תעשיית הבד הלא־ארוג צומחת על אדי מחיר הנפט הנמוך

תעשיית הבד הלא־ארוג מתבססת לה קצת הרחק ממוקד תשומת הלב של שוק ההון הישראלי, ומסכמת את שנת 2016 כשהשווי המצרפי של ארבע החברות הוותיקות בתחום נושק ל־4 מיליארד שקל.

השנה שחלפה, שהיתה ללא ספק מאתגרת עבור החברות האלה, הושפעה בעיקר משתי מגמות המנוגדות זו לזו. מצד אחד, שוק הבד הלא־ארוג המשיך במגמת צמיחה נאה בשיעור של 5%, ומחירי הסיבים השונים — המשמשים כחומרי גלם לתעשייה זו — ירדו כתוצאה מירידה במחיר הנפט הגולמי. מנגד, השקל המשיך בתהליך הייסוף מול מרבית המטבעות שבהן פועלות החברות, המייצאות את רוב תוצרתן לשוק האירופי.

כתוצאה, מרבית החברות הציבוריות הפועלות בתחום הבד הלא־ארוג (Nonwoven) מספקות תוצאות טובות למשקיעיהן וממשיכות במגמת ההתרחבות המתבטאת בפתיחה קווי ייצור חדשים. בראש החברות סיפקה על בד, היחידה המשווקת מגבונים מתוצרתה, תשואה של 60%. אחריה אבגול עם תשואה של 40%, ומאחור משתרכות שלא"ג תעשיות שמנייתה עלתה בשיעור של 7% וספאנטק שרשמה ירידה של 3% לאחר שבשנת 2015 כמעט הכפילה את שוויה.

להבדלים הניכרים בביצועי החברות בתחום יש מספר סיבות, הנובעות בעיקר מהשינויים הפנימיים שלהן במהלך השנה, ומהעובדה שאף על פי שהן פועלות בתעשייה ייחודית, הן נבדלות זו מזו — הן בטכנולוגיות הייצור והן במוצרי הדגל שלהן.

על בד

מגבונים מתפרקים במים

את 2017 צפויה על בד, יצרנית המגבונים ממושב משואות יצחק, לפתוח ברגל ימין. החברה, שנחשבת לשחקנית מרכזית באירופה, מייצרת לעצמה את מרבית חומר הגלם לשיווק מוצרי המגבונים, המיועדים בעיקר ללקוחות מתחום המותג הפרטי.

בתום שנתיים והשקעה של 210 מיליון שקל היא צפויה להתחיל את פעילות המפעל שהקימה בדימונה. מפעל ייעודי זה עתיד לייצר בדים למגבונים נשטפים ומתפרקים במים — פרי פיתוח של החברה, שמשווקת כבר כיום נייר טואלט לח שנשטף במים. הצלחה בתהליכי הייצור במפעל בדימונה, שצפויים להתחיל במחצית הראשונה של השנה, ועמידה בתקנים הנדרשים יהיו בבחינת בשורות טובות בעבור על בד, המייצרת לעצמה את חומר הגלם למוצרים כחלק מאסטרטגיה ארוכת שנים. זו מאפשרת לה לשפר את יעילותה בשיווק מוצרים נשטפים, שנחשבים לתחום שצומח בשיעור גבוה יותר מהשוק.

מרבית המכירות של על בד מיועדות לאירופה, ובעיקר לגרמניה שאחראית לכ־60% מהיקף המכירות הכולל של החברה. במהלך שנת 2016 חנכה החברה את הקו החדש שלה בפולין, שם היא צפויה לייצר לאזור אירופה וליהנות משיעור מס חברות נמוך יותר ומקרבה לשווקיה העיקריים.

