אלוט מקווה שמשקיעיה לא יישארו אדישים לביטול הניטרליות ברשת

נדמה שכל הבטחה של נשיא ארצות הברית החדש, דונלד טרמפ, מתורגמת מיד לתנודתיות בשוק המניות. פעם היתה זו חברת בואינג ומחיר האייר פורס 1 שהיא מייצרת עבור הנשיא האמריקאי, פעם חברת לוקהיד מרטין ועלותו הגבוהה מדי של מטוס הקרב F-35 שהיא מייצרת עבור צבא ארה"ב ופעם זה שוק הרכב עם התנגדותו של טראמפ להקמת מפעלים של טויוטה היפנית ופורד האמריקאית במקסיקו. כעת, מי שמשוועת למוצא פיו של טראמפ היא אלוט תקשורת הישראלית, שמקווה להרוויח מהמלחמה של הנשיא הנבחר בתכנים שרצים ברשת האינטרנט.

כעת נראה כי טראמפ רוצה לבטל את הכלל הקדוש, שלפיו חברות תשתית האינטרנט לא מתערבות בתוכן שזורם בצנרת שלהן, או כפי שזה נקרא בשפת העם "הניטרליות של הרשת". טראמפ מינה לתפקיד יו"ר נציבות התקשורת הפדרלית (ה־FCC) את אג'יט פאי, אחד המתנגדים הקולניים לניטרליות של הרשת, נושא שנוי במחלוקת בארה"ב שהמתנגדות הגדולות לביטולה הן חברות הטלקום וספקיות האינטרנט, שנהנות מהכנסות על זרימת תכנים ברשת, ומנגד ניצבים הרפובליקנים שתומכים בביטולה.

עוד באפריל 2015, בימיו של הנשיא ברק אובמה, פרסמה ה־FCC שורה של כללים שנועדו להבטיח את הניטרליות וחייבו את ספקיות האינטרנט לתפקד כצינור טיפש לאינטרנט. חוקים אלו אסרו על ספקיות אינטרנט לחסום גישה לתוכן, יישום או שירות חוקי, להאט את קצב הגלישה לאתרים או שירותים מסוימים ובעיקר אסרו ליצור מסלולי "גישה מהירה" שיאפשרו לאתרים לשלם תמורת רוחב פס גדול יותר או שיספקו גישה מהירה יותר לשירותיהן.

מי שעלולים להינזק מביטול הניטרליות של הרשת הם סטארט־אפים צעירים שמעוניינים להתחרות בחברות האינטרנט הגדולות והמבוססות. מנגד, התוצאה הצפויה למהלך כזה היא הענקת יותר כוח לענקיות התוכן ופגיעה חמורה באפשרויות הבחירה של הצרכנים. אך מי שעשויה להיות אחת המרוויחות המרכזיות מביטול הניטרליות היא אלוט תקשורת הישראלית, שהמוצר המרכזי שלה הוא (Allot Gateway) מעניק לספקיות התקשורת אפשרות של חלוקה ברשת, ניהול תעבורה וניהול עומסים.

הלחץ על ביצועי אלוט

בגלל חוקי הניטרליות שהתקבלו ב־2015 אלוט מהוד השרון כבר עדכנה פעמיים כלפי מטה את תחזית ההכנסות שלה ל־2016. בתחילת השנה החברה צפתה הכנסות של 102–108 מיליון דולר, ברבעון השני עדכנה את הצפי לרמה של 90–94 מיליון דולר, וברבעון השלישי היא הפחיתה את תחזית ההכנסות ל־87–90 מיליון דולר. אלוט נסחרה בשיאה ב־2012 לפי שווי של 860 מיליון דולר, ונכון להיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 164 מיליון דולר בלבד אל מול קופת מזומנים של 110 מיליון דולר — כלומר שווי שפעילות נמוך מ־55 מיליון דולר. מניית אלוט המשיכה אתמול את המגמה כאשר איבדה 2.2% בבורסה של תל אביב, אחרי שבעקבות הירידות החדות היא נפלטה ממדד ת"א־100 בעדכון המדדים שבוצע ביוני 2016. בעקבות הקריסה עזבו שלושה מבכירי אליוט את החברה, בהם המנכ"ל אנדריי אלפנט, שאת מקומו יתפוס מחר ארז ענתבי, לשעבר מנכ"ל גילת לוויינים.

