בנק ישראל: יתרות המט"ח הגיעו באפריל ל-105 מיליארד דולר
על רקע ביקורת הולכת וגוברת על מעורבות בנק ישראל בשוק המט"ח הבנק מפרסם כי בחודש שעבר רכש 900 מיליון דולר. מתחילת השנה היקף הרכישות עמד על 6.7 מיליארד דולר בעוד השקל התחזק מול סל המטבעות בכ-4.5%
יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הגיעו לרמה של 105.1 מיליארד דולר בסוף החודש שעבר, כך דיווח היום (א') הבנק המרכזי - מדובר על עלייה של 1.96 מיליארד דולר לעומת היתרה בסוף חודש מרץ, כך שלבנק נותרו עוד כ-5 מיליארד דולר בלבד כדי להגיע לרמת היתרות הנאותה שקבע הוא עצמו בעבר.
- לאחר החג: בנק ישראל התערב בשוק ובלם את התחזקות השקל
- בנק ישראל: עלייה של 7% בנטילת משכנתאות בחודש מרץ
- מחסור בנציגי ציבור משתק את גופי הפיקוח של בנק ישראל
עם זאת, נגדית הבנק, קרנית פלוג, אמרה מספר פעמים בחודשים האחרונים כי מבחינת הבנק רמת היתרות הנאותה אינה תקרה להפסקת רכישות המט"ח, אלא רק המלצה לגבי הטווח העליון של רמת היתרות שעל הבנק להחזיק למקרה חירום.
הסיבה העיקרית לגידול ביתרות המט"ח בחודש שעבר היא טכנית בעיקרה – שיערוך שנעשה ליתרות המטבע עקב התחזקות הדולר מול היורו שהוביל לעלייה של מיליארד דולר בערך היתרות. רכישות המט"ח של הבנק עצמו במטרה לצמצם את התחזקות השקל, עמדו בחודש שעבר על 900 מיליון דולר, ירידה משמעותית יחסית לעומת רכישות של 1.5 מיליארד דולר במרץ ו-1.3 מיליארד דולר בפברואר, שהגיעו אחרי רכישה של 50 מיליון דולר בלבד בינואר. כלומר, מתחילת השנה רכש הבנק כ-3.8 מיליארד דולר וסך כל יתרות המט"ח גדלו בכ-6.7 מיליארד דולר. בארבעת החודשים הללו השקל, התחזק מול סל המטבעות בכ-4.5% - מול הדולר הוא התחזק בכ-5.8% ומול היורו בשיעור של כ-2.6%.
נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג צילום: אוהד צויגנבג
בנק ישראל סופג ביקורת רבה בשנה האחרונה על המשך רכישות המט"ח שהוא מבצע. מספר הולך וגדל של כלכלנים ופעילים בשוק ההון מבקרים את היכולת של הבנק להשפיע על שערי החליפין לאורך זמן ואומרים כי העלות של רכישות המט"ח – בדמות מחירי ייבוא גבוהים יותר ממה שיכלו להיות ללא התערבות ואפילו מתן אפשרות לספקולנטים לעשות רווח על שערי החליפין – גדולות מהתועלת – בעיקר בדמות עזרה ליצואנים להתמודד עם השקל החזק.
בבנק אומרים מנגד כי הם נאלצים לפעול כך משום שבנקים מרכזיים גדולים אחרים נוקטים בפעולות דומות, כמו הבנק המרכזי האירופי, הבנק המרכזי של יפן ועוד, ובכך למעשה מנהלים מלחמת מטבעות שלולא ההתערבות של בנק ישראל היתה מחזקת את השקל עד כדי כך שהיתה פגיעה בלתי הפיכה בייצוא הישראלי. לכן, אומרים בבנק, הם נדרשים למתן כל פעם את התחזקות השקל גם אם לא למנוע אותה. בנוסף, אומרים בבנק כי יש להסתכל על היתרות לא כמספר אבסולוטי אלא כאחוז מהתוצר הישראלי. כשעושים זאת, רואים שמשנת 2009, אז החלה תכנית הרכישות של הבנק, ועד היום השיעור של היתרות ביחס לתוצר של המשק הוא כ-30% עד 33%.