התחזקות השקל מול היורו במהלך 2016, בשיעור של קרוב ל־5%, פגעה בפוטנציאל הצמיחה ברווחיות החברה. נוסף על מגזר המגבונים, גם בתחום הטמפונים והפדים רשמה החברה צמיחה, ובחברה מדברים על הגדלת התפוקות בקווי ה־Spunlace (חיבור סיבים באמצעות זרנוקי מים) בשיעור של 10%. בשורה נוספת עבור החברה היא חתימה על שני חוזים גדולים בארה"ב ובאירופה, בהיקף מוערך של 15–16 מיליון דולר. החוזים נחתמו עם רשתות שיווק, ואחד מהם הוא בתחום פעילות אחר של החברה לייצור מוצרי היגיינה.

נכון לרבעון השלישי לשנת 2016 הצליחה על בד לשפר במעט את שיעור הרווחיות הגולמית שלה, שהסתכמה ב־22%, שיפור של 0.3% בהשוואה לתקופה המקבילה. שיעור הרווחיות התפעולית של החברה עמד על 6.5% בשלושת הרבעונים הראשונים לעומת 5.13% בתקופה המקבילה — שיעור נמוך בהשוואה לחברות אחרות הפועלות בתחום.

אבגול

מתבססת במזרח אסיה

באבגול, שנסחרת בשווי שוק של 1.4 מיליארד שקל (הגבוה מבין החברות בסקירה זו), ממשיכים במיצוב הפעילות במזרח אסיה. החברה, שמייצרת בד לא־ארוג בעיקר לשוק החיתולים, משתמשת בטכנולוגיית Spunmelt, השונה מזו של היצרניות הישראליות האחרות ונחשבת נפוצה בעולם.

אבגול צפויה להתחיל במהלך המחצית הראשונה של השנה בבניית קו ייצור במחוז בופאל שבהודו.

אזור מזרח אסיה נחשב לאחד מהשווקים הצומחים בעולם (ע"פ המגזין "Nonwoven Industry") על רקע הביקושים הגדלים לחיתולים, ובעיקר למוצרים בעלי מרקם רך ויכולת ספיגה שאותם מייצרת אבגול באמצעות שילוב של פולימרים שונים. אבגול כבר פועלת בשווקים אלה באמצעות החברה־הבת Hubei Gold Dragon Nonwoven Fabrics, ושיעור המכירות שלה בסין ובהודו אחראי לכ־30% מכלל מכירותיה.

בדומה לחברות האחרות בתחום, גם אבגול החלה בהפעלת קו ייצור חדש — במפעל בארה"ב. מדובר בקו חמישי ביבשת, מבין 15 הקווים של החברה בפריסה עולמית, שבו היא השקיעה כ־50 מיליון דולר. במחצית השנייה של השנה הנוכחית צפויה אבגול לחנוך את המפעל שלה בדימונה.

צילומים: עמית שעל ,אריאל בשור

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2016 ירד היקף המכירות של אבגול בשיעור של 0.4%, וזאת למרות הגדלה במספר המוצרים הנמכרים. הסיבה המרכזית לירידה היא עדכון מחירי המוצרים, לאור הירידה במחירי חומרי הגלם.

לאבגול יש מנגנון נוקשה יחסית להתאמת מחירי מוצריה למחירי חומרי הגלם המשמשים לייצורם, ובעיקר פוליפרופילן, כך ששיעור הרווחיות של החברה השתפר בתשעת החודשים הראשונים, אך בשיעור נמוך יותר לעומת החברות האחרות.

החברה רשמה שיעור רווחיות תפעולית של 14%, והצפי לשנה הבאה הוא להמשיך ולהתרחב כשחקנית מרכזית בשוק החיתולים ובשוק החיתולים למבוגרים, שעל פי הערכות צומח בשיעור גבוה של 7%–10% בשנה.

שלא"ג

קו ייצור חדש בארה"ב

גם בשלא"ג חנכו במהלך השנה החולפת קו ייצור חדש בארה"ב, כחלק ממהלך להרחבת המפעל של החברה בהיקף של יותר מ־20 מיליון דולר.

