ויגודמן, הטעויות שבדרך: רכישות כושלות וחוסר תיאום מול וול סטריט

לא חסרות צרות בטבע בחודשים האחרונים. רק אתמול פתחה היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) במשטרה בחקירה נגד החברה על מתן שוחד לעובדי ציבור זרים ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו. החקירה היא בעקבות הסדר טיעון שאליו הגיעה טבע עם רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) ומשרד המשפטים האמריקאי (DOJ). עם החתימה על ההסדר נמסר ממשרד המשפטים בישראל שהם בוחנים את פרטיו, וישקלו אם לפתוח בחקירה.

עזיבתו של מנכ"ל החברה ארז ויגודמן היא בהחלט רגע השיא ברצף של מה ששוק ההון אוהב לכנות 'ברבורים שחורים' — רצף אירועים יוצאי דופן וקשים לחיזוי, המתרחשים בין לילה, ללא התרעה מוקדמת וטורפים את כל הקלפים.

ויגודמן הצטרף לטבע בתחילת 2014, על תקן המושיע, לאחר שהחברה סבלה מרצף של אירועים שליליים — רכישה כושלת של חברת ספלון, צבר דליל של תרופות אינובטיביות, איום מיידי על מוצר הדגל של החברה — הקופקסון 20 מ"ג — שגרר מהלך פיטורים מתוקשר ומחלוקות בין הדירקטוריון למנכ"ל ג'רמי לוין, שהובילה לפיטוריו של המנכ"ל הזר הראשון של החברה.

עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל לפני שלוש שנים, ויגודמן נהנה מרוח גבית כתוצאה מניצחונה של טבע בערעור על מחיקת הפטנט של קופקסון 20 מ"ג, שתרם למעבר מהיר של חולים לגרסת ה־40 מ"ג, שבאותה תקופה לא היתה מאוימת על ידי הגנריקה.

מספר חודשים לאחר מכן יצאה טבע למהלך שאפתני של רכישת מיילן ב־37 מיליארד דולר. מיילן לא רצתה להימכר, אבל ויגודמן התעקש. הוא התכתב עם היו"ר הנמרץ של מיילן רוברט קורי בשרשרת מכתבים שזכתה לחשיפה נרחבת על רקע אלימותה ביחס למה שמקובל בוול־סטריט. על הדרך עשתה טבע את המהלך הראשון ששורשיו נטועים בחטא ההיבריס ורכשה חבילה של 20 מליון ממניות מיילן, כ־4% מהחברה, שאיתן היא תקועה עד היום ואשר הניבו לה עד כה הפסד.

לא נשאר כסף לרכישות

ויגודמן הוביל גם שורה ארוכה של שינויים ארגוניים ומינויים כשהבולט בניהם היה מינויו של סיגי אולפסן למנכ"ל החטיבה הגנרית. אולפסן הוא אחד מוותיקי התעשייה ומי שניהל את מתחרה האירופאית של טבע, אקטיביס. לאחר שהוביל שינוי דרמטי ברווחיות של החטיבה הגנרית, אולפסן הוביל את טבע למהלך מיזוג אגרסיבי שהסתיים ברכישת אקטיביס ג'נריקס תמורת 40.5 מיליארד דולר, מחיר שהתגלה בדיעבד כמנופח מדי.

לצד הכישלון של רכישת אקטביס, טבע רכשה גם את חברת רימסה — עסקה שהתפוצצה כאשר התברר כי החברה המקסיקנית שעליה שילמה טבע 2.3 מיליארד דולר היא פלופ, שמתקני הייצור של החברה לא מאושרים לשימוש ושבמהלך בדיקות הנאותות שביצעו אנשי טבע הוצג להם מצג שווא.

מנגד, ויגודמן גם חתום על 2 רכישת מוצלחות יחסית Auspex ולבריס (תרופה למגרנה) — רכישות שאמורות לספק לטבע 3—4 תרופות מקור מהותיות בשנים הקרובות.

