לוזון פיתח תיאבון: רוכש פעילות אורתם ורונסון

"ההסכם עם לוזון ייתן פתרון רחב וכולל לכלל הפרויקטים של החברה שבביצוע, באופן שיצמצם את הנזק והחשיפה של מזמיני העבודות ורוכשי הדירות ואת הסיכון בחילוט ערבויות בנקאיות", כך ציינו עוה"ד אופיר נאור וטל שלו, המייצגים את מחזיקי אג"ח אורתם סהר, בבקשה לבית המשפט לאישור ההסכם שנחתם לניהול הפרויקטים של אורתם בידי עמוס לוזון. הידיעה על המשא ומתן נחשפה ב"כלכליסט" ומגיעה ככל הנראה משום שהמחזיקים נואשו מלמצוא רוכש לחברת הבנייה שמצויה בהקפאת הליכים.

בוננזה על הנייר

לוזון, באמצעות קבוצת לוזון הבורסאית, יספק, על פי מזכר הכוונות שעליו חתם, שירותי ניהול לפרויקטים של אורתם סהר, כולל ניהול וביצוע הפרויקטים, העסקת עובדים ומהנדסים לפי צורכי הפרוייקטים וביצוע העבודות עד מסירת מפתח לדיירים, ושנת אחריות לגבי הביצוע. לוזון יקבל תמורה בהתאם לעלות מתן השירותים בפועל בתוספת של 9% כתקורה מוסכמת וסופית.

הבוננזה העיקרית מבחינת לוזון יהיה בבונוסים שמובטחים לו עבור רווחים אם ייוותרו בקופת החברות. דניה סיבוס, חברת הביצוע שבשליטת לב לבייב, סירבה בסופו של דבר להצעתו של לוזון להצטרף להסכם, וטענה כי אינו בר־יישום. ל"כלכליסט" נודע כי לוזון מנהל מגעים עם תדהר ואלקטרה להיכנס לנעלי הביצוע. לאורתם שישה פרויקטים של יזמות ו־40 פרויקטים לביצוע.

לוזון יקבל 15% מרווח של עד 100 מיליון שקל, 25% מרווח של 100–200 מיליון שקל, 35% מרווח של 200–300 מיליון ו־45% מרווח שעולה על 300 מיליון שקל. לפיכך, לוזון, על הנייר, יכול להגיע לרווחים של 100 מיליון שקל ויותר. המונח רווח בהסכם מתייחס ליתרות בקופת המנהלים המיוחדים של אורתם סהר לאחר תשלום ההוצאות הישירות. לוזון יהיה רשאי למכור פרויקטים מפסידים לצד שלישי. במקרים שבהם אורתם סהר שותפה בפרויקטים של מחיר למשתכן, זכויות אלה יימכרו לחברות אחרות, משום שלוזון אינו מעוניין להתעסק בפרויקטים אלה.

המימון להשלמת הפרויקטים יילקח מכספים בקופת החברות או כאלה שיגבה לוזון מלקוחות החברה. לוזון לא נדרש להעמיד ערבויות כלשהן למימוש ההסכם. הוא ייאבק נגד חילוט ערבויות שהוצאו על ידי הבנקים, כך שגם מולם הוא צפוי למו"מ נוקשה.

עם זאת, כרגע מדובר במזכר כוונות. הסכם סופי אמור להיחתם עד יום חמישי בשבוע הבא. הנאמנים מטעם בית המשפט שאול ברגרזון ויזהר קנה ציינו כי ייתנו את חוות דעתם לגבי ההסכם רק לאחר חתימת ההסכם הסופי. "אני מאמין שכמו שהצלחתי לייצב את חברת א.דורי, אוכל גם לנהל את המשבר של אורתם סהר ולהציל חלק ניכר מההפסדים למחזיקי האג"ח, לבנקים למזמינים ולספקים", אמר לוזון.

עמוס לוזון צילום: אוראל כהן

שלטון יחיד

כפי שנחשף בסוף השבוע באתר "כלכליסט", לוזון חתם על הסכם נוסף — הפעם בחברת רונסון שפועלת בתחום יזמות נדל"ן בפולין ושבה שותפות היסטורית בין תיאטראות ישראל של משפחת גרדינגר וא.דורי (שאותה רכש לוזון ושינה את שמה לקבוצת לוזון). משמעות ההסכם היא יציאת גרדינגר מרונסון והפיכתה של לוזון לבעלת השליטה היחידה ברונסון. במסגרת העסקה רונסון, שנסחרת בבורסה בוורשה, תמכור לתיאטראות ישראל את זכויותיה בפרויקט הנדל"ן נובה (NOVA) ובתמורה תקבל את מניותיה של תיאטראות ישראל בחברה.

ברונסון מציינים כי שווי הפרויקט הנמכר הוערך ב־162 מיליון זלוטי פולני (41 מיליון דולר), וכי רכישת מניות תיאטראות ישראל תתבצע בתמורה ל־141 מיליון זלוטי, לפי מחיר של 1.3 זלוטי למניה, המשקף הנחה על מחיר המניה הממוצע של רונסון בבורסת ורשה בחצי שנה האחרונה. שווי המטבע הפולני דומה לזה של השקל.

את ההפרש, בהיקף של 21 מיליון זלוטי, תשלם תיאטראות ישראל, הפועלת עבור משפחת גרדינגר בתחום הקולנוע ומחזיקה ברשת סינמה סיטי, לרונסון במועד השלמת העסקה. מניות תיאטראות ישראל שיירכשו על ידי רונסון יהפכו למניות רדומות, כך שהשלמת העסקה תגדיל את שיעור אחזקות קבוצת לוזון ברונסון מ־39% היום ל־66% ואת שיעור אחזקות הציבור מ־20% ל־34%. רונסון מעריכה שהיא עשויה לרשום רווח של 45 מיליון זלוטי לפני מס, אם תושלם העסקה עד סוף 2016. לדברי לוזון: "אני מאמין גדול ברונסון. כבעל השליטה היחיד בה, יתאפשר לי להפוך אותה לחברה הגדולה והטובה ביותר בפולין".