מנגנון התגמול שעלול לקרוץ לאדרי הבא

גזר הדין החמור של הסוחרים לשעבר בבית ההשקעות פסגות, דוד אדרי ושי בן דוד, חושף לראשונה את גובה השכר והבונוסים של הסוחרים בשוק ההון (ראו כתבה למעלה).

מנגנון התגמול של סוחרים הוא כזה ששכרם השוטף "נמוך יחסית" מול הבונוס, כאשר שכרו החודשי של אדרי עמד על 45 אלף שקל ורכיב הבונוס חושב כנגזרת מתוצאות פעילות המסחר על בסיס מדדי הצלחה שונים. בתיק הנוסטרו (ניהול ההון העצמי של בית ההשקעות) הבונוס נגזר מהרווחים שמייצרת הפעילות. כיום סגרו בתי ההשקעות הגדולים, ובכללם פסגות, את פעילות הנוסטרו, ומנהלים את ההון העצמי שלהם בסולידיות יחסית, אם כי כמה גופים — כמו אנליסט, למשל — עדיין מחזיקים בפעילות נוסטרו קטנה.

השופט כבוב עושה סדר "ככל שרווחי בית ההשקעות גדלים, חלקם של הנאשמים גדל" במסגרת גזר הדין, ששלח את הסוחרים לשעבר בפסגות, דוד אדרי ושי בן דוד, למאסר של 4.5 שנים ושנתיים וחצי, ניסה השופט חאלד כבוב "לצבוע" את הרווחים שהפיק בית ההשקעות. משלוש הפרשות שבהן הורשעו גרף פסגות עשרות מיליוני שקלים לפחות תומר גנון לכתבה המלאה 

פעילות המסחר השנייה המייצרת קופון שווה לסוחרים היא ברוקראז' — סוחרים בחדרי המסחר, שמוכרים וקונים סחורה לגופים מוסדיים ולמשקיעים. הבונוס שלהם נגזר בעיקר מעמלות המסחר שמשלמים הלקוחות, ובשוק האג"ח לדוגמה מדובר בעמלות שמנות מאוד. גופי הפנסיה מגלגלים את עלויות הקנייה והמכירה על החוסכים, ולכן יש להם פחות תמריץ להתמקח עליהן מול הברוקרים. לפי הערכות, סוחרים מוצלחים יכולים להשתכר 5–15 מיליון שקל בשנה.

גוזרים קופון בהנפקות אג"ח

היכולת של סוחרים בבתי השקעות ובחברות הביטוח ליהנות מבונוסים שמנים הצטמצמה, ראשית בגלל השתכללות השוק והירידה בעמלות ושנית בגלל חוק שכר הבכירים. ברגע שמדובר בסוחרים שעוסקים בניהול כספי אחרים — ניהול תיקים, קרנות נאמנות, פנסיה וגמל — עלות שכרם מוגבלת מ־2016 לתקרה של 2.5 מיליון שקל. לעומת זאת, פעילות חדרי המסחר עבור לקוחות פרטיים ומוסדיים לא כפופה לחוק ומאפשרת לסוחרים להמשיך ליהנות מהבונוסים המפנקים. חלק מהם מעדיפים, עם זאת, לעזוב את בתי ההשקעות ולעשות לביתם, אם באמצעות הקמת פעילות נוסטרו עצמאית ואם תחת חברות נוסטרו כמו זו של אייל בקשי.

בקשי מציע פלטפורמת מסחר לסוחרים עצמאיים והעמדת הון עצמי וערבויות, שמאפשרים מסחר במינופים גבוהים תוך חלוקה בנתח הרווחים עם הסוחרים. הפעילות כרוכה בסיכון ובלחץ רב, ובקשי נוהג לפטר סוחרים שאינם מספקים את הסחורה, אך המוצלחים שבהם יכולים להתעשר ממנה. שחקני הנוסטרו מרוויחים את הכסף הגדול דרך השתתפות בשלב המוסדי של הנפקות אג"ח, תוך גזירת קופון ההנחה של עמלת ההתחייבות המוקדמת ולאחריה מכירת הסחורה בשוק. הפעילות במינופים גבוהים מייצרת להם רווחים גבוהים, ולכן הם מעדיפים להשתתף בהנפקות של חברות בדירוגים גבוהים שם הסיכוי נמוך יותר כי בין השלב המוסדי של ההנפקה לשלב הציבורי מחיר האג"ח יירד (מה שיגרור מכירת הסחורה בהפסד).

דוד אדרי עצמו החזיק מאז עזב את פסגות בפעילות נוסטרו עצמאית והיה פעיל בהנפקות אג"ח ומניות. לפי הערכות, ההון שצבר באותה תקופה הגיע לכ־200 מיליון שקל.

2009, שהיתה שנה חזקה מאוד בתחום המסחר באג"ח חו"ל, חשפה דרך טבלאות שכר הבכירים של הגופים המוסדיים שני סוחרים מיליונרים. הראשון הוא ים רובינשטיין, שהיה סוחר בדסק אג"ח חו"ל של בית ההשקעות מגדל שוקי הון ונהנה משכר בעלות של 5.5 מיליון שקל באותה שנה. ב־2010 עלתה עלות שכרו ל־6 מיליון שקל. עלות שכרו נגזרה מהסכם שותפות עם מגדל שוקי הון, שהקנה לו חלק מרווחי דסק החו"ל שניהל. רובינשטיין יצא ב־2014 לדרך עצמאית.

דווקא תחום אג"ח חו"ל מספק לסוחרים בונוסים נאים, כיוון שהמסחר בהן בשווקים הבינלאומיים הוא מורכב, וכדי להשיג ציטוטים טובים לקנייה ולמכירה יש צורך בסוחר בעל ניסיון, שבעבורו מוכנים המוסדיים לשלם עמלות גבוהות. לפי הערכות, דסק אג"ח חו"ל הוא הרווחי ביותר בחדרי המסחר, ויכול לייצר הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

הסוחר הרוויח יותר מהבוס

הסוחר השני הוא עופר לב, שהיה סוחר אג"ח באי.בי.אי ונהנה ב־2009 מעלות שכר של 7 מיליון שקל. בשנים חזקות הבונוסים יכולים להגיע גם לפי 10 מהשכר השנתי (כלומר בונוס בגובה 120 משכורות).

עופר לב קודם בהמשך למנהל חדר המסחר של אי.בי.אי, אך לאחרונה, על רקע עימות בינו לבין סגנו אסף משיח, הוחלט לפטר את שניהם. עלות שכרו של לב ב־2016 עמדה על 2.34 מיליון שקל, מתוכם 1.57 מיליון שקל כבונוס. ב־2015 הוא נהנה מעלות שכר של 3.8 מיליון שקל, מתוכם מענק בגובה 2.97 מיליון שקל. למעשה, לב השתכר יותר ממנכ"ל אי.בי.אי עידו קוק, שהסתפק ב־2016 בעלות שכר של 1.2 מיליון שקל, ואף יותר מהבוס שלו, מנכ"ל חבר הבורסה של אי.בי.אי ג'וליאן אסוס, שעלות שכרו עמדה על 2.26 מיליון שקל.

הירידה בבונוסים היא, בין היתר, תולדה של ירידה במחזורי המסחר בשוק האג"ח, לצד השתכללות השוק, בפרט מצד הלקוחות. הגופים המוסדיים החלו לבחון חלופות זרות לחדרי המסחר הישראליים לצורך רכישת אג"ח חו"ל, דבר שגרר ירידה בעמלות הסוחרים.

דוד אדרי צילום: אוראל כהן