"מקצוע הכלכלה במשבר עמוק. המודלים הקיימים לא רלוונטיים לימינו"

השילוב בין בנקאות מרכזית למסורת בריטית הוא מתכון קלאסי לנאומים שמרנים, זהירים ומנוסחים היטב. הכלכלן הראשי של הבנק הבריטי (בנק אוף אינגלנד), ד"ר אנדרו (אנדי) הלדיין (Andrew Haldane) ניפץ את הנחות המוצא האלה בשבוע שעבר, בכנס בלונדון.

הכלכלן אמר בראיון על בימת הכנס (של Institute for Government) כי מקצוע הכלכלה נמצא במשבר עמוק, בין השאר לנוכח הכישלון של אנשי המקצוע לחזות את הקריסה הפיננסית של 2008, ולאחרונה מול התחזיות שהציבו לקראת האפשרות של הברקזיט, המתבררות כמוטעות באופן קיצוני - בכלל זה תחזיות הכלכלנים של הבנק המרכזי, תחת אחריותו שלו.  

הלדיין אמר עוד כי המודלים הכלכליים הקיימים מסתמכים על מודלים שנוסחו בתקופה שבה הצרכנים ובתי העסק, בעיקר הבנקים, פעלו באופן רציונאלי - וכי הם אינם מצליחים להתמודד כראוי עם ההתנהלות השונה והבלי רציונאלית של ימינו. לדבריו, מקצוע הכלכלה מחויב להתאים את עצמו למציאות החדשה על מנת לזכות מחדש באמון ציבור והפוליטיקאים.

הראיון של ד"ר אנדרו (אנדי) הלדיין על בימת הכנס Institute for Government

בשיחות שערך "כלכליסט" עם כלכלנים בישראל, התגלתה הסכמה עקרונית עם סימני השאלה שהציב הכלכלן הבריטי הבכיר. פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים אומר כי "ד"ר הלדיין בעצם לא הפתיע באמירותיו לגבי תחזיות כלכליות, מכיוון שהוא מבטא בצורה מאד כנה עובדה ידועה והיא שהעולם הכלכלי נמצא כיום בסביבה לא מוכרת מן העבר. זה כבר כמה שנים שאנו מדגישים בהרצאות ובמצגות שנדרשת צניעות מכל מי שעוסק בתחזיות, לא רק כלכליות אלא גם פוליטיות, צבאיות, ואחרות. מעניין וחשוב שהפעם הקריאה לזהירות בנוגע לתחזיות מגיעה ממוסד כה יוקרתי כמו הבנק המרכזי הבריטי. מנגד, ברור שקובעי המדיניות ואנשי עסקים זקוקים לתחזיות בעבודתם השוטפת, ולא ניתן לבטל כל כך מהר את הידע הקיים".

קריאה דומה לזהירות נשמעת גם מפי פרופ' תומר בלומקין, ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. לדבריו, הכלכלנים נדרשים להיזהר מאד מתחושת ההיבריס. "אנחנו צריכים להיות הרבה יותר צנועים, לנקוט במשנה זהירות ולהכיר במוגבלות של המודלים הכלכליים - ובמה שאפשר לדרוש מהם. גם במדע כמו פיזיקה יש ויכוח על מודלים, ודאי שבכלכלה יש ויכוח, עם המודלים המורכבים שלה, שמתקשים לנבא".

תומכי הברקזיט בהפגנה בלונדון צילום: גטי אימג'ס

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, אומר שצריך להבין את דברי הלדיין על רקע ההיבט הפוליטי מאד של הברקזיט, והמתקפה הנוכחית החזקה נגד מתנגדיו. זבז'ינסקי הבהיר כי לצד הבעייתיות המובנית בחיזוי כלכלי, אי אפשר לבטל אותה: "אתה לא יכול לזרוק הכול לפח ולעבוד בלי תחזיות. העניין הוא שצריך לקראת אותן בפרספקטיבה וכהנחיה לטווח הארוך. לכלכלנים יש בהחלט יכולת להזהיר מחוסר שיווי משקל ומהשלכות של אירועים", מבהיר זבז'ינסקי.