אנדרי אלפנט נשיא ומנכ"ל אלוט תקשורת

עדיין מוקדם להעריך איזו השפעה תהיה לביטול הניטרליות על שוק ה־DPI

(Deep Packet Inspection) שהתאפיין בצמיחה מהירה, נוכח הגידול המואץ בתעבורת נתונים ברשתות תקשורת במיוחד של תכני וידאו. גם אם השינוי יבוא, לא ברור כמה מהר הוא יקרה, לא ברור האם תהיה לאלוט היכולת להמציא מחדש את השוק המסורתי שלה.

ועדיין, אם יקרה שינוי, הרי שאלוט ממוצבת טוב יותר מכל מתחרה אחר בשוק, שכן היא אחת משתי שחקניות בודדות בשוק שמספקות פתרון DPI מלא העומד בפני עצמו ולא חלק מחבילת פתרונות של ספק שירותים גדול. ואם אכן תבוטל הניטרליות של הרשת, הרי שאלוט יכולה להיות המרוויחה הגדולה מכך, שכן הדבר יאפשר לספקיות אינטרנט ליצור מסלולי "גישה מהירה" שיאפשרו לאתרים לשלם תמורת רוחב פס גדול יותר, או לספק גישה מהירה יותר לשירותיהן, דבר שיתרום להכנסות אלוט בעתיד.

נכון להיום אלוט מציגה הכנסות שנתיות של כ־100 מיליון דולר, אך היא אינה מפרטת בדו"חותיה את החלוקה בין הכנסות ממוצר הדגל לבין ההכנסות ממוצרי אנליזה ואבטחת מידע. על פי האנליסטים תחום ה־DPI עדיין מהווה את הפעילות הגדולה ביותר במונחי הכנסות עבור אלוט, ואחראי ליותר מ־50% מההכנסות. עם זאת, מאחר שתחומי האבטחה והאנליזה ברשת צומחים במהירות, ותמהיל ההכנסות של החברה משתנה מרבעון לרבעון. בנוסף, אלוט נהנית מכך שהיא פועלת בעיקר מחוץ לארה"ב ובשווקים מתפתחים שבהם קיימת דרישה לפתרונות החברה בשל פעילותן של שחקניות אינטרנט ענקיות ויכולת השפעה גבוהה של שילוב DPI ותוכן.

התיקון יגיע לישראל?

גם מתחרותיה הקטנות של אלוט, Procera האמריקאית הפרטית, סאנדוויין הקנדית הציבורית וענקיות תקשורת כמו נוקיה, קוואלקום, סיסקו ואם־סיסטמס יכולות להרוויח מהמהלך שמוביל טרמפ. אף שתומכי ניטרליות הרשת בארה"ב כבר נערכים למאבק קולני ומתוקשר כדי לשמר את המצב הקיים, להצלחתם יכולות להיות השלכות גם בישראל.

ניטרליות רשת האינטרנט מוסדרת בישראל בתיקון חקיקה מ־2011, שאוסר על ספקיות להפלות שירותים או יישומים. אבל חוקים אפשר לשנות, והאהדה שחלקים נרחבים מבין המחוקקים רוחשים לנשיא ארה"ב הנוכחי, עוד עשויה להביא כמה מהם ללכת בעקבותיו ולפעול לביטול ניטרליות הרשת בארץ. בזק, שחולשת גם על תשתית האינטרנט וגם מציעה שירותי תוכן מקוונים באמצעות חברת הלוויין yes, עשויה להיות המרוויחה המרכזית מצעד כזה.

דונלד טראמפ נשיא ארה"ב צילום: אם סי טי