"סימנס הציעו לי 2 מיליון דולר כדי לזכות במכרז"

נחקר: "כשהייתי בחברת החשמל, אני לא יודע מתי זה היה, הסמנכ"ל של סימנס העולמית, אין לי מושג מה שמו, בא אליי עם ישראל ציגלר, הסבא של אורן אהרונסון ומבעלי סימנס ישראל. הוא ספק גדול שלנו. הוא בא לביקור נימוסים. פגשתי אותו והסברתי לו מה התוכניות. ואז היה שם מכרז ענק של מאות מיליוני דולרים. הוא יושב מולי וזרק איזה משפט: 'אם אנחנו נזכה במכרז הזה, אתה תקבל מיליון דולר'".

חוקר: "בעודך יו"ר חברת החשמל והוא סמנכ"ל סימנס העולמית, כן?".

נחקר: "כן. המשכתי לדבר. חשבתי שהוא יבין ויעזוב. ואז הוא אומר '2 מיליון דולר'. ואז הם המשיכו לדבר על דברים אחרים. בא סמנכ"ל סימנס לישראל, מציע ליו"ר חברת החשמל בשיחה ככה וככה. מה אני אגיד? למען הכבוד לא רציתי להגיד כלום".

המלל שמופיע כאן לקוח משיחה שנערכה בין עו"ד ד"ר שלמה נס, מבכירי המפרקים בארץ, לחוקר רשות ניירות ערך עידן גל. הוא לקוח מתוך התמלילים המלאים של חקירתו של נס שכיהן עד סוף 1995 כיו"ר חברת החשמל ושביוני 2014 נחקר באזהרה במשרדי הרשות בתל אביב בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. חקירתו של נס, שבנוגע לחשדות כלפיו עדיין לא הסתיימה, נערכה במסגרת אחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות המדינה. פרשה שבמסגרתה הודה תאגיד סימנס הגרמני שבשנים 2000—2005 שילם מיליוני דולרים לבכירים בחברת החשמל בתמורה להטיית מכרזי ענק וקבלת מידע עליהם בהיקף של מיליארדי שקלים

המקרה שמתאר נס, ככל שהוא נכון, היה יכול אולי לשנות את ההיסטוריה. נס, כפי שעולה מהתמליל, קיבל הצעת שוחד מבכיר בסימנס העולמית, התעלם ממנה ובמקביל בחר לא לפנות לרשויות האכיפה ולדווח על ההצעה. לאור הידיעה בדיעבד שסימנס הפעילה בישראל מנגנון שוחד משומן באמצעות בעלי תפקידים בסימנס ישראל, בהם המנכ"ל לשעבר אורן אהרונסון שהפך לעד מדינה, נס היה יכול לגרום לכך שהפרשה החמורה לא היתה באה לעולם.

יו"ר חברת החשמל לשעבר שלמה נס. החקירה טרם הסתיימה צילום: אוראל כהן

מי אתה סטיבן נס ואיך קיבלת חצי מיליון דולר?

החשדות נגד נס התעוררו בעקבות הסתעפות של פרשת השוחד בחברת החשמל. במסגרת שיתוף פעולה עם רשויות החקירה בשוויץ קיבלה הרשות תיעוד של העברות כספים שהגיעו מסימנס לחשבונו של איש הקש בפרשה, גיסו של אהרונסון שלמה דניאל, ומשם לחשבונות בנק זרים של בכירים בחברת החשמל. בפירוט העברות הכספים שביצע דניאל מחשבונו הפרטי בבנק קרדיט סוויס, התגלה תיעוד של שתי העברות לאדם בשם סטיבן נס בהיקף של חצי מיליון דולר, שתיהן לבנק SCS alliance השוויצרי (כיום CBH). סטיבן נס הוא שמו של שלמה נס כפי שמופיע בדרכון האמריקאי שבבעלותו. העובדה הזו היא שגרמה לחוקרים לחשוד בכך שסימנס העבירה לנס כסף בתמורה לכך שקידם את האינטרסים העסקיים שלה בחברת החשמל, על אף שכבר עזב את החברה שבע שני לפני שהמידע הגיע לידיהם.

כיוון החקירה הראשון של הרשות היה שנס קיבל את הכספים מסימנס ב־2002 כדי להניע את אחותו רחל דון יחיא, שכיהנה אז כדירקטורית בחברת החשמל, לסייע לחברה הגרמנית לזכות בפרויקט ה־DMS — מערכת שאחראית על יציבות המתח הארצי — שחברת החשמל השקיעה בו חצי מיליארד שקל. ככל הידוע, הרשות לא מצאה ראיות נגד דון יחיא וכיוון זה נזנח.

אחד מכיווני החקירה הנוספים שנבדקים הוא אם הכספים הועברו לנס כדי שיקדם אינטרסים עסקיים של חברת OPC מול משרד התשתיות, רשות החשמל וחברת החשמל. לפי החשד, סימנס רצתה לסייע ל־OPC שבשליטת עידן עופר לשכנע את הגורמים הממשלתיים לתמוך ולאשר את העלאת התעריפים שישולמו לתחנת הכוח שלה ברמת חובב, שבמכרז להקמתה בהיקף של כ־60 מיליון דולר זכתה OPC. ברשות חושדים שהמניע של סימנס, שבגללו הפעילה לכאורה את נס, היה שהפרויקט לא ייעצר בשל חוסר כדאיות כלכלית ל־OPC, משום שבמקרה כזה OPC היתה מבטלת חוזה בהיקף של 250 מיליון דולר לרכישת ציוד עבור התחנה שחתמה מול סימנס זמן קצר לפני כן. לפי ראיות שאספה הרשות, בלחץ משרד התשתיות אישרה מליאת רשות החשמל באפריל 2002 את העלאת התעריפים ל־OPC בכ־45 מיליון דולר. כחודש וחצי לאחר מכן העבירה סימנס באמצעות איש קש 400 אלף דולר לחשבונו של נס בשוויץ. כחמישה חודשים לאחר מכן עבר תשלום נוסף של 100 אלף דולר באותו האופן. במסגרת החקירה של הרשות, אותרו רישומים ביומנו של אהרונסון ותכתובות מייל בינו ובין איש הקש שמהם עולה החשד שלכאורה נס פעל מאחורי הקלעים מול הגורמים הממשלתיים בנוגע לפרויקט ברמת חובב.

"שאני אגיד לך על ספר תורה שאני דובר אמת?"

חקירתו של נס ב־2014 נמשכה כשבע וחצי שעות. החוקר ביקש מנס לספר על חשבונותיו בחו"ל. נס הזכיר חשבון בסיטי בנק בניו יורק שרשום על שם ילדותו סטיבן נס. כמו כן, נס טען שיש לו עוד חשבון באנגליה או שוויץ ושאינו זוכר באיזה בנק. זה לא הדבר היחיד שהוא לא ממש זכר. למעשה, בחקירתו נס הרבה לחזור על התשובות "לא זוכר" (123 פעמים) ו"לא יודע" (165 פעמים).

חוקר: "איזה עוד חשבון?".

נס: "לא חושב שיש לי חשבון נוסף באיזשהו בנק".

חוקר: "תחשוב חזק".

נס: "חשבון אישי פעיל? לא. יכול להיות שהיה חשבון לפני 10 שנים".

חוקר: "אז תגיד לי אותו".

נס: "היו כל מיני חשבונות נאמנות בכל מיני מקומות".

חוקר: "זה הרגע להתחיל לדבר עליהם. קדימה, ספר לי סיפור על חשבונות בנק שבהם שלמה נס הוא בעלים, מיופה כוח, נהנה, מורשה חתימה וכו'".

נס: "אם זה ככה זה לא חשבון שלי".

בנקודה הזו נס הוסיף תיאוריה משלו: "אולי מישהו גנב את זהותי ופתח חשבון כדי לרמות את סימנס?".

החוקר הציג לו נתון: "אליאנס SA, SES בנק בז'נבה. מספר החשבון של סטיבן נס — 11870".

נס: "פעם ראשונה שאני שומע שם בנק כזה. לא מכיר את הבנק הזה".

חוקר: "מעולם לא פתחת חשבון על שם סטיבן נס בבנק שוויצרי כלשהו?".

נס: "היו לי חשבונות בבנקים שוויצרים, כן. על שמי, על שם אמא שלי, אולי על שמות אחרים, אבל אף פעם לא בבנק הזה. אמרתי לך, יש חשבון שאולי התגלגל כמה פעמים בבנקים שונים, אבל אף פעם לא היה בבנק הזה חשבון".

חוקר: "ברור לך שזה..."

נס: "אתה רוצה שאני אשבע לך בספר תורה? אני אגיד את זה על ספר תורה — אני לא מכיר את הבנק הזה".

נס סיפר שנוצרה חברות עם משפחת אהרונוסון ובשלב הזה החקירה עברה לעסוק במערכת היחסים בין נס לאהרונסון, אביו אפי, וסבו ציגלר שהיו בתקופות שונות מבעלי סימנס ישראל. נס אישר לחוקר שהוא מכיר את האב והסב שנים רבות ושעמד איתם בקשר כשהיה יו"ר חברת החשמל בעת שהם היו ספקים של החברה. עם זאת, נס הכחיש כל עסקה שעשה איתם לאחר מכן מלבד ייעוץ מינורי שלדבריו לא כלל תשלום.

חוקר: "היו התחשבנויות כספיות אישיות בינך לבין משפחת אהרונסון?".

נס: "לא, הדבר היחיד שאני יכול להגיד זה שנוצרה לי מערכת יחסים טובה איתם. נוצרה חברות. אני זוכר שכמה פעמים שתינו קפה".

בנוסף סיפר נס כי במסגרת מערכת היחסים ביקש מהמשפחה לתרום כספים לקמפיין הבחירות של אשתו, הח"כ לשעבר מהליכוד לאה נס. אהרונסון הבן וגיסו דניאל תרמו כל אחד 10 אלף שקל לקמפיין. תורם נוסף לקמפיין היה יצחק הירש — בעל מניות בסימנס ישראל שהפך גם הוא לעד מדינה בפרשה.

נס: "אתה התחלת את השיחה בינינו כשאתה מאשים אותי בשוחד".

חוקר: "אני מאשים אותך בשוחד, חד וחלק. אני מסביר לך שסימנס משלמת לשלמה נס את הכסף כדי שהוא יפעל לקידם עסקיה בחברת החשמל באמצעות אחותו או קשרים אחרים שיש לו".

נס: "מה יש לי בחברת החשמל? אני כבר 22 שנה לא שם".

חוקר: "אני אסביר לך — תיווך במתן שוחד. אתה נמצא בסיטואציה שבה אתה מקבל כסף ויכול להשפיע על אנשים".

נס: "לא העברתי כסף לאף אחד".

חוקר: "קיבלת פעם כסף?".

נס: "לא, לא".

חוקר: "מה שאני אומר לך, סלח לי על היהירות, הם דברי אלוהים חיים. ברגע שאתה עומד בסיטואציה שבה אתה מקבל כסף ומעביר אותו הלאה לגורם שנמצא בחברת החשמל, תיווכת במתן שוחד. מתווך כמוהו כמקבל שוחד".

נס: "יש מישהו בחברת החשמל שקיבל ממני פעם כסף?".

חוקר: "זה מה שאני שואל אותך".

נס: "אין דבר כזה".

ההתייעצות עם עורכות הדין ושינוי הכיוון

לאחר שנס חזר והכחיש כל קשר לחשבון בשוויץ הוא אמר לחוקר "תן לי לבדוק. אולי זה חשבון נאמנות".

חוקר: "קיבלת כסף לטובת קידום עסקיה של סימנס?".

נס: "למיטב זיכרוני לא. אני מנסה להיזכר כי זה קרה לפני הרבה שנים".

חוקר: "שנתקשר לבנק ונבקש שיפקססו לנו את מסמכי פתיחת החשבון?".

נס: "אני אתקשר לבנק".

חוקר: "עכשיו אנחנו נביא את הטלפון ונתקשר מפה לבנק".

נס: "אתה יודע מה, אני בכל זאת אתייעץ עם העורך דין שלי, למען הזהירות. אפשר קודם להתפלל מנחה?".

נס יצא לשוחח עם עורכות דינו נוית נגב ואיריס ניב־סבאג כשחזר שינה כיוון: "יש פה שאלות אתיות. אם היה לי איזה חשבון נאמנות אז יש בעיה של חיסיון עו"ד־לקוח".

חוקר: "אז אתה מוכן שנתקשר לבנק?".

נס: "לא עכשיו".

חוקר: "למה אתה לא מוכן?".

נס: "יש לי עורכת דין שמבינה יותר ממני. אולי זה חשבון נאמנות".

חוקר: "אבל אתה אומר שזה לא".

עוה"ד נגב וניב־סבאג מסרו בשם נס כי "החקירה הסתיימה ב־2014 ומוזכרת בכל פרסום מאז. דבר שפוגע בו ללא הצדקה. בשל החקירה נס מנוע מלהגיב. הדלפה של חומרי חקירה היא בלתי חוקית, פוגעת בהליך בירור האמת ובעשיית הצדק. ברור כי הדבר נעשה ממניעים פסולים. בידינו לא מצויים חומרי חקירה כלשהם בשלב זה. אין בדעתנו להיגרר להתייחסות עובדתית מעבר לכך".

לפי נס, שכר טרחה של מיליונים זה לא מספיק

"אני נמצא באוברדראפט רוב הזמן", הצהיר בחקירתו שלמה נס, אחר מעורכי הדין המקושרים והמוכרים בארץ שמשרדו זוכה לשכר טרחה נדיב בתיקי פירוק חברות. נס אמר את הדברים כשהתבקש בתחילת החקירה לפרט את נכסיו. "אני לא אמיד כמו שחושבים. אני בסדר. אין לי עושר גדול ואין לי סכומים גדולים".

חוקר: "אבל אתה מקבל אחת לתקופה שכר טרחה כשמסתיים תיק".

נס: "זה הולך לכיסוי האובר. ואם נשאר בחברה, אז זה הולך להשקעות ופעילויות חדשות. אני לא מושך הרבה. אני מקבל משכורת מהחברה של 30 אלף שקל בחודש. אולי פחות. אני אפילו לא יודע כמה".

חוקר: "בחברה עצמה יש הון סגור? יש כספים?".

נס: "יש אוברדראפט גדול. עד שאתה מקבל שכר טרחה לוקח המון זמן. זה תהליך ארוך. אם פעם היית מקבל שכר טרחה שלושה חודשים אחרי שהגשת בקשה לבית משפט, היום אתה יכול לקבל שכר טרחה עשרה חודשים אחרי שהגשת בקשה לבית המשפט".

חוקר: "אז רק בשביל לסכם, ההון שלך כולל מאות אלפי שקלים בהשקעות ובמניות, ומאות אלפי שקלים בחשבונותיך האישיים?".

נס: "בנזיל. יש לי גם שתי דירות".

תומר גנון וענת רואה

התיק פתוח כבר שלוש שנים

שלוש שנים חלפו מאז נחקר שלמה נס בפרשת סימנס ועד היום לא הוגש נגדו כתב אישום.

מאז נפתחה חקירת רשות ני"ע בפרשה ב־2005 נחקרו במסגרתה עשרות חשודים כעדים ותחת אזהרה. נגד חלק מהחשודים כבר הוגשו כתבי אישום על קבלת שוחד ועבירות נוספות, כמו השופט לשעבר דן כהן (שהורשע והשתחרר מהכלא לאחר ארבע שנות מאסר); דוד קון, המשנה למנכ"ל חברת החשמל לשעבר; יעקב חאין, המשנה למנכ"ל לשעבר; חיים בר־נר, סגן מנהל אגף לשעבר; דוד אלמקייס שמכהן כיום כסמנכ"ל תכנון ופיתוח; ויונתו שוויצר, מנהל האגף ההנדסי לשעבר. כתב אישום הוגש נגד סימנס ישראל. סימנס העולמית סיימה את ההליכים באמצעות קנס של 160 מיליון שקל.

לגבי חלק מהחשודים, בדומה לנס, טרם התקבלו החלטות. כך לגבי אנטון דלין, חבר של אהרונסון שלפי החשד נעשה שימוש בחשבונותיו כדי להעביר כספי שוחד והרשקו קוטיסיאנו, שלפי החשד נהנה מכספי השוחד. במקרה של נחקרים אחרים, כמו למשל דוד ניצן שהיה מנהל אגף האספקה בחברה ואחראי על פרויקט ה־DMS, הפרקליטות החליטה על סגירת התיק מחוסר אשמה.