נקודת מבט נוספת בעניין זה מספק פרופ' יצחק גלבוע מהחוג לכלכלה באוניברסיטת ת"א, המתמחה בתורת המשחקים ובקבלת החלטות. לדבריו, אחד הלקחים החשובים מתורת קבלת ההחלטות (דווקא הרציונאלית) הוא שצריך לשאול גם מה אפשרי, ולהיות מוכנים לאפשרות שלא כל מה שנרצה אכן ניתן להשגה. "נזק רב יכול להיגרם מהנחת העבודה שהרצוי בהכרח גם מצוי. במקרה דנן, לא נראה לי נכון להניח כמובן מאליו שחיזויים מאקרו-כלכליים יכולים להגיע לרמת הדיוק של חיזויים פיזיקאליים או אפילו של חיזויים כלכליים של מערכות מבודדות. זה יהיה נהדר אם הדבר אפשרי, ודאי צריך לנסות, אך יהיה חבל מאוד לזרוק את המעט שאנחנו יודעים לחזות מתוך אמונה שניתן לחזות את מה שאולי לא ניתן".  

אנדרו הלדיין, הכלכלן הראשי בבנק של בריטניה צילום: BOE

"המודלים שיש בידינו הם צרים ושבירים"

הלדיין ועמיתיו בבריטניה מתמודדים בחודשים האחרונים עם מתקפה נוקבת של תומכי הברקזיט, לאחר שהתחזיות הקודרות של הבנק המרכזי (ושל כלכלנים מחוצה לו) להחלטת פרידה מהאיחוד לא עמדו עד כה במבחן המציאות. בכנס בלונדון הרחיב הלדיין את הדיון לשאלה כוללת יותר, והקדיש חלק ניכר מטיעונו למשבר הפיננסי של 2008. לדבריו, סדרת התחזיות המוטעות של הכלכלנים לפני ולאחר המשבר של 2008 מעמידות "בצדק" את מעמדו של המקצוע בסימן שאלה.

"יהיה הוגן לומר שהמקצוע נמצא במובנים מסויימים במשבר. זו לא הפעם הראשונה שהדבר קורה (שהתחזיות התבדו. מ"ג). זה אירע בימים של שנות ה-30 והמיתון הגדול. אך בשעתו, יצאו מהמשבר דברים טובים. הוא הוביל אותנו לג'ון מיירנד קיינס ולהולדת המאקרו כלכלה. התוצאה של המשבר הנוכחי יכולה להיות הולדתה מחדש של הכלכלה. אני לא אומר שכל מה שנעשה בעבר הוא גרוע. העניין הוא שהמודלים שיש בידינו הם צרים ושבירים. הבעיה החלה כשהעולם התהפך, והמודלים הללו לא היו מצוידים במספיק הבנה של התנהגויות שהיו באופן עמוק בלי רציונאליות", אמר הלדיין.

בעניין זה אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, שהעובדה שקיימות בעיות במקצוע אינה צריכה להוביל למסקנה כי יש צורך בהחלפת המודלים. "מקצוע הכלכלה נתלה על פוליטיקה וחברה, לא פחות משהוא מבוסס מתמטיקה, אבל אמירה שצריך להחליף מודלים כדי להצליח לחזות אירועים לא רציונאליים – אני לא יודע אם זה בכלל אפשרי. מה שכן, צריך להכיר במגבלות של התחזיות", אומר גרינפלד. אשר לטענה ההיסטורית על השלכותיו של המיתון הגדול על מקצוע הכלכלה אומר גרינפלד, כי מוקדם מאד לשפוט את ההשפעה של משבר 2008 על המקצוע. "נעשות עבודות כל הזמן, עוד 10 שנים לימודי הכלכלה יהיו שונים לחלוטין".

משבר 2008 בוול סטריט - מי ציפה לזה? צילום: בלומברג

על פי פרופ' בלומקין, יש מקום לבחון מחדש את המודלים הקיימים, "הנשלטים במשך שנים ארוכות על ידי הפרדיגמה הרציונאלית". עמדתו בעניין ברורה - "המודלים האלה לא תמיד עושים את העבודה, ולא אחת הם לא מצליחים לנבא את ההתרחשויות". לדבריו, אחת הבעיות במשבר של 2008 היתה שהרגולציה וחלק ניכר מהכלכלנים בעמדות המפתח הסתמכו על ההנחה שהשחקנים יפעלו באופן רציונאלי ויקבלו החלטות "נכונות" - מה שבפועל ממש לא קרה, מסיבות שונות.

הבעייה במקצוע הכלכלה אינה נוגעת רק לרציונאליות, מבהיר בלומקין, אלא גם לסגנון הטכנוקרטי והמסובך מדי לטעמו. "חלק ניכר מהכלכלנים משתמש במודלים סופר מורכבים ומסובכים, שקשה להבין. המודלים האלה מנותקים לגמרי מהעולם המציאותי. העיסוק הוא בטכני, בסיבתיות, ובשאלות שניתן להתמודד איתן בצורה נקיה לכאורה, מחפשים את המטבע מתחת לפנס. אנחנו צריכים להתמודד עם שאלות יותר חשובות ומהותיות, ובמגבלות הסטטיסטיקה והאמפיריות, להעדיף מודלים פשוטים ולא מנותקים".

