מי ידע מה, למה וכמה: על עסקת אינטל־מובילאיי

שיא מהירות בהגשת התביעה

לא עברו עשרה ימים מההודעה הדרמטית, והתברר שבעסקה נשבר שיא נוסף: שני ישראלים שסחרו במניות מובילאיי לפני הדיווח ומיד לאחריו, עוררו את חשדה של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), שהשלימה בתוך ימים חקירת בזק על פעילות המסחר שלהם והגיעה למסקנה כי מדובר בשימוש במידע פנים. הרגולטור האמריקאי מיהר להגיש נגד השניים תביעה אזרחית לבית משפט פדרלי בניו יורק ולעקל את חשבונות ניירות הערך שלהם.

מימין: פרופ' דרבסי וד"ר ולדמן. קשר לאוניברסיטה העברית, ולה קשר למובילאיי צילום: ערן יופי כהן

המהירות שבה התנהלה החקירה והבשילה להליך משפטי היא חסרת תקדים, בוודאי בעשור האחרון, שכן גם בארץ וגם בארצות הברית מתפרסות חקירות בחשד לשימוש במידע פנים על פני חודשים ארוכים, ולעתים שנים. אז איך קרה שלחקירה הזאת הספיקו עשרה ימים בלבד?

האמת היא שמעטים יודעים את התשובה לשאלה זו, אך אפשר לשער מה קרה כאן. קודם כל, בתחתית ההודעה לתקשורת שפרסם ה־SEC, יום לאחר שהגישה את התביעה נגד פרופ' אריאל דרבסי וד"ר אמיר ולדמן, מצאה הרשות לנכון להודות לארגון ששמו Financial Industry Regulatory Authority (FINRA) על "עזרתו המשמעותית" בחקירה. מדובר בארגון עצמאי, לא ממשלתי, שהוסמך בידי הקונגרס להגן על ציבור המשקיעים בשוק ההון. לשם כך מפעיל הארגון מערך פיקוח, המתבצע, למשל, באמצעות רישיונות למתן ייעוץ השקעות וניהול תיקים, ובאמצעות כללי התנהגות שהוא אוכף. במסגרת זו, מפעיל הארגון גם מערכת בקרה, המנטרת את המסחר במניות ובמכשירים פיננסיים בבורסות האמריקאיות, והתודה המיוחדת של ה־SEC ל־FINRA עשויה ללמד על כך שהארגון העצמאי הוא שאיתר את פעילות המסחר החריגה של צמד הישראלים.

מקריאת כתב התביעה הפדרלי אפשר להסיק שתי מסקנות — האחת על מה שיש בתיק והשנייה על מה שאין בו. חצי הכוס המלאה היא שפעילות המסחר המפורטת בכתב התביעה חריגה מאוד, והנסיבות תומכות בהשערה שנעשה כאן שימוש במידע פנים. מנגד, נראה כי ל־SEC אין מידע כלשהו על זהותו של איש הפנים, שלכאורה מסר לדרבסי וולדמן מידע על העסקה, אין פרטים לגבי מידע הפנים שלכאורה נמסר להם, או מתי הוא לכאורה נמסר. כל שידוע הוא כי השניים קשורים בצורה כלשהי לאוניברסיטה העברית בירושלים, ושהאוניברסיטה קשורה למובילאיי. דרבסי מכהן כסגן דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה, וולדמן היה בעבר סגן נשיא סינרון, הפעילה בתחום הרפואי־אסתטי.

נטל הוכחת הטענות על התובע

במילים אחרות, מדובר בתיק נסיבתי, שיכול אולי להספיק במקרה של הליך מנהלי או משמעתי, אך לא זה המקרה כאן, שכן ה־SEC הגיש כתב תביעה לבית משפט פדרלי. מדובר בתביעה אזרחית, שבמסגרתה מוטל על התובע נטל הוכחת טענותיו. בסוג זה של תביעה — שאין לו מקבילה בישראל — שבו מבקש גוף שלטוני מבית משפט להטיל על הנתבעים סנקציות כספיות ואחרות, נוטים בתי המשפט הפדרליים בארצות הברית שלא להקל עם ה־SEC.

כלל לא בטוח שהרצף הנסיבתי והעסקאות החריגות יספיקו לרשות התובעת כדי לזכות בבית המשפט, וסביר להניח שהיא עושה בימים אלה מאמצים אדירים, כדי לנסות לאתר ראיה ישירה, שתלמד על כך שהשניים פעלו כשבידם מידע מוקדם על עסקת אינטל־מובילאיי.

איך תסתיים הפרשה? אף שבתחילתה הכל התרחש כהרף עין, הרי שיהיה צורך להתאזר בהרבה מאוד סבלנות כדי לדעת מה יעלה באחריתה.

השורה התחתונה 

הכותב הוא עורך דין, ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע ושות' ובעבר חבר הנהלה ברשות ני"ע