אין למחזיקי האג"ח של אפריקה סיבה להיענות להצעה של ווסטפורט

החוב הנוכחי של אפריקה השקעות למחזיקי האג"ח עומד על 2.8 מיליארד שקל. שווי הנכסים של הקבוצה הוא 1.97 מיליארד שקל. הנכס העיקרי שבהם הוא השליטה (55.93%) באפריקה נכסים, ששווייה כמיליארד שקל. הנכס השני בחשיבותו הוא השליטה (74.23%) באפריקה מגורים, אחזקה ששווייה 708 מיליון שקל, אך מולה יש לחברה התחייבות של 350 מיליון שקל, ולכן שווייה נטו הוא 358 מיליון שקל.

לאפריקה אחזקות נוספות: אפריקה מלונות (50%), אפריקה תעשיות (72.96%), דניה סיבוס וחלקה של אפריקה בדרך ארץ, מפעילת כביש 6.

בתרחיש של פירוק, מחזיקי האג"ח של אפריקה צפויים לקבל לכל היותר כ־70% מהחוב כלפיהם. זאת תחת הנחה שיקבלו פרמיה, גם אם נמוכה, על מכירת השליטה באפריקה נכסים ובאפריקה מגורים, שתקזז את עלויות הפירוק ואת תשלום המס הצפוי על מימוש כמה נכסים ברווח. ללא פרמיה זו, התמורה למחזיקי האג"ח עלולה לרדת לכ־60% מהחוב כלפיהם. מרבית מניות אפריקה נכסים משועבדות למחזיקי אג"ח כ"ו ואג"ח כ"ז, ולפיכך ההחזר לשתי הסדרות הללו יהיה גבוה מהותית מזה הצפוי למחזיקי אג"ח כ"ח.

אפריקה ישראל

ההצעה של ווסטפורט כוללת הזרמה של 500 מיליון שקל לתוך החברה תמורת 100% ממניותיה. כלומר, הערך שייוותר למחזיקי המניות הנוכחיים הוא אפס. בכל הסדר המבוסס על הזרמה של בעל שליטה, חדש או ישן, בתמורה לוויתור על חוב של מחזיקי אג"ח — הערך שצפוי להיוותר למחזיקי המניות יהיה אפס או שואף לכך. זאת משום שאין למשקיע או למחזיקי האג"ח אינטרס להשאיר ערך למחזיקי המניות הנוכחיים. כך, מחזיקי המניות נותרו בחוץ.

מהלכי נגד יש כבר מי שמבקש למנוע את רכישת אפריקה על ידי ווסטפורט "כלכליסט" נודע כי עו"ד שי גרנות שיגר אתמול מכתב לנציגות מחזיקי האג"ח שבו ביקש כי "בטרם יוחלט על מתן בלעדיות לגורם זה או אחר, יש לשקול את עמדת המשקיע שלו בחיוב ולתת גם לו הזדמנות להציע הצעה" גולן חזני לכתבה המלאה 

500 מיליון השקלים יועברו מהחברה כתשלום למחזיקי האג"ח. אלה, בתמורה, יוותרו על 700 מיליון שקל מהחוב כלפיהם. לאחר מכן יהיו לחברה נכסים בשווי 1.97 מיליארד שקל וחוב של 1.6 מיליארד שקל. כלומר, הקרן רוכשת חברה עם שווי נכסי נקי של 370 מיליון שקל ועם אג"ח ארוכות טווח בתנאים שהם לטובתה — עסקה טובה מבחינת ווסטפורט. לכן מחזיקי האג"ח יכולים לנסות ולדרוש ממנה לשפר את הצעתה כתנאי להסכמתם. השאלה העיקרית היא האם העסקה הזו טובה למחזיקי האג"ח.

אם תושלם, מחזיקי האג"ח ייוותרו עם חצי מיליארד שקל שיוזרמו בפועל אליהם, ועם אג"ח בהיקף 1.6 מיליארד שקל בריבית של 5%. לאג"ח יש חיסרון מהותי: הקרן לא תידרש לאמות מידה פיננסיות, ולכן תוכל לחלק דיבידנדים בשלב מאוד מוקדם. בהתחשב במינוף הגבוה, יישארו האג"ח ברמת סיכון גבוהה.

חיסרון נוסף הוא הזכות של הקרן לבצע פירעון מוקדם של האג"ח ללא כל קנס. כך, אם החברה תצליח, הפרמיה לא תגיע למחזיקי האג"ח. לכן האג"ח צפויות להיסחר במחיר נמוך מהפארי שלהן (ערכן לו היו נפדות היום).

במילים אחרות, אג"ח של 1.6 מיליארד שקל יהיו שוות פחות מכך — להערכתנו 1.5–1.44 מיליארד שקל. מחיר זה מגלם 90%–94% מהפארי, ולכן ערך התמורה שיקבלו מחזיקי האג"ח אם ייענו להסכם — 2–1.94 מיליארד שקל — הוא כ־70% מהחוב כלפיהם. סכום זה דומה מאוד לשווי הנכסים הנוכחי של אפריקה. לכן הצעה זו טובה בערך כמו מימוש מוצלח של נכסי החברה, אך טובה יותר ממימושם בלחץ.

חיסרון נוסף הוא שההצעה לא מחייבת והקרן יכולה לסגת ממנה אחרי בדיקת נאותות קצרה. מחזיקי האג"ח לוקחים סיכון: הידרדרות נוספת במצב החברה תשאיר אותם עם ערך נמוך יותר אם הקרן תוותר. לכן, ללא שיפור של תנאי ההצעה, אין למחזיקי האג"ח סיבה להיענות לה.