שלוש חברות ביומד נפגעו מעוצר ההשקעות בסין

מדד הביומד הישראלי נחלש אתמול ב־3.3% ומשלים ירידה של 7.7% בחודש האחרון. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בהגבלות חדשות שהטילה ממשלת סין על השקעות מחוץ למדינה. סין החליטה להסדיר את כמויות הכסף העצומות שמשקיעות חברות סיניות בחברות זרות, ובשלב ראשון עצרה כמעט לחלוטין כל אפשרות של חברות לבצע השקעות משמעותיות.  

אך מה שנראה בתחילה כהחלטה הנוגעת רק להשקעות משמעותיות, הפך למעצור בפני כל השקעה — גם של כמה מיליוני דולרים. במהלך 2016 עלה היקף ההשקעות היוצאות מסין ב־44% להיקף של 1.13 טריליון יואן (165 מיליארד דולר), לעומת ההשקעות הנכנסות למדינה, שהיקפן עמד על 813.2 מיליארד יואן.

פרשנות העזיבה הסינית: לא רק ביומד, גם ההייטק מתייבש עצירת ההשקעות מסין יכולה להנחית על המשק הישראלי מכה קשה, אך מצד שני גם להחזיר לתעשיית ההייטק הישראלית קצת שפיות מאיר אורבך לכתבה המלאה 

"מי שבנה על סין חטף סטירה"

"זה בדיוק כמו שזה נשמע", אמר ל"כלכליסט" בכיר בשוק הביומד הישראלי, "יש הוראות של הממשל הסיני שמגבילות את כל ההשקעות מחוץ למדינה, גם בביומד וגם בהון סיכון. סין היא שוק חדש ולא מודרני, ומי שבנה עליו חטף סטירה. אבל זה חלילה לא אומר ששוק הביומד אינו בסדר".

על רקע ההגבלות של ממשלת סין הודיעה אתמול חברת ביולייט (BioLight) כי בוטל מזכר ההבנות לרכישתה בידי קרן סינית, שעליו דיווחה בסוף דצמבר. הקרן ציינה כי לנוכח ההגבלות שהטיל לאחרונה הממשל הסיני — שלא ברור אם או מתי ישתנו — אין ביכולתה להוציא כעת לפועל את העסקה במתכונתה המקורית.

העסקה שעליה דובר במזכר ההבנות היתה למחיקת ביולייט מהבורסה בתל אביב תמורת 5.1 מיליון דולר. העסקה, שפרטיה הזניקו את מניית ביולייט ביותר מ־40% ביום אחד, שיקפה למניה מחיר של 16.5 שקלים, בעוד אתמול היא נסחרה במחיר של 9.8 שקלים, ושווי השוק של החברה עמד על 25.7 מיליון שקל.

עם בעלי העניין הגדולים בביולייט נמנים מנכ"ל טבע לשעבר ישראל מקוב (12.6%), מייסד דסקל פארמה דן אורן (9.4%) ויו"ר סאן ההודית דיליפ שנגוי (14%). לפני כשנתיים וחצי נכנסו להשקעה בחברה גם הפניקס (6.4%) ואקסלנס (9%).

ביולייט מחזיקה שני אשכולות של חברות, האחד בתחום העיניים תחת חברת אקס.אל.ויז'ן (XLVision) והשני בתחום הדיאגנוסטיקה הסרטנית תחת חברת מיקרומדיק (Micromedic) הבורסאית, שביולייט מחזיקה בה ב־48%. בביולייט ציינו כי החברה ממשיכה בדיונים עם הקרן לבחינת חלופות לקיום העסקה במתווה אחר, אולם כרגע אין ודאות כי יימצא מתווה שכזה.

חברת ביומד ישראלית נוספת שבנתה על הכסף הסיני היא אינסוליין, שהתרסקה אתמול במסחר ביותר מ־13% לאחר שמשקיע מהונג קונג נסוג מההשקעה ומהקמת מיזם משותף בסין לשיווק של המוצר שלה InsuPad בסין, לאחר קבלת אישור מהרשויות להפצתו שם.

