כלל ביטוח: מצפים מהעובדים להשתתף בשחיקה ברווחיות

עובדי כלל ביטוח הופתעו מאוד לראות את הדיווח ששחררה החברה לבורסה לפני כשבועיים, אז דיווחה כי היא צופה לסכם את 2016 ברווח של 50–150 מיליון שקל. זאת אחרי חודשיים שבהם הנהלת כלל, בראשות איזי כהן, טפטפה ל־4,200 עובדי החברה את המסר שלפיו היא צפויה לסכם את השנה בהפסד, ולכן לא יהיה ניתן לשפר את תנאי העובדים בהסכם הקיבוצי החדש שעליו ועד העובדים מנהל מו"מ. אתמול, לאחר שהמו"מ עלה על שרטון, העובדים עזבו את משרדי מטה החברה בעתידים למשך שעתיים והניפו שלטים נגד ההנהלה במהלך עצרת מחאה. בראש ועד העובדים עומד רוני רז, כשממולו עומד המשנה למנכ"ל ומנהל חטיבת משאבי האנוש יורם נווה.

הסכסוך בכלל ביטוח חושף את המתח בין זכויות העובדים לעולם המשתנה של ענף הביטוח או לפחות למנטרה שמנסים לשדר קברניטיו — עולם של רווחיות הולכת ופוחתת על רקע רגולציה שמפחיתה את דמי הניהול בשוק ומעודדת תחרות. כך, בשנת 2013, בעת שנחתם ההסכם הקיבוצי הקודם, עמדה הרווחיות של כלל סביב חצי מיליארד שקל בשנה, בעוד את השנה החולפת היא צפויה לסכם, כאמור, ברווח של 50—150 מיליון שקל.

הפזילה לעבר עובדי הראל

אחד מסלעי המחלוקת הכבדים הוא תוספת השכר הממוצעת לעובדים. עלות ההסכם הקיבוצי הקודם, שתוקפו פג בסוף 2016, עמדה על כ־20 מיליון שקל בשנה, כשעיקר העלות נסב על תוספת שכר ממוצעת לעובד שעמדה על 3.5% בשנה. כעת ההנהלה טוענת כי בשל שחיקת הרווחיות בענף הביטוח היא לא יכולה לשרוד עם מנגנון שכזה, ולכן היא דורשת לקצץ את התוספת הממוצעת ל־1% בלבד.

נושא נוסף סביבו יש מחלוקת הוא נושא שכר המינימום. שכר המינימום בכלל ביטוח עומד על 5,000 שקל בחודש בלבד, אך העובדים פוזלים לעבר הראל ביטוח ודורשים את שכר המינימום שנותנת החברה המתחרה — 6,000 שקל בחודש. בהנהלה לא שוללים את האפשרות להעלאת שכר המינימום, אך לא מוכנים לעשות זאת ברמה של הראל, ולכן מנסים לפתות את העובדים לוותר על כך לטובת שיפור במדיניות הבונוסים. לפי ההסכם הקודם, זכאים העובדים לבונוס של כ־2.5% משכרם השנתי בכפוף לעמידה של 100% מיעדי החברה, ובהנהלה דוחפים לשפר את הרכיב הזה לצד הטבות נוספות בתקציב הרווחה.

נושא נוסף שבמחלוקת הוא מנגנון הביטחון התעסוקתי. בהסכם הקיבוצי המקורי היה קיים מנגנון שלפיו לא ניתן לפטר עובד אלא אם ניתנו לו שישה חודשים לשפר את תפקודו, בעוד בהנהלה רוצים כעת לקצר את התקופה לשלושה חודשים. ביחס למגנון הקביעות הקודם, שעמד על 2.5 שנים לקבלת קביעות, מבקשת ההנהלה להעלות את התקופה לארבע שנים. בוועד גם חוששים מאוד ממגמה של העברת פעילות מוקדים לידי עובדי קבלן או שירותי מיקור־חוץ, ודורשים להגבילה.

הבחירות שמלהיטות

כוח נוסף שמניע את העובדים למלחמה הוא הבחירות המתקרבות בהסתדרות. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הוא שהצליח להקים ועדים בחברות הביטוח הגדולות, וזהו הישג שהוא ירצה למנף לקראת ההתמודדות מול שלי יחימוביץ' במאי. כך, ועד עובדי כלל עשוי לשמש עבורו כר נוח להציג כיצד הוא נלחם על זכויות העובדים ששכרם עומד על השכר הממוצע במשק.

מהנהלת כלל נמסר בתגובה: "ההנהלה מקיימת את הוראות ההסכם הקיבוצי בקפידה מיום חתימתו ופועלת בשקיפות מלאה עם ועד העובדים. על פי ההסכם הקיים, התחייב ועד העובדים לשקט תעשייתי עד לסוף מרץ 2017, ואנו קוראים לו לשוב לשולחן הדיונים במטרה להגיע להסכמות שיסייעו לחברה להמשיך ולצעוד לעבר העתיד תוך שיתוף פעולה מלא עם העובדים".