדו על 450 מיליון שקל, ה־EBITDA עמדה על 58 מיליון שקל והרווח הנקי על 26 מיליון שקל. נכון לסוף 2016 ההון העצמי של כימוביל עמד על 261 מיליון שקל, כ־47% מהמאזן.

הפעילות המתמזגת סינרגטית לזו של אמיליה, שלה חמישה נכסים מרכזיים. אמיליה קוסמטיקס (לשעבר קרליין), מנדלסון (58%), יצרנית הגזים לתעשייה ולתחום הרפואה מקסימה (15%), יצרנית חומרי הגלם פלציב (25%) ועוד 7% מקרן ההשקעות טנא.

פעיל בשוק ההון שהתייחס להצעת הרכש לאחזקות הציבור במנדלסון אמר ל"כלכליסט": "כל עוד מדובר בעסקת בעלי העניין, שווייה של אמיליה צפוי לשלש את עצמו באופן שעשוי להגביר עניין בחברה מצד משקיעים מוסדיים. רכישת אחזקות המיעוט במנדלסון בתמורה להקצאת מניות אמיליה יכולה להביא את החברה לרף הכניסה למדד ת"א־90, באופן שיאפשר לה ליהנות מביקושים של חברות תעודות הסל, להגביר את הסחירות והנזילות, ובקיצור להגיע למגרש של הגדולים ולשווי אפשרי של מיליארד שקל". אלא שלדבריו פלר לא הולך להתאבד על השלב השני, "איך לומר זאת בעדינות? פלר לא יודע לשלם פרמיה. הוא די קמצן ולא ישלם כל מחיר שידרשו בעלי מניות המיעוט של מנדלסון. זו לא משאת נפשו, אם כי הוא בהחלט רוצה את זה. אם אמיליה לא תיכנס למדדים זה לא סוף העולם מבחינתו, אבל אין ספק שמי שמשקיע במניה יעודד אותו למהלך כזה. בכל מקרה אנחנו רגועים כי גם שלא בתוך המדד הסחירות באמיליה תגדל".

עודד פלר צילום: פז בר