המסמר האחרון בארון הקבורה, או האירוע המרכזי שבגללו ויגודמן עוזב את טבע, הוא הפסד במשפט הפטנטים על הקופקסון 40 מ"ג, אירוע שככל הנראה כלל לא באשמתו. החלטת בית המשפט בדלאוור לפני שבועיים על כך שגם הפטנט הרביעי על התרופה כבר אינו תקף שמצטרפת להחלטה נוספת, מספטמבר האחרון, של ועדת הערעורים של משרד הפטנטים האמריקאי (PTAB), שהחליטה לשלול פטנט נוסף של טבע על תרופת קופקסון 40 מ"ג, בהמשך לשלילת שני פטנטים קודם לכן הם ששברו את גב הגמל.

גם טבע וגם האנליסטים ציינו כי בעקבות כך צפויה כניסתם לתחום של שני מתחרים גנריים עוד השנה, שעשויים להפחית את הכנסות החברה ב־1—1.2 מיליארד דולר בשנה הקרובה ואת הרווח למניה ב־65—80 סנט.

אבל הבעיה העיקרית היא שבטבע אין אפשרות כיום לממן רכישת ענק שתחלץ אותה מהבור. גם גורלה של תרופת הקופקסון כבר ברובו מחוץ לשליטת החברה ונתון להחלטות בתי משפט בארה״ב והחלטות של סוכנות התרופות האמריקאית.

מימין: חיים הורביץ ואיל דשא. חולקים את האחריות לכישלונות טבע בחלק מהמקרים צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

החוב זול, המינוף אדיר

טבע החליפה ארבעה מנכ"לים בחמש שנים. אבל יש אדם אחד, שנמצא בחברה הישראלית הרבה שנים, ואחראי על ניהול הציפיות הריאליות מהחברה — סמנכ"ל הכספים איל דשא. הוא בתפקיד מ־2008 ולפני כן הוא כיהן כסמנכ"ל הכספים של צ'ק־פוינט. בין 1989 ל־1996 כיהן כמשנה לסמנכ"ל הכספים בטבע.

הוא היה בתקופה של אלי הורביץ ז"ל, ישראל מקוב, שלמה ינאי, ג'רמי לוין וארז ויגודמן. בין יתר תחומי אחרייתו דשא אחראי על בניית אסטרטגיה ברורה לחברה וניהול תהליכים ארוכי טווח בטבע.

עכשיו כבר ניתן לומר בבירור — בנוסף ליתר הצרות, טבע מתמודדת עם כאוס ניהולי. דשא משום מה לא מצליח לנהל את הציפיות של וול סטריט וגם על אף שהצליח לגייס חוב במחיר זול, ולא נתן מספיק את הדעת על המינוף האדיר של החברה.

65 מיליון דולר שוחד

בסוף 2016 פרסמה טבע כי היא תשלם קנס של 519 מיליון דולר לרשויות בארה"ב, כדי לחמוק מהעמדה לדין בפרשת שוחד שניתן לעובדי ציבור ברוסיה, במקסיקו ובאוקראינה כדי שאלה יקדמו את עסקיה.

כתב האישום נגד החברה מתאר כיצד בכירים בטבע רוסיה שיחדו בין 2006 ל־2012 בכיר בשלטון הרוסי, כדי שיקדמו את הקופקסון במכרזים ממשלתיים. הבכיר קיבל תשלומי שוחד של 65 מיליון דולר, שהוסוו כעמלות הפצה לחברה שבשליטתו. מנגנון השוחד הניב לטבע רווחים בהיקף של 215 מיליון דולר. על פי כתב האישום, הכל נעשה בידיעה מלאה של "מנהל בכיר, אזרח ישראלי, שהיה אחראי מטעם טבע על הפעילות הגלובלית שלה ב־2002 עד 2010 ושעזב אותה ב־2014". האמריקאים אינם נוקבים בשמו המפורש של המנהל, אך ברוב השנים הרלבנטיות חיים הורביץ, בנו של מייסד טבע אלי הורביץ, כיהן כמנהל החטיבה הבינלאומית של טבע.