ורינט תנסה להיפטר מהחטיבה הביטחונית

חברת הטכנולוגיה והמודיעין העסקי ורינט החליטה להעמיד את החטיבה הביטחונית על המדף, כך נודע ל"כלכליסט". גורמים בשוק מעריכים את שווייה של החטיבה, המהווה משקולת המכבידה על ביצועי החברה הנסחרת בנאסד"ק, בכ־500 מיליון דולר. מניית ורינט, שרשמה שיא של 65 דולר באפריל 2015, השילה מאז 41% ונסחרת כיום ב־38 דולר, מחיר שמקנה לחברה שווי שוק של 2.4 מיליארד דולר. 

חשיפה לשווקים מתעוררים

ורינט, בניהולו של דן בודנר, פועלת בתחומי הפקת מודיעין עסקי וביטחוני (Actionable Intelligence), ומפתחת פתרונות תוכנה לניהול הקלטה וניתוח מידע של קול, וידיאו ותקשורת נתונים. למעשה, מסייעת החברה ללקוחותיה לאסוף מידע, לרכז אותו במקום אחד ולנתח אותו.

פעילות החברה מתמקדת בשני שווקים עיקריים: השוק העסקי, שעם לקוחותיה בו נמנים בנקים, חברות תקשורת, תאגידים קמעוניים וארגונים פיננסיים; והשוק הביטחוני, שהלקוחות בו הם גופי אכיפת חוק, גופי מודיעין, גורמים ממשלתיים, נמלי תעופה ומתקנים ביטחוניים. החטיבה האזרחית של ורינט, Customer Engagement, אחראית לשני שלישים מההכנסות ומניבה כ־60% מההכנסות החוזרות, והחטיבה הביטחונית לשאר. על פי האנליסטים של אופנהיימר, היא צפויה לצמוח השנה בשיעור חד־ספרתי. לעומתה, צופים באופנהיימר ירידה בכ־20% בהכנסות החטיבה הביטחונית, Cyber Intelligence, עם שיעור רווח תפעולי נמוך במיוחד של 10%.

החולשה בחטיבת הסייבר נובעת מחשיפתה הניכרת לשווקים המתעוררים, האחראיים למחצית מהכנסותיה, עקב השפעה של פיחות מטבעות ודחיית פרויקטים ממשלתיים גדולים.

הנהלת ורינט מעריכה כי ב־2017 תמשיך החברה לשמור על צמיחה חד־ספרתית בינונית בחטיבה האזרחית, עם רווח תפעולי של 20%, ואילו החטיבה הביטחונית, שעומדת כאמור על המדף, תחזור לצמיחה חד־ספרתית גבוהה ותציג שיפור בשיעורי הרווחיות. מנגד, המשקיעים עדיין ממתינים למימוש פוטנציאל הצמיחה של ורינט, הפונה לשוק יעד ענקי של כ־8 מיליארד דולר.

הנהלת החברה מחפשת זה כשנתיים כיצד להציף ערך לבעלי המניות, בעיקר לאחר מהלך דומה שביצעה המתחרה נייס. זו החליטה לצאת מהשוק הביטחוני ולהתמקד בשוק האזרחי — מהלך שתרם לעלייה של כ־50% במחיר מניית נייס ב־12 החודשים האחרונים. נייס מכרה ביוני 2015 את חטיבת המודיעין והסייבר שלה לאלביט מערכות תמורת 157 מיליון דולר, ובאוגוסט 2015 מכרה את חטיבת הביטחון הפיזי לקרן באטרי תמורת 100 מיליון דולר.

ורינט הוקמה ב־1996 והונפקה ב־2002 רק בנאסד"ק, לפי שווי של 370 מיליון דולר בלבד. למעשה, ורינט נוסדה רשמית כחברה אמריקאית ב־1994, כפיצול מהחברה־האם קומברס, שפרחה באותם ימים בתחום התאים הקוליים לספקיות תקשורת.

ההתחלה היתה כמה שנים קודם לכן, כאשר מנכ"ל קומברס אז קובי אלכסנדר גייס צוות מהנדסים בראשות כרמל ורניה להתחרות בנייס בתחום פיתוח מערכות מודיעין לצה"ל. מתוך הצוות הזה קמה ורינט, שלימים חטפה גם ריקושטים על רקע פרשת הבקדייטינג של קובי אלכסנדר בקומברס, שכן הוא כיהן בין השאר גם כיו"ר ורינט.

כיום, בעידן של ביקושים גדולים לניתוחי דאטה, גם נייס וגם ורינט משגשגות. שתיהן התפתחו במהלך השנים בדרך של צמיחה אורגנית, אך גם באמצעות רכישות.

הרכישות הגדולות האחרונות של ורינט היו חברת קאנה תמורת 514 מיליון דולר ביוני 2014 וחברת UTX ב־83 מיליון דולר באפריל 2014. עם רכישת UTX נוספה לוורינט פעילות של מערכות למעקב אחר מידע סלולרי במסגרת הפעילות בחטיבה הביטחונית.

מהלכי התייעלות ופיטורים

בדו"חות האחרונים שפרסמה ורינט בדצמבר האחרון היא סיכמה רבעון מאכזב במיוחד, ובתגובה צללה המניה ב־12% בטרום המסחר. החברה סיימה את הרבעון הפיסקאלי השלישי (עד 31 באוקטובר) ברווח של 37.21 מיליון דולר או 59 סנט למניה — משמעותית מתחת לתחזיות השוק שעמדו על 69 סנט. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון ב־260 מיליון דולר, גם כאן מתחת לציפיות האנליסטים שעמדו על 268.8 מיליון דולר.

בשורת ה־EBITDA הציגה ורינט 56 מיליון דולר, מול תחזיות ל־63 מיליון דולר. ורינט צופה ל־2017 הכנסות של 1.075 מיליארד דולר ורווח מתואם למניה של 2.50 דולר. החברה מעסיקה יותר מ־4,500 עובדים, 700 מתוכם במרכז שלה בישראל. כשליש מהעובדים בישראל מועסקים בחטיבה הביטחונית. בסוף 2015 ובמהלך 2016 ביצעה ורינט מהלכי התייעלות ופיטורים.

מוורינט לא התקבלה תגובה.

דן בודנר מנכ"ל ורינט צילום: אוראל כהן