כך תשפיע החלטת הפד בארה"ב - על ריבית המשכנתאות בישראל

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מצויה במלחציים שבין הריבית השלילית של הבנק המרכזי של גוש היורו, ECB, לבין הריבית הנמוכה אך החיובית של הפד. שינוי של כל אחת מהריביות האלה הוא קריטי להחלטת הריבית שלה. הצפי הנוכחי של חטיבת המחקר הוא כי הריבית בארץ לא תעלה לפחות עד לרבעון השלישי של 2017 ותמשיך לעמוד על 0.1% — הרמה שלה מאז מרץ 2015.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: עמית שעל

השאלה היא מה יקרה אם הפד יודיע על מתווה של העלאות זריזות בשנה הקרובה. לא מן הנמנע שבנק ישראל ייטה לתחזית שצופה הקדמה של העלאות ריבית גם כאן. ואולם, כדי לדעת עד כמה התחזית תשתנה, צריך להסתכל על מה שחשוב באמת — האם השווקים יאמינו שהמתווה המוכרז ייצא לפועל, כי הם בסופו של דבר קובעים את המחיר של הכסף. בסוף דצמבר פרסם הפד כי עד סוף השנה הנוכחית הוא צופה שהריבית תגיע ל־1.6%. ארבעה חודשים עברו, השווקים לא קנו את הצפי האופטימי וצדקו — במרץ הודיע הפד שהריבית תעלה השנה רק ב־0.5%. זה מה שחשוב גם משום שהמודלים של בנק ישראל לקביעת הריבית מסתמכים על הציפיות בשווקים.

מי שנהנים כיום מהריבית האפסית בארץ הם בעיקר הממשלה, בנק ישראל, הבנקים והחברות החזקות במשק, שיכולים לגייס הון באג"ח לטווח ארוך בריביות נמוכות. מנגד, רוב הציבור לא נהנה משיעורי הריבית האפסיים. הריבית על המסגרת בבנק עומדת על 6%–13% בבנקים הגדולים והריבית השנתית הממוצעת על הלוואות נושקת ל־4%. כלומר, שני אלה מנותקים מהריבית לטווח הקצר במשק, זו של בנק ישראל.

לכאורה הריבית האפסית בשנים האחרונות היתה אמורה להיטיב עם חלקים נרחבים באוכלוסייה ולספק לרוכשי הדירות הזדמנות לחסוך מאות אלפי שקלים בתשלום ריביות למשכנתא. ואולם, בשל מגבלות שהטיל בנק ישראל כבר כחמש שנים המשכנתא מושפעת בעיקר מהתשואה על האג"ח בתוספת מרווח גבוה. רק כשליש מהמשכנתא מושפע מהריבית הקצרה. עליית הריבית במשק, אם תתבצע, תייקר את המשכנתאות במסלול הפריים. עם זאת, מכיוון שרוב תמהילי המשכנתא מבוססים על ריביות ארוכות טווח, העלאת הריבית הפוטנציאלית של בנק ישראל לא תשפיע על המשכנתאות של רוב הציבור.