"המפתח לצמיחה של ננו דיימנשן הוא שיתוף פעולה עם חברות האנרגיה הסולארית"

קבוצת הסטודנטים מבית הספר למינהל עסקים קופנהגן (Copenhagen Business School) בדנמרק היא הזוכה בתחרות הבינלאומית SICC לשנת 2017 לניהול וניתוח אירוע אסטרטגי (International Sofaer Case Competition). שלב הגמר בתחרות, שעורך זו השנה ה־13 מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל־אביב, התקיים ביום רביעי האחרון.

בלב האירוע השנה עמדה ננו דיימנשן, חברה ישראלית המפתחת מדפסות תלת־ממד למעגלים אלקטרוניים רב־שכבתיים. החברה מנס ציונה נסחרת בבורסת תל אביב מאז 2014 ובנאסד"ק באמצעות ADS (תעודת פיקדון) מאז ספטמבר 2016.

צוות השיפוט הורכב מאנשי עסקים בכירים וחוקרי מינהל עסקים מישראל ומאוניברסיטאות מובילות בחו"ל, שהתלוו למשלחות שהגיעו להתחרות בישראל. עם שופטי שלב הגמר בתחרות נמנו יו"ר תנובה לשעבר ויו"ר שיכון ובינוי רוית ברניב, מחליפה כיו"ר תנובה דן זיסקינד, מנכ"ל ננו דיימנשן עמית דרור וסמנכ"ל הפיתוח העסקי סיימון פריד, ומנהלי מכון הורביץ ד"ר רוית מיתר ואודי אהרוני, המשמש כמנכ"ל להב פיתוח מנהלים.

התחרות מעניקה לסטודנטים מצטיינים לתואר שני במינהל עסקים (MBA) מאוניברסיטאות מובילות הזדמנות ייחודית להציג את יכולותיהם בניתוח אירוע אסטרטגי אמיתי. החברות הלוקחות חלק באירוע מדי שנה בוחנות לעומק את הפתרונות שמציעים הסטודנטים מהמדינות השונות ואף מיישמות את חלקם.

מימין: עמית דרור, רוית ברניב, אודי אהרוני, דן זיסקינד, דל פויט מבית הספר ראדי למינהל עסקים בסן דייגו, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של ננו דיימנשן סיימון פריד ושופטים מהאקדמיה

מארחת התחרות, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב, היתה בין המתמודדות ואירחה שמונה קבוצות סטודנטים מחו"ל: מקיימברידג', בריטניה; מקופנהגן, דנמרק; מקלן, גרמניה; מקורבינוס, הונגריה; מ־Rady סן דייגו, ארה"ב; מ־Rotman, קנדה, וכן מהאוניברסיטאות HKUST שבהונג קונג ו־Witwatersrand שבדרום אפריקה.

הקבוצה הדנית, שזכתה בתחרות, קיבלה את פרס The Barton M.Biggs Award בסך 10,000 דולר, שהוענק מטעם מייקל סופר, נציג משפחת התורמים.

להיכנס לנעליים של מנכ"ל ננו דיימנשן

בשנים קודמות נשענה התחרות על ניתוח אירוע שנכתב במיוחד על חברה ישראלית חדשנית הפועלת בשווקים הבינלאומיים; כל אחת מקבוצות הסטודנטים נדרשת להציג ניתוח אסטרטגי לדילמה העומדת בפני החברה.

במסגרת התחרות נותחו אירועים בחברות רבות, בהן רדיפלואו, אינסייטק, אבן קיסר, בבילון, אדמה (מכתשים אגן), שטראוס, תפרון, גיוון אימגינג, פריון, ו־Ace.

הפעם בחרה הפקולטה להתמקד בחברה הציבורית הקטנה ננו דיימנשן, הנסחרת לפי שווי של 65 מיליון דולר. כמו כן הוחלט כי הסטודנטים לא ינתחו אירוע, אלא ימליצו על האסטרטגיה הטובה והיעילה ביותר עבורה לצמיחה בשוק הגלובלי.

לננו דיימנשן יש מתחרות בולטות בתחום פעילותה, בהן חברת קרי האמריקאית שנסחרת בשווי של 2.25 מיליארד דולר, לאם ריסרץ' (LAM Research) שנסחרת לפי שווי של 25 מיליארד דולר, ואפלייד מטיריאלס עם שווי שוק של 47.6 מיליארד דולר.

ננו דיימנשן, שהוקמה בשנת 2012, הצטרפה לבורסת תל אביב באמצעות מיזוג עם השלד זד.בי.איי בחודש אוגוסט 2014. היא נרשמה למסחר לפי שווי של כ־30 מיליון שקל, אולם מאז נסק זה ל־230 מיליון שקל.

מימין: מנכ"ל ננו דיימנשן עמית דרור, מנכ"ל להב ומנהל מכון אלי הורביץ אודי אהרוני והזוכים בתחרות מבית הספר למינהל עסקים קופנהגן, שקיבלו את פרס The Barton M.Biggs Awaard בסך 10,000 דולר, תרומת משפחת סופר Sofaer

ננו דיימנשן פוזלת כעת לכיוונים נוספים מלבד זה של מדפסות התלת ממד שבו היא פעילה. אלה כוללים הדפסה של פרטי לבוש חכמים, של תאי גזע ואיברים אנושיים ושל חלקיקי ניקל ומתכות.

במסגרת התוכנית האסטרטגית שנדרשו הנבחרות להתוות לחברה, נבחנו השווקים המתאימים לה, ההתנהלות הכספית וכוח האדם. המטרה בשורה התחתונה היא לייצר ערך מקסימלי לחברה שבלב הניתוח.

הסטודנטים התבקשו להציב את עצמם בנעליו של מנכ"ל ננו דיימנשן ולחשוב על פתרונות אפשריים לשיפור מצב החברה. מבין תשע הקבוצות שהתמודדו בתחרות בחרו השופטים בשלוש שעלו לשלב הגמר. אלה הציגו באירוע הגמר את האסטרטגיה שרקמו. בתום התחרות הוגשו הפתרונות של הקבוצות לננו דיימנשן.

"להקטין תלות בשוק המעגלים המודפסים"

מוצרי ננו דיימנשן משלבים שלוש טכנולוגיות מתקדמות: הזרקת דיו, תוכנה לתלת ממד 3D וננו־חומרים. מוצריה העיקריים הם מדפסת תלת ממד למעגלים אלקטרוניים מודפסים (כרטיסי PCB) רב־שכבתיים, וכן מוצרי דיו מוליך ומבודד מבוססי ננוטכנולוגיה.

החברה, המעסיקה 100 עובדים, גייסה עד כה 33 מיליון דולר. עם המשקיעים בה נמנים מיכאל סלע, נשיא מכון ויצמן לשעבר וממפתחי התרופה קופקסון; איל בקשי, בעלי ברק קפיטל, באמצעות קרן הגידור אמטרין שבשליטתו; מייקל דיוויס, מייסד חברת תעודות הסל תכלית; בנעד גולדווסר, ממייסדי מדינול; יואב חרל"פ, מבעלי כלמוביל; איציק שרם; מיכאל אילן המייסד והבעלים לשעבר של ישראליפט; וכן גופים מוסדיים אמריקאיים.בשבוע שעבר הנפיקה ננו דיימנשן לאיילים קרנות נאמנות 3.4 מיליון מניות במחיר של 4.3 שקלים למניה, כלומר עסקה של 14.4 מיליון שקל.

"שלושת הפתרונות שהציגו הקבוצות שעלו לגמר התייחסו להיבטים שונים של ננו דיימנשן, שיאפשרו לה צמיחה הן במודל העסקי הנוכחי והן במודל של פריצת דרך לתחומים משיקים, שבהם יש לחברה יתרון תחרותי. זאת במטרה להקטין את התלות בשוק המעגלים המודפסים", אמר בפתח אירוע הגמר אודי אהרוני, מנכ"ל להב פיתוח מנהלים ומנהל מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול על שם קולר. "הפתרון שהציגה הקבוצה המנצחת כלל את האפשרות להיכנס לתחומים משלימים, תוך מתן הצעות מעשיות לשיתופי פעולה עם חברות מהארץ ומהעולם בתחום הסולארי. הוצג כיוון התפתחות מעניין וחדשני שהתייחס להיותה של החברה ציבורית, על כל המשתמע מכך".

9 מיליון דולר בקופת המזומנים של חברה

הראשונה להציג את התוכנית האסטרטגית שלה היתה הנבחרת מקופנהגן, שגם קטפה את המקום הראשון בתחרות. הרעיון שלה נשען על שיתוף פעולה של ננו דיימנשן עם יצרניות פאנלים סולאריים.

הסטודנטים מדנמרק הצביעו על הדיו והחומרים המתקדמים של ננו כגורמים שצריכים להוביל את החברה קדימה. "החוזק של ננו הוא בדיו המיוחד שלה", ציינו הסטודנטים. ננו מחזיקה בפטנט לננו חלקיקי כסף, חומר יקר המשמש כמרכיב בדיו המוליך של המעגל המודפס. החומר פותח בקבוצת המחקר של פרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה, הפקולטה למדעי הטבע, באוניברסיטה העברית בירושלים.

"חשבנו גם על שוק פרוטזות מותאם אישית לבני אדם, אבל הצמיחה בשוק האנרגיה הירוקה נראית לנו מתאימה יותר לחברה ציבורית", ציינו חברי הקבוצה מדנמרק.

עוד הדגישו הסטודנטים מהקבוצה הזוכה כי לחברה יש 9 מיליון דולר במזומן בקופתה והיא "שורפת" כמיליון דולר בחודש, ולפיכך בעוד תשעה חודשים היא תזדקק שוב למזומנים. הם הציעו לננו דיימנשן לגייס חוב בנקאי ולא לבצע גיוס או הנפקה נוספת. "שיתוף פעולה עם חברות אחרות בתחום הסולארי הוא המפתח להצלחתה של ננו", סיכמו הסטודנטים.

הקבוצה מבית הספר למינהל עסקים רוטמן בקנדה (Rotman School of Management Canada) הציעה לננו דיימנשן למכור מדפסות תלת ממד שמייצרות PCB ישירות ליצרנים. "העולם הופך את המוצרים האלקטרוניים לקטנים יותר ו'התמותה' שלהם היא בסבבים קצרים יותר ויותר", הסבירו בהצעתם המתחרים מקנדה.

"בטווח הקצר, על החברה לחבור ליצרנים הגדולים של המעגלים המודפסים. בכך היא תוכל להגדיל את שוק היעד שלה, שפונה רק למפתחים ולמתכנתים, והוא יצמח מ־80 מיליון דולר לשוק של 1.8 מיליארד דולר", ציינו חברי הקבוצה מקנדה. "בטווח הארוך, ננו יכולה להתמקד בתוכנה של ייצור ה־PCB ואולי לפתח אלגוריתמים של בינה מלאכותית. כמו כן היא יכולה להתמקד בשוקי נישה כמו מכשירי שמיעה או זרועות רובוטיות, שהיקפם 4.5 מיליארד דולר".

בקבוצת הסטודנטים מבית הספר למינהל עסקים של קיימברידג', אנגליה (Cambridge Judge Business School, United Kingdom) סברו כי ננו לא צריכה לייצר מדפסות תלת ממד או לספק להן תוכנה - אלא להתרכז רק בדיו הננו מוליך שלה.

"בתחום המדפסות, החברה צריכה לנסות לחבור לחברה בינלאומית שתמכור את מדפסת DragonFly 2000 שלה כמו HP או מיקרוסופט", הסבירו הסטודנטים מאנגליה. "עליה לקחת את החומרים המתקדמים שלה ולהפוך לסוג של יועצת לחברות אחרות. כך היא תוכל להגדיל את מאגר לקוחותיה הפוטנציאליים לשיתוף פעולה".

"נבחן לעומק את הפתרונות שהוצעו"

"הקבוצה מקופנהגן הציגה אנליזה ברורה להגעה לשוק העיקרי של החברה ולשוק נוסף, התואמת את האסטרטגיה של ננו", אמר בסיום התחרות המנכ"ל דרור. "נבחן לעומק את הפתרונות במטרה לחדד את ההצעות וליישם את המסקנות המתאימות לחברה", דרור הוסיף כי "התחרות מהווה הזדמנות יוצאת דופן לחברות. מרשים במיוחד שקבוצה של סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים מצליחה, בשלושת ימי התחרות, להגיע לתובנות שבדרך כלל לוקח מספר חודשים להגיע אליהן. אני מודה לפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב על הבחירה בננו דיימנשן".

"התחרות היא נדבך חשוב בשיתוף הפעולה הבינלאומי של הפקולטה ובחיזוק הקשר בין עולם היזמות והחדשנות בישראל למיטב בתי הספר למינהל עסקים בעולם", סיכם פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל־אביב. "התמודדות הנבחרות עם ניתוח אסטרטגי של הסוגיות והאתגרים העומדים בפני חברת הזנק ישראלית מאפשרת להם להכיר ולהבין לעומק את האתגרים של חברה ישראלית בעלת פעילות גלובלית, העומדת בחזית הטכנולוגיה של הדפסה תלת ממד, ולהציע פתרונות פורצי דרך המבטאים חדשנות ויזמות גם בניהולה העסקי".

מסרה ללקוחות 13 מערכות, היעד: 50

שנת 2016 ותחילת 2017 היו מוצלחת ביותר עבור ננו דיימנשן. היא מסרה במהלכן 13 מערכות DragonFly ללקוחות פוטנציאליים, בעיקר לצורכי בחינה והערכה, בעודה צועדת אל עבר השלב המסחרי שלהן.

החברה ציינה כי השנה היא עתידה להגיע ליעד של 50 מדפסות שנמסרו, והצפי הוא כי המספרים הללו יגדלו עוד יותר במהלך 2018. הנהלת ננו דיימנשן ציינה כי ככלל נרשם עד כה משוב חיובי, וכי הלקוחות משתמשים במדפסות באופן נרחב לצורך יצירת מעגלים אלקטרוניים מודפסים רב־שכבתיים.

במהלך 2016 רשמה ננו דיימנשן הצלחה בחזית נוספת: מבחני מעבדה לצורך הוכחת היתכנות למדפסת BioPrinter להדפסת תאי גזע. זאת באמצעות שימוש במדפסת תלת ממד מותאמת שפיתחה.

ננו דיווחה ברבעון הראשון של 2017 על הכנסות צנועות של 118 אלף דולר (430 אלף שקל). זאת לעומת הכנסות של 46 אלף דולר ברבעון הקודם. הרבעון הרביעי של 2016 היה הוא הראשון שבו הציגה החברה הכנסות.

הוצאות המחקר והפיתוח של החברה עמדו על 2.5 מיליון דולר, בדומה לרבעון הקודם. בשורה התחתונה רשמה ננו דיימנשן הפסד של 1.3 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל.

פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א צילום: עמית שעל