ארבע הרגליים של מנרב מחזיקות אותה מעל הקרקע

חברת התשתיות והפרויקטים מנרב שבשליטת (54.6%) אברהם קוזניצקי אומנם לא עומדת בקריטריונים של יהלומי היתר (חלוקת דיבידנד והצגת רווח נקי בשורה התחתונה באופן עקבי מ־2012).

אולם לפני כשנתיים החליט דירקטוריון החברה על מדיניות דיבידנד, לפיה 25% מרווחי החברה יחולקו. ומאז מנרב עומדת בכלל זה — לא ברור מאליו בענף הבנייה שסובל מתדמית בעייתית ושחברות גדולות וותיקות רבות בו דוגמת א.דורי, אורתם סהר, צ.לנדאו ושגראוי החלו לקרוס בזו אחר זו. הסיבות לביצועים החלשים דומות: עיכובים בלוחות הזמנים שמביאות את קבלני הביצוע למסור את הפרויקטים באיחור, פרויקטים במחיר הפסד ומחסור בעובדים.

פרופיל: גיוון, גיוון, גיוון

מנרב, שרשומה בבורסת תל אביב מאז מרץ 1983, נסחרת בשווי 530 מיליון שקל — מתחת להון העצמי החשבונאי שלה שעומד על 670 מיליון שקל (נכון לסוף הרבעון השלישי של 2016). זה לא יוצא דופן, מרבית חברות הבנייה והתשתיות בבורסה נסחרות באותו האופן. אף שמנרב מזוהה בעיקר עם כובעה כקבלן מבצע בפרויקטי תשתיות כמו מנהרת הרכבת לירושלים, נמל אשדוד וטרמינל 3 בנתב"ג, לחברה שלושה תחומי עיסוק מהותיים נוספים: ייזום בנייה למגורים, פרויקטים של זכיינות ואחזקה בנכסים מניבים.

התחום שבו לחברה צבר ההזמנות הגדול ביותר הוא דווקא הזכיינות. החברה מחזיקה ב־41% מהזכיין המפעיל את קריית ההדרכה של צה"ל (עיר הבה"דים) — פרויקט התשתית הגדול ביותר של משרד הביטחון. הזכיינית, שבה שותפה מנרב זכאית לזרם תשלומים לתקופה של 25 שנה. התשלומים משתנים, ומוערכים ב־200–300 מיליון שקל בכל שנה.

אברהם קוזניצקי יו"ר קבוצת מנרב צילום: נמרוד גליקמן

פרויקט נוסף של מנרב בתחום הזכיינות הוא הפעלת שני מכוני הטיהור, בבאר שבע ובנתב"ג. מנרב גם הקימה את המכונים לטיפול בשפכים, והיא מתוגמלת על הפעלתם לפי כמות השפכים שמוזרמים למכונים. בתחום הבנייה למגורים, מנרב מעורבת בייזום ובנייה של כ־1,000 דירות למגורים, בסכום מכירות מוערך של 250 מיליון שקל. ובתחום הנדל"ן המניב היא מחזיקה בארבעה נכסים בשווי של כ־360 מיליון שקל.

ארבע רגליים אלו סייעו למנרב להציג בכל שנה רווח נקי בשורה התחתונה ולחלק דיבידנד. מה שיחסית נדיר בחברות ביצוע וייזום, שכן הרווח מושפע ממידת ההתקדמות בפרויקטים או ממסירת הדירות. הפריסה של מנרב בפרויקטים שונים בתחום הביצוע, בבניית אלפי דירות במקביל וכן בתחום הזכיינות ובנדל"ן המניב מביאה את החברה לייצוב השורה התחתונה. הוצאות ההנהלה מעט גבוהות, ועומדות על 40–50 מיליון שקל בשנה. סכום זה מעט גבוה ביחס להיקף ההכנסות של מנרב, אם משווים אותה לחברות נדל"ן מניב, לחברות תשתיות או לחברות פרויקטים.

לאחרונה דיווחה מנרב על שתי פעולות שצפויות לחזק את הונה העצמי: הנפקת החברה־הבת מנרב פרויקטים, החברה שמחזיקה בפעילות ייזום בניית הדירות ומכוני השפכים תוך גיוס 100 מיליון שקל בבורסת תל אביב; ומכירת 51% מפעילות מכוני השפכים לחברת אוה"ה. השלמת המכירה תניב למנרב רווח הון של 25 מיליון שקל.

עיר הבה"דים צילום: אוראל כהן

חברות רבות בתחום התשתיות והביצוע נקלעות לקשיים, איך שורדים בסביבה כה תחרותית?

"ההתמקדות היא באיכות ולא בכמות. זה מתבטא במנרב בכניסה לפרויקטים המאפשרים רווחיות נאותה לטווח ארוך, גם במחיר של פגיעה בהיקף ההכנסות וברווחיות לטווח קצר", אומר אברהם קוזניצקי, יו"ר קבוצת מנרב, ובעל המניות העיקרי בשיחה עם "כלכליסט". "אנחנו דואגים לנווט את מנרב בתוך חוסר הוודאות הקיים בשוק, תוך הסתמכות על 47 שנות ניסיון בתחום, זיהוי המגמות בשוק הייזום למגורים, הנכסים המניבים והביצוע ושמירה על כוח האדם האיכותי הקיים בקבוצה".

מניית מנרב

מבט לעתיד: חוזרים לרציונליות

עוד הוסיף קוזניצקי כי "השמרנות מאפיינת את הקבוצה לאורך השנים עם הקפדה על סלקטיביות בבחירת פרויקטים חדשים. אלו אפשרו לקבוצה לשמור כל השנים על צמיחה תוך רווחיות נאותה לצד איתנות פיננסית גבוהה. אנחנו שואפים לתשואה עקבית של 10% על ההון העצמי".

"בעשור האחרון ענף הביצוע פועל במרווחי רווח נמוכים. בשנים האחרונות היתה בענף תחרות קשה שהובילה לחוסר רציונליות בתמחור של פרויקטים ולקיחת פרויקטים אף במחירי הפסד. כמו כן קיימת התייקרות מתגלגלת של עלויות כוח האדם המקצועי בענף הביצוע, כתוצאה ממחסור מתמשך בידיים עובדות לאור מדיניות הממשלה בתחום זה. בנוסף, נוצרה נורמה, אצל מזמינים ממשלתיים בעיקר, להתקשר בחוזים חד־צדדיים וניצול בוטה יותר של סעיפי ההסכם, יחסית למה שהיה נהוג בעבר".

מה התחזית שלכם ל־2017 בשוק הביצוע והדיור?

"לאור ריבוי החברות בתחום שנקלעו לאחרונה לקשיים, אנו צופים כי הענף ינוע לרציונליות גבוהה יותר בכל הנוגע לתמחור פרויקטים. מה שיוביל לשיווי משקל חדש ברווחיות סבירה יותר כנגד הסיכונים המאפיינים פרויקטי ביצוע קבלני. בשוק הייזום למגורים אנו צופים יציבות ואף המשך עלייה קלה במחירי הדיור גם בשנת 2017. זאת לאור התמשכות הביקושים הגבוהים, בעיקר בערים הגדולות וסביבתן הקרובה".