לאור העובדה ש־90% מהתוצרת של החברה מיועדת לייצוא וכ־50% ממכירותיה הן ליבשת אירופה, יש לייחס את הירידה בהיקף ההכנסות של החברה גם לייסוף השקל מול היורו (5%) ומול הליש"ט (18%). כ־70% מכלל המכירות של החברה מיועדים לשוק ההיגיינה, בדגש על חיתולים וטמפונים. שלא"ג מספקת את מוצריה לחברות כמו הענקית האמריקאית קימברלי־קלארק, שנחשבת ללקוחה מהותית שלה כמו־גם אבגול.

בתשעת החודשים הראשונים של 2016 רשמה שלא"ג שיעור רווחיות גולמית של 25.2%, שיפור של 4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד — שיעור הרווחיות הגבוה מבין ארבע היצרניות הנסקרות. שיעור הרווחיות התפעולית של החברה הסתכם ב־14.3%, שיפור של 3%, שנובע מהשיפור ברווח הגולמי של החברה.

בדומה לרוב המתחרות, גם שלא"ג תעשיות ניצלה את המחירים הנמוכים של חומרי הגלם לטובת שיפור הרווחיות, אם כי בחברה מייחסים זאת גם לשיפור בתנאי הסחר.

שלא"ג מייצרת בד לא־ארוג בעיקר בשיטת Thermobond, איחוי של שמיכת הסיבים באמצעות התכה על ידי גלילים חמים ובאמצעות אוויר חם, והיא עושה זאת במפעליה בישראל ובארה"ב. לחברה תחום נוסף של מוצרים שאותו היא מייצרת בטכנולוגיית Needle Punch — חיבור של בד באמצעות סריגה של מחטים הקושרת את הסיבים — ומשמשת אותה בעיקר לשוק המקומי באמצעות החברה־הבת נועם.

ספאנטק

לא תחלק דיבידנד

ספאנטק היא החברה היחידה שהמניה שלה סיימה את שנת 2016 בתשואה שלילית, וזאת לאחר שרשמה עלייה מרשימה של 82% שנה קודם לכן. הסיבה העיקרית לירידה במחיר המניה היתה העלייה שנרשמה בהוצאות החברה, כתוצאה מתקלה שאירעה באחד מקווי הייצור שלה בישראל.

בדומה לאבגול גם בספאנטק מכרו יותר מוצרים, אך היקף המכירות הצטמצם בשיעור של 4.5% בהשוואה לתקופה המקבילה, לאור עדכון המחירים הנובע מירידת מחירי חומרי הגלם ובשל העובדה שהשקל התחזק מול הדולר.

במהלך 2016 החלה ספאנטק בהפעלת קו הייצור החדש במפעל שלה בארה"ב — קו שני בארה"ב וחמישי בסך הכל לחברה. ספאנטק צופה כי הקו החדש יגדיל את התפוקות שלה בשיעור של 70% כבר במהלך השנה הנוכחית.

מפעל ספאנטק

את תשעת החודשים הראשונים של 2016 סיכמה החברה בירידה משמעותית ברווחיותה. שיעור הרווחיות הגולמית ירד ל־22%, וזאת לעומת 29% בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווחיות התפעולית הצטמק והסתכם ב־11.6% בהשוואה ל־18.5%. כלומר, מגמה הפוכה מזו שנצפתה בחברות האחרות.

בנוסף לתקלות שאירעו בתהליכי הייצור בישראל נאלצה ספאנטק להתמודד גם עם ההחלפה של מישל בן וויס, שכיהן כמנכ"ל החברה במשך חצי שנה בלבד. במקומו של בן וויס מינתה ספאנטק את שלמה (מומו) לירן, מנהל שנחשב מנוסה מאוד בתעשייה. בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של 2016 הודיעה החברה כי לנוכח המשאבים הנדרשים ממנה להפעלת הקו החדש בארה"ב היא תימנע מחלוקת דיבידנד, בניגוד למדיניותה.

קווי הייצור של ספאנטק פועלים בטכנולוגיית Spunlace, המאפשרת חיבור סיבים באמצעות זרנוקי מים. טכנולוגיה מתקדמת זו היא פופולרית מאוד ומיועדת בעיקר לתוצרי בד רכים לתעשיית המגבונים לתינוקות — עיקר לקוחות החברה.

2017

סוף לחגיגת חומרי הגלם?

על פי המגזין "Nonwoven Industry", גם בשנה הקרובה שוק הבד הלא־ארוג צפוי לצמוח בשיעור של 5% (תחזית עד שנת 2020), כשבפילוח לסגמנטים בולט בעיקר תחום החיתולים למבוגרים ולבעלי צרכים שאינם נשלטים במגזר מוצרי ההיגיינה. בתחום המגבונים, שיעור הצמיחה הגבוה מיוחס לתחום המגבונים שנשטפים במים, כחלק מניסיונות להתמודד עם זיהום הסביבה שנוצר משטיפת מגבונים ומוצרי בד אחרים. בפילוח גיאוגרפי בולט בעיקר שיעור הצמיחה באזור מזרח אסיה (סין והודו), שצפוי להיות מנוע הצמיחה של התעשייה בשנים הקרובות.

לקראת השנה החדשה יצטרכו החברות להתמודד עם עלייה צפויה במחירי חומרי הגלם, כנגזרת מהעלייה במחיר חבית הנפט הגולמי, שהתאושש ממרץ האחרון. חומרי הגלם המשמשים את תעשיית הבד הלא־ארוג הם בעיקר סיבים (או גזרי סיבים) ופולימרים כמו פוליפרופילן, פוליאסטר, ויסקוז, כותנה ובי קומפוננט. מרבית החומרים הללו הם תוצר של תעשיית הזיקוק, ומכאן ההשפעה של מחירי הנפט הגולמי על הסיבים. למרבית החברות יש מנגנוני התאמת מחיר, כך שהמחיר הסופי ללקוחותיהן נגזר ממחיר חומרי הגלם. לפיכך, ישנה הלימה בין הרווחיות הפוטנציאלית של החברות לבין מחיר הנפט. את ההשפעה של המחירים הנמוכים ניתן לראות ברמת הרווחיות הגולמית בכל רבעון, ובעיקר בשל העובדה שהחברות מחזיקות במלאי המספיק למספר שבועות של ייצור ועל כן אפקט המחיר אינו ניכר באופן מיידי.

גם לפיחות שחל בחלק מהמטבעות האירופיים תהיה השפעה מהותית על התוצאות של החברות בעתיד, שצפויות להמשיך ולהתרחב. אייל שני, מנהל ההשקעות באנליסט, התייחס לאתגרים עבור התעשייה הזו ב־2017 ואמר כי "מחירי האנרגיה עולים וכמוהם גם מחירי חומרי הגלם, מה שעשוי לפגוע בתוצאות החברות שלא מגדרות את החוזים מול הלקוחות. חברות אשר לא ישקיעו במחקר ופיתוח לא יוכלו, בסופו של דבר, לגבות פרמיה על המוצרים, ולכן יחוו שחיקה מתמדת במחיריהם. למרבית החברות יש קשרים מסחריים עם המפיצים הגדולים בעולם, דוגמת פרוקטר אנד גמבל וקימברלי־קלארק, ופגיעה בתהליך הייצור או שיבוש בזמני אספקה יביא לפגיעה במערכות היחסים מול הלקוחות".

בניסיון לפרט את האתגרים העומדים בפני כל אחת מהחברות, שנבדלות בסוגי הבדים שהן מייצרות ובטכנולוגיות הייצור, אמר שני: "ספאנטק תצטרך למלא לקוחות על הקו החדש בארה"ב, וכך גם שלא"ג שהשיקה את הקו החדש שלה בארה"ב. על בד צפויה להתמודד עם עלייה בשיווק וחינוך השוק למוצר החדש שלה. לאבגול צפוי אתגר עם פתיחת המפעל בהודו והתמודדות עם מכונות של יצרן חדש, במקביל להשקעות גבוהות מהרגיל בשל פתיחת קו חדש בישראל".