נייס מגדילה את סכום הרכישה העצמית ומבטלת את הדיבידנד

נייס משנה מודל של חלוקת רווחים. חברת התוכנה מרעננה הודיעה אמש כי היא נוטשת את מודל חלוקת הרווחים באמצעות דיבידנד ותתמקד מעתה ברכישה עצמית של מניות.  

על פי התוכנית החדשה, הסכום השנתי שהועבר לדיבידנד מאז הרבעון הראשון של 2013, 40 מיליון דולר, יצורף לתוכנית הרכישה העצמית הקיימת, בסכום של 100 מיליון דולר - כך שמעתה יתוגמלו בעלי המניות ברכישה עצמית של 150 מיליון דולר בשנה.

מבחינת המשקיעים בחברות ציבוריות, יש יתרונות לכל אחת מהשיטות. אחד ההבדלים הבולטים בין 2 האפשרויות הוא מועד תשלום המס בגין רווחי הון של המשקיע, בין אם באותו הרגע (דיבידנד) או בעת מימוש המנייה (רכישה עצמית - "ביי בק").

השינוי בנייס נובע בעיקר ממשוב של משקיעים. גורמים בשוק מסבירים שרוב המשקיעים בנייס הם משקיעי צמיחה, כלומר עם הסתכלות ארוכת טווח. הם מעדיפים רכישה עצמית מהסיבה הפשוטה שמנייה שהוצאת מהשוק לא תחזור, כך שההשפעה של המהלך היא ארוכת טווח. דיבידנד רק ברגע התשלום, ולא מעבר לכך.

סיבה אפשרית נוספת היא התחזקותה של מניית נייס בתקופה האחרונה. מחירה עלה ב-18% ב-2016 וב-15% ב-2015, והיא נסחרת כיום במחיר של 69.3 דולר שמקנה לנייס שווי שוק של 4.2 מיליארד דולר. לעומת העלייה בשווי המנייה, היקף הדיניבנד מאז 2013 נשאר קבוע, ברמה של 16 סנט לרבעון או 64 סנט שנתי.

המשמעות היא שתשואת הדיבידנד היא פחות מ-1%. בנייס מאמינים כי רכישה עצמית תהיה הרבה יותר אפקטיבית. גורם בחברה מסר ל"כלכליסט" ש"החברה מאמינה כי לאורך זמן אופציית כי הרכישה העצמית תייצר ערך גדול יותר לבעלי המניות".

ברק עילם מנכ"ל נייס צילום: עמית שעל

החשש מעלייה בריבית הליבור

נייס רכשה את חברת שירותי הענן inContact במאי 2016 תמורת 940 מיליון דולר. כמחצית מהסכום שולם מקופת המזומנים של החברה שעמדה על כ-800 מיליון דולר שהצטמצמה לכ-300 מיליון דולר.

מה דעתך על מניית נייס:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

החצי השני נלקח בהלוואה בהיקף של 475 מיליון דולר ל-5 שנים שנושאת ריבית ליבור +1.25%. כעת בנייס רוצים להחליף כמחצית מההלוואה, כלומר 225 עד 250 מיליון דולר באג"ח להמרה לתקופה של 7 שנים שיגויס מהשוק, בריבית שעדיין לא נקבעה.

בנייס מאמינים כי הרמות הנמוכות היסטרית של שוק החוב והיציבות של החברה (שמייצרת כ-250 מיליון דולר בשנה), יובילו לקביעת ריבית נמוכה ואטרקטיבית בגיוס חוב.

השיקול המרכזי להחלפת מחצית ההלוואה טמון בריבית הליבור ל-3 חודשים שחצתה לאחרונה את רף ה-1% והשלימה ראלי של 60% מאז הברקזיט ביוני. בנייס חוששים מהמשך העלייה בריבית הלייבור ומעוניינים לקבע את הריבית על מחצית מהחוב, מה גם שתשלום מוקדם אינו גורר קנס.

כמו כן, חוב בנקאי, מלבד הבטוחות, מגביל את נייס במספר פרמטרים, שהבולט בהם הוא היקף הקנייה החוזרת (ביי בק) שהיא יכולה לבצע. גורם בחברה מסר כי: "החוב הינו בתנאים גמישים יותר ולכן מאפשר לחברה יותר חופש פעולה".