"מיזוגים הם דרך נפלאה להפוך משוק סגור למשק גלובלי"
מנכ"לית לומניס סיפרה על הקושי להקפיץ את הצמיחה, מנכ"ל אדמה דיבר על חשיבות השוק הסיני וסגן נשיא ברודקום מכיר את תהליך המיזוג משני צדי המתרס. המפגש ה־23 בתוכנית המהלך האסטרטגי התמקד בתהליכי מיזוגים ורכישות ובכדאיותם
"ככל שהכלכלה הישראלית התבגרה והשתכללה וחברות ישראליות היו בצד הרוכש, התבהרה דרך נפלאה להשתלבות בכלכלה העולמית. משוק סגור למשק פתוח עולמי, גלובלי". כך פתח יו"ר בנק הפועלים ויו"ר מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי יאיר סרוסי את המפגש ה־23 בתוכנית "המהלך האסטרטגי".
המפגש נערך שלשום במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א בשיתוף חברת CSC-GIL, פועלים שוקי הון ו"כלכליסט".
- יאיר שניר ימונה לאחראי מיזוגים ורכישות ב-Dell Technologies
- לא רק אקזיטים: רשות המסים תקל גם על מיזוגים
- החשש מברקזיט כיווץ ב־70% מיזוגים ורכישות בבריטניה
במפגש, שהתמקד במיזוגים ורכישות גלובליים, השתתפו סגן נשיא ברודקום העולמית שלמה מרקל, מנכ"לית לומניס ציפי עוזר ערמון ומנכ"ל אדמה חן ליכטנשטיין.
סרוסי הציג את הסיבות לביצוע רכישות ומיזוגים. "הסיבה הראשונה - צמיחה, שאינה מושגת באופן אורגני ומאפשרת לעתים הגברת קצב הגידול בהכנסות. שנית, יש סיבות שונות לרכישות, כגון קונסולידציה כתוצאה מעודף כושר ייצור. הדגש הוא על רווחיות או על התרחבות גיאוגרפית ומציאת שווקים חדשים. לפעמים הרכישה נעשית לשם ידע וחדשנות, ורכישות מסוג זה הן נפוצות בהייטק הישראלי".
פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל־אביב וראש מכון הורביץ, הדגיש בדבריו כי זהו אחד המכשירים המניעים את הכלכלה, הן ברובד המקומי והן ברמה העולמית. צבירן ציין כי בעולם הסטארט־אפים בישראל התבצעו יותר מ־1,000 אקזיטים בעשור האחרון בהיקף של יותר מ־60 מיליארד דולר; יותר מ־90% מהם באמצעות מיזוגים ורכישות.
"יש לכך חשיבות רבה", אמר צבירן. "למהלכי מיזוגים ורכישות יש תפקיד מרכזי בכך שלמרות שיעור כישלון של 95% בסטארט־אפים, ההייטק עדיין מושך משקיעים רבים".
מלחמות על קניין רוחני
"בעולם המוליכים למחצה יש הרבה מאוד מיזוגים, רכישות וקונסולידציות. השנה עמד היקפן על 39 מיליארד דולר, ובשנה שעברה על 38 מיליארד דולר", פתח שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית. "קרנות הון סיכון לא משקיעות בתעשייה הזו".
"אני מכיר את העולם משני צדי המתרס. עד 2016 ברודקום רכשה כ־60 חברות, רובן חברות הזנק קטנות. אך היו גם רכישות ענק דוגמת נט־לוג'יק ב־3.7 מיליארד דולר", ציין מרקל. "השנה רכשה את ברודקום חברה קטנה יותר, אוואגו טכנולוגיות, תמורת 37 מיליארד דולר".
