מומחה ביהמ"ש: בירן והקיבוצים צריכים להזרים 200 מיליון שקל לאלון כדי לשמור על הבעלות
אמיר ברנע קבע בחוות הדעת כי לקבוצת האחזקות יכולת פירעון חיובית, אך מינוף גבוה של 94% שמחייב קיום הסדר חוב כפוי על בעלי השליטה. נציגות מחזיקי האג"ח פנתה לביהמ"ש לאפשר לה לכנס אסיפה לאישור הסדר
בצל הפיצוץ שחל ביום רביעי האחרון בהליך הגישור להסדר חוב בקבוצת אלון, בין מחזיקי האג"ח לבעל השליטה שרגא בירן, מכה נוספת נחתה על בירן הפעם מכיוון המומחה הכלכלי שמינה ביהמ"ש אמיר ברנע.
- שרגא בירן והמחזיקים מתקרבים להסכמה על מתווה להסדר חוב
- שרגא בירן דורש חשיפת ההתכתבויות הפנימיות של מחזיקי האג"ח
- הרמטיק מגיבים לטענות שרגא בירן: "אנו מגנים על כספי החוסכים"
הליך הגישור שניהל עו"ד רובי בכר נקבע בידי שופטת ביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד עירית ויינברג־נוטוביץ' אחרי בקשת השתלטות קודמת של המחזיקים באוגוסט 2016. המחזיקים דרשו פירעון מידי לאחר שהחברה ספגה הורדת דירוג בינואר 2016 אל מתחת לרמה שעל פי שטר הנאמנות מקנה להם את הזכות לפעול כך. אלון המוחזקת בידי ביילסול (57%) וארגוני הקיבוצים (47%) טענה כי החברה נזילה ומסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקים בהיקף 1.78 מיליארד שקל. ביהמ"ש הורה על גישור ובמקביל מינה את פרופ' ברנע, כדי שיעריך את שווי הנכסים קבוצת אלון, ויחווה דעתו על מצבה.
על פי חו"ד ברנע שהוגשה בסוף השבוע לבית המשפט, יכולת הפירעון המאזני (NAV) של אלון היא חיובית, אולם בשל רמת מינוף גבוהה מאוד יצטרכו בירן ושותפיו, להזרים 200 מיליון שקל כדי לשמר את השליטה. בעקבות הפיצוץ תבקש נציגות האג"ח מהשופטת, לכנס אסיפה של בעלי האג"ח, כדי שאלה יאשרו הסדר חוב שיאפשר להם להשתלט על אלון.
המחלוקת בין המחזיקים לבירן נובעת מהערכה שונה של שווי האחזקות של אלון במניות דלק US. בירן העריך שווי הגבוה (38 דולר למניה) ממחיר השוק הקשור למיזוג שבוצע לאחרונה בין אלון USA ודלק US; בעוד המחזיקים הסתפקו במחיר השוק (22 דולר למניה). בנוסף אלון טוענת כי שווי מניות תמר שברשותה גבוהות מהשווי הבורסאי של אלון גז המחזיקה במאגר. ברנע העריך את שווי מניית דלק ב־26 דולר והתחשב בהערות אלון הנוגעות לתמר. כך הגיע לשווי NAV חיובי הגבוה ב־128 מיליון שקל משווי הנכסים של אלון, בעוד שמחזיקי האג"ח טענו ל־NAV שלילי ולכן ביקשו להשתלט על החברה.
עם זאת ברנע הסתייג וטען כי בחברה שיעור חוב חריג של 94% משווי נכסיה. כי ברמת תנודתיות גבוהה רמת המינוף תישאר גבוהה גם לאחר שהחברה תפרע 600 מיליון שקל מהחוב ממקורות שיש ברשותה. לכן קבע ברנע כי יש מקום להסדר חוב כפוי: "המשך פעילות תקינה של החברה לטווח ארוך, מחייב הסכמות בין הבעלים והנושים, ובהיעדר הסכמות, החלת הסדר בחסות ביהמ"ש".
מבנה ההסדר הראוי שמציג ברנע הינו השקעה של 200 מיליון שקל מצד בירן והקיבוצים כדי לשמר את השליטה המלאה (100%) באלון. במידה ובעלי המניות לא ישקיעו קובע ברנע שהמניות של החברה יתחלקו 50% למחזיקים ו־50% לבירן והקיבוצים. במידה וישקיעו 100 מיליון שקל, יקבלו המחזיקים שליש מהמניות והבעלים הנוכחיים ישארו עם שני שליש.
בהליך הגישור שחל בין מחזיקי האג"ח ובירן עמדו הצדדים להגיע להסכמות עקרוניות לפיהן יתנו הנושים ארכה לבעלי המניות עד לאוגוסט 2017 לגייס 120 מיליון שקל, בתמורה להזרמה מיידית של 40 מיליון שקל. מאלון נמסר: "אלון הסכימה לפשרות מרחיקות לכת ולהזרמת בעלים משמעותית. המוסדיים בחרו שלא להשיב לחברה על הצעותיה ולהתעלם מכל ההצעות כדי לשפר את מצב החברה ולהבטיח תשלום החוב במלואו".