לבייב ובן־משה מוכנים לרכוש את אפריקה באופן מיידי
בעל השליטה בחברה ושותפו למכרז לרכישתה מציעים לשפר הצעתם, בתנאי שהמו"מ ינוהל רק איתם. לארי מייזל מתמהמה, ונראה שהאחים סיידוף יפרשו
לארי מייזל, איש העסקים היהודי־אמריקאי, ונתי כהן, מנהל העסקים של האחים סיידוף מלוס אנג'לס, נפגשו ביומיים האחרונים עם נציגות האג"ח של אפריקה ישראל ועם בנקאי ההשקעות ניר אפשטיין ואמיר צ'צ'יק, אבל המחזיקים מתקשים להגיע להסכמות עם השניים בנוגע לרכישת החברה במסגרת הסדר החוב. החוב למחזיקים עומד על 2.8 מיליארד שקל. במקביל העבירו לב לבייב ומוטי בן־משה מסר לאפשטיין, כי הם מוכנים לסגור עיסקה באופן מיידי ובתנאים משופרים לעומת הצעתם המשותפת הראשונית, אך בתנאי שהמו"מ ינוהל איתם בלעדית.
- יקי ודמני התפטר מתפקידו כמנכ"ל אפריקה תעשיות
- האחים סיידוף ולבייב במירוץ לאפריקה, היתר נותרו מאחור
- אפריקה תעשיות מוכרת את נגב קרמיקה לקרן ויולה
האחים סיידוף העלו את הצעתם לרכוש את אפריקה ישראל ל־1.9 מיליארד שקל, כש־400 מיליון שקל מתוכם יוזרמו במזומן, אולם המחזיקים שואפים לסגור לפי שווי חברה של 2.3 מיליארד שקל - עיסקה שתשקף תספורת של 500 מיליון שקל "בלבד" לחוב. סיידוף הציע לתת למחזיקי האג"ח, במקום החוב הקיים, סדרה חדשה בהיקף כולל של כמיליארד שקל ולהותיר אותם עם נכסי הסולו - האחזקה בכביש 6 והמלונות ששוויים מוערך בידי נציגות האג"ח בכ־400 מיליון שקל, ואילו מייזל מעריך אותם ב־600 מיליון.
מייזל כבר העביר הצעה בלתי מחייבת בסכום כזה, אבל מתנהל באיטיות יחסית, ורק באחרונה חתם על הסכם סודיות לקבלת המידע ולתחילת בדיקות הנאותות. כהן חזר מאוכזב לארה"ב ובתחושה שמחזיקי האג"ח אינם מעוניינים בהצעת האחים סיידוף, ופועלים למעשה כדי לסגור עסקה עם גורם אחר.
מספר האפשרויות העומדות עתה בפני הנציגות מצטמצם. היא יכולה להמתין לבדיקות הנאותות של מייזל ולהצעה מחייבת מצדו, או לפתוח במו"מ מהיר עם בן־משה ולבייב. לזכות בעל השליטה באפריקה נזקפת העובדה כי בהסדר קודם של החברה עמד בכל התחייבויותיו, אף שבשלב מסוים היה חוסר כדאיות בהזרמות שלהן התחייב. אפשרות שלישית של הנציגות היא למכור את דניה סיבוס ואת החברה־הבת אפריקה מגורים תמורת כ־700 מיליון שקל לגינדי החזקות, יעקב אטרקצ'י, עמוס לוזון או האחים חג'ג', ולנהל מכרז על אפריקה נכסים — הצלע השנייה בנכסי אפריקה ישראל, שמוערכת בשווי של 1.3 מיליארד שקל. אפשרות נוספת היא לדחות את ההליך בשנה ולקיים מכירה נפרדת של הנכסים תוך ניסיון להשביחם עד אז. באפשרות זו תומכים חלק מהמחזיקים, אך גורמים סביב המכרז טוענים כי מדובר בהליך שנועד רק לספק עיסוק לאותם נציגים.