בסוף אוקטובר האחרון חתמה חברת הביומד על מזכר הבנות להשקעה של 4 מיליון דולר בחברה. לפי הדיווח, החברה המשקיעה מהונג קונג אמורה היתה להקים קרן לצורך ההשקעה באינסוליין. תמורת ההשקעה אמורה היתה הקרן לקבל 40% ממניות אינסוליין. מדובר בשווי מחמיא לאינסוליין, הנסחרת היום לפי שווי של 3.2 מיליון שקל בלבד.

לאינסוליין שני מוצרים: InsuPatch, מדבקה מחממת המוצמדת לגוף המטופל, לזירוז החדרת האינסולין לגופו; ו־InsuPad, המיועד לחולים המזריקים אינסולין על בסיס יומיומי. המוצר כולל חלק קבוע וחלק מתכלה, ולפיכך המודל העסקי של אינסוליין מבוסס על מכירה ראשונית של המוצר והמשך מכירה של החלקים המתכלים.

לאחר שהמשקיע הפוטנציאלי החליט לסגת מהעסקה, כנראה על רקע אי־הבהירות של הקמת המיזם המשותף בסין, פקעה התחייבות החברה כלפיו בכל הקשור להפצת ה־InsuPad שם.

פלוריסטם מגייסת בשוק במקום ההשקעה מסין

גם פלוריסטם דיווחה בסוף השבוע על גיוס של 10 מיליון דולר בהנפקה לצורך מימון המשך פעילותה. זאת לאחר שהבטחות של החברה לפני כחודשיים להסכם השקעה אסטרטגי של קרן סינית מוסדית המתמחה במדעי החיים, בהיקף של 30 מיליון דולר, לא התממשו. משקיעי פלוריסטם תלו תקוות בהשקעה אסטרטגית זו, לאחר שלפני כחודש קיבל פטנט מרכזי של החברה אישור מהמשרד לקניין רוחני בסין. באותה עת דיווחה פלוריסטם על עסקה לרכישת 17% ממניותיה במחיר מניה של 1.77 דולר ומושב אחד במועצת המנהלים, אך בעקבות החוק בסין נראה כי תיאלץ להסתפק במה שתגייס — כמחצית מהסכום במחיר מניה הנמוך ב־30%.

פלוריסטם גייסה את הסכום באמצעות הנפקה של 8.1 מיליון מניות במחיר של 1.225 דולר עם 7.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 1.4 דולר לחמש שנים. בנוסף, לחתמי ההנפקה, בית ההשקעות ויינרייט ורודמן אנד ראנשו, תהיה אופציה בחודש הקרוב לרכוש 1.8 מיליון מניות נוספות ו־1.1 מיליון אופציות, שיכולות להגדיל את הגיוס ל־15 מיליון דולר. המשקיעים מאוד לא אהבו את הגיוס והפילו את מניית ב־30% לרמה של 1.15 דולר.

פלוריסטם ״שורפת״ יותר מ־20 מיליון דולר בשנה, כך שכספי הגיוס יוכלו לשרת אותה למשך כחצי שנה בלבד. בקופת החברה יש כ־29 מיליון דולר, וההערכות בשוק מדברות על כך שאם העסקה עם הסינים אכן לא תיסגר בחצי שנה הקרובה — תיאלץ פלוריסטם לבצע גיוס נוסף.

המהלכים הנוכחיים של סין הם הצעד האחרון מתוך סדרת צעדים שהממשלה מבצעת, במטרה להילחם בבריחת ההון מהמדינה, במה שכונה שם "בזבזנות לא־רציונאלית" בשווקים זרים.

הממונה על הנכסים הממשלתיים, המנהל את 102 תאגידי הענק שבשליטת המדינה, הודיע בשבוע שעבר על הכנת רשימה של סקטורים שיהיו מחוץ לתחום להשקעות לחברות אלה או תחת פיקוח הדוק. בהודעה לא פורטו הסקטורים שיוגבלו, אך ביום חמישי האחרון דיווח היומון הממשלתי "צ'יינה דיילי" כי הרשימה תכלול תעשיות מזהמות או כאלה הרגישות לתנודתיות במחירי הסחורות העולמיים, כמו עסקים הקשורים באנרגיה, נדל"ן ונפט. עם זאת, ב"צ'יינה דיילי" ציטטו בכיר בממשלה שטען כי בסין יעודדו את החברות להפנות את השקעותיהן למגזרים כמו תשתיות, תקשורת ותחום האנרגיה הגרעינית.

ישראל מקוב. משקיע בביולייט צילום: עמית שעל