הדרך הנכונה לפיתרון אפשרי של בעיית המודלים נמצאת על פי פרופ' בלומקין בתחום המחקר של הכלכלה ההתנהגותית - שמנסה לחתור לזיהוי ולהבנה טובה יותר של אי הרציונאליות שעליה מדבר ד"ר הלדיין. וזאת על אף שהתחום מתמודד עם אתגרים לא פשוטים. "בעשורים האחרונים היתה התפתחות הדרגתית של התיאוריה והמחקר בכלכלה התנהגותית, ואלה עסקו הן בהיבטים אישיים והן בהיבטים ציבוריים של הנושא. ההסתבכות מתחילה כשעוברים לרמה הבאה. הבעיה נותרת ביכולת לקחת את האספקים ההתנהגותיים שאפשר לעבוד איתם היטב ברמת המיקרו ולהעביר אותם לרמת המאקרו. קשה לעשות ניסויי שדה במעבדה שיובילו אותנו למסקנות רלבנטיות למשק כולו, מדובר באתגר גדול של התחום, ואם נצליח לבצע את המעבר התיאורטי והאמפירי לתחום המאקרו יכולת הניבוי תהיה הרבה יותר טובה", אומר פרופ' בלומקין.

הבנק המרכזי של בריטניה צילום: בלומברג

כלכלה ומזג אוויר

כלכלן הבנק הבריטי בחר בדוגמה מעניינת על מנת להדגים את טענתו, והזכיר את אחד האירועים ששינו באופן דרמטי מקצוע אחר לגמרי, כאשר כינה את קריסת הבנק האמריקאי ליהמן ברדרס "רגע המייקל פיש" של מקצוע הכלכלה. בכך התייחס הכלכלן הבריטי לאירוע ידוע במיוחד בבריטניה, כאשר בשנת 1987 חזאי ה-BBC מייקל פיש (Michael Fish) אמר שהמדינה תחמוק מסערת ההוריקן ("מוקדם יותר היום התקשרה אישה ל-BBC ואמרה שהיא שמעה שיש הוריקן בדרך. ובכן אם את צופה, אל תדאגי. אין", אמר פיש בשידור). באותו ערב הכתה בדרום מזרח אנגליה סערת ההוריקן החזקה ביותר שידעה בריטניה במשך 300 שנה, והביאה למותם של 19 בני אדם. הלדיין אמר בכנס שכפי שמקצוע המטאורולוגיה ביצע התקדמות מהותית לאחר הטעות המביכה, המקצוע הכלכלי יכול לבצע מהלך דומה.

פרופ' גלבוע דוחה את האנלוגיה: "ההשוואה לחיזוי מזג אויר לא מאוד מעודדת. ראשית, הפיזיקה פיצחה את החוקים הבסיסיים של המערכת ובכלכלה אנחנו רחוקים מהישג זה. גם בפיזיקה מורכבות המערכת אינה דבר של מה בכך (תורת הכאוס, פרפרים...) אבל בכלכלה אנחנו אפילו לא יודעים איזה אפקטים צריך להכניס לחשבון. שנית, אנחנו חוזים מערכות שמגיבות לתחזיות, ולכן תחזית נכונה אמורה להיות שיווי משקל - הוריקן לא יחליט להגיע קודם בגלל שחזו אותו בתאריך מסוים. משבר פיננסי כן. הייתי מעדיף להוריד את הציפיות לגבי חיזויים כאלה מאשר להניח שיש פתרון המסתתר מעבר לפינה".

צילום: אי פי איי

פרופ' גלבוע מוסיף, שככל שאנו עוסקים בכלכלה, כדאי להבחין בין בעיות שבהן ניתן לערוך ניסויים לכאלה שבהן ניסויים אינם אפשריים, תיאורטית או מעשית. "כאשר יש מספיק מקרים שהם מספיק דומים, וחוזרים על עצמם ללא תלות סיבתית ביניהם, כל המדעים מצליחים יותר מאשר במקרים ייחודיים, שאינם דומים זה לזה וחמור מכך - שתלויים סיבתית זה בזה. גם במדעי הטבע קל יותר לחזות ניסויי מעבדה מאשר הוריקנים. במדעי החברה תהליכים כמו מלחמות ומהפכות - וגם משברים פיננסיים - באופן בסיסי יותר קשים לחיזוי מאשר מערכות שניתן לבודד ואולי גם לערוך בהן ניסויים".

תחזית, ריבית, ומציאות

אשר לסימני השאלה שמציבים הנתונים בבריטניה של פוסט ברקזיט, טוען פרופ' ליידרמן שאנו נדרשים להמתין לפני הסקת מסקנות. "מדובר בתהליך שהוא בתחילתו, ובניגוד לתחזיות (כולל של ד"ר הלדיין עצמו), הפגיעה במשק ובשווקים בבריטניה היו עד כה קטנות יחסיות. עם זאת, המו"מ על הברקזיט יתחיל רק בחודשים הקרובים וגם כאן נדרשת זהירות רבה כי אף אחד לא יודע כיצד המשא ומתן הזה יתפתח בהמשך".

לדברי אלכס זבז'ינסקי, אנו עדים כאן למקרה שחוזר על עצמו, שבו הבעיה האמיתית של התחזיות הכלכליות נוגעת לעיתוי יותר מאשר למהות. "הביקורת על הכלכלנים היא לא חדשה, אך לגבי הברקזיט, התחזיות על ההשלכות השליליות הן דווקא נכונות, אנחנו עוד נראה השלכות שליליות, גם אם בינתיים זה עדיין לא קרה – צריך לזכור שבפועל עוד לא התבצעה ההפרדה בפועל. גם בסאבפריים הזהירו הרבה מראש על מה שמתבשל שם, אך לא הצליחו לומר מתי המשבר יקרה", אומר זבז'ינסקי.

פרופ' ליידרמן מצביע על הריבית הנמוכה כאחד הגורמים לכך שהתגובה המיידית של כלכלת בריטניה לברקזיט לא היתה גרועה כל כך. "סביר להניח שהתחזיות המעט פסימיות בקשר להשפעת הברקזיט על בריטניה לא לקחו בחשבון את ההשלכות המהותיות של הריבית הנמוכה בבריטניה ובעולם בכלל. 

"כשיש כסף ונזילות בשפע, והריביות כה נמוכות, בסוף היום המקורות הכספיים צריכים להיות מופנים למקום כלשהו, והבחירה הטבעית היא בין שוקי המניות לשוקי אגרות החוב. וברור שכאשר אגרות החוב נותנות תשואות אפסיות ואף שליליות במקרים מסוימים, הכסף ממשיך לזרום לשוקי המניות. גם אם נגידת הפד ג'נט ילן תעלה את ריבית הפד 3 פעמים השנה, אנו מעריכים שעדיין רמת הריבית הריאלית תישאר מאד נמוכה, וזה כרגע הגורם הדומיננטי מבחינת השווקים", אומר פרופ' ליידרמן. זבז'ינסקי לא רק מזדהה עם הטענה אלא גם מדגיש ש"לולי הריבית הנמוכה, היינו חווים ירידה של כ-10% ויותר בנתונים הפיננסיים של בריטניה".

הסיטי של לונדון צילום: Diego Delso

נקודת מבט המרחיבה את הדיון אל מעבר לספקטרום הבריטי מציג אורי גרינפלד, את התהיות של הלדיין יש לדעתו להבין בהקשר הנרחב של המשבר עמו מתמודדים הבנקים המרכזיים בעולם, כולל הבנק הבריטי. לדבריו, המערכת המוניטארית מכירה בהשפעה המוגבלת מאד של המדיניות המרחיבה של ריבית נמוכה ורכישות. התוצאה המיידית היא קריאה לתמיכה פיסקאלית מצד המדינות.

"הבנקים המרכזיים בעולם מתחילים להבין (אם לא הבינו קודם לכן ונמנעו מלומר) שמדיניות הריבית האפסית/שלילית בשילוב ההרחבות הכמותיות היא הרבה פחות אפקטיבית ממה שחשבו קודם לכן. באירופה וביפן רואים שלריבית השלילית יש לא פחות נזקים מאשר תועלת, אם לא יותר נזקים מאשר תועלת. כשהבנקים המרכזיים מסתכלים קדימה הם מבינים שארגז הכלים שלהם התרוקן.

התגובה יכולה ללכת לשני כיוונים. גישה אחת שבה נוהג הפד, לנוכח סביבה כלכלית משתפת, היא העלאת ריבית וצבירת תחמושת. הגישה השנייה היא קריאה למדיניות פיסקאלית מרחיבה, שתהפוך את המדיניות המוניטארית להרבה יותר אפקטיבית. קריאה ברוח זו מוביל באירופה נשיא הבנק המרכזי מריו דראגי. כך גם מושל הבנק האנגלי מארק קרני, המתמודד עם אי ודאות גדולה, קורא לתמיכה פיסקאלית שתייצר צמיחה", מסביר גרינפלד.

מארק קרני, מושל הבנק הבריטי צילום: בלומברג