"השאלה לגבי מיזוגים ורכישות היא איך עושים ניתוח בדיעבד של הצלחה או כישלון. בכישלון זה קל, ובדרך כלל יודעים, בהצלחה לא תמיד יודעים. האם כל הרכישות שלנו היו מוצלחות? מובן שלא", הוסיף מרקל. "אין אף עסקה שדומה לאחרת. גם בעסקאות של מיזוגים ורכישות, בבדיקה הראשונית תמיד מדברים על היום שאחרי המיזוג, ולא על התהליך עצמו, שמלווה בלא מעט קשיים".
"בברודקום רוב הרכישות היו בעיקר בשביל ידע ואנשים, בניגוד לרכישות כיום, שמתמקדות בעיקר בפתיחת שווקים חדשים" ציין מרקל. "התהליך עצמו לא מעניין וכולל בדיקות ראשוניות ממושכות. יש שתי סיבות מרכזיות לבצע מהלך כזה - העלויות שצומחות ומלחמות על קניין רוחני. חברות תובעות מתחרות על פטנטים וזה עולה הרבה כסף. כל חברה רוצה לגדול, השווקים עולים אבל מחיר המוצר יורד, אז איך מרוויחים? נראה שהפתרון הוא קונסולידציה. זה מהלך שמאפשר העברת ידע", סיכם מרקל.
צילומים: עמית שעל
המטרה: יצירת חדשנות
"אלי הורביץ ז"ל ביקש ממני לבדוק את אחת הרכישות שביצעה טבע", סיפרה מנכ"לית לומניס ציפי עוזר ערמון, בעבר בכירה בטבע. "אחרי חודשיים וחצי שבמהלכם מיפינו את כל השלבים, ידענו מה רע בחברה ומה טוב ואיפה יש לשפר. הורביץ אמר, 'את הרוב ידעתי. יש לי פרויקט גדול ובחנתי אתכם, לראות אם אתם הוגנים. הפרויקט הגדול היה בחינת התשתית הנדרשת לביצוע רכישות בינלאומיות".
"לומניס עצמה נרכשה לפני שנה על ידי קרן ההשקעות הפרטיות XIO", המשיכה המנכ"לית. "היא היתה לקראת פשיטת רגל, עם הסדר חוב מול הבנקים, רווחיות נמוכה, מינוף גדול, פורטפוליו מוצרים ישן והיעדר פרודוקטיביות בדמות מוצרים חדשים. עם זאת היה ללומניס שם טוב וחזק, אבל היתה השערורייה של מחיקתה מהנאסד"ק. החלטנו לקחת צוות ניהולי חדש, לשנות אסטרטגיה ולהתמקד במה שהחברה הצטיינה בו, חדשנות טכנולוגית". "הצלחנו ליצור חדשנות. רוב המוצרים היו חדשים ועלינו לפסים של צמיחה דו־ספרתית. שיעור הרווח הגולמי עלה מ־40% ל־60% היום", הוסיפה עוזר ערמון.
החולשה הביאה למיזוג
"כמצ'יינה היא מכונת המיזוגים והרכישות הכי גדולה של סין מחוץ לה. היא למעשה החיבור בין סין לעולם, והיא הגורם המשפיע ביותר בדינמיקה התחרותית במגזר שלנו", הסביר מנכ"ל אדמה חן ליכטנשטיין.
כמצ'יינה רכשה 60% ממניות אדמה באוקטובר 2011. רכישת ה־40% הנותרים מידי דסק"ש כבר אושרה בשבועות האחרונים על ידי הרגולטורים באירופה, וכעת נותר רק אישור מהבנק הסיני שהעמיד לדסק"ש הלוואה. שוק האגרוכימיה הסיני הוא השלישי בגודלו בעולם, עם מכירות בהיקף 5.4 מיליארד דולר וקצב צמיחה שנתי של 8%.
בנובמבר 2014 נכשלה הנפקתה של אדמה בוול סטריט, בעיקר על רקע חולשה בשוק החקלאות העולמי ובשוק ההדברה.
ההערכות הן כי חולשה בענפים אלה צפויה להימשך, ולפיכך באדמה החליטו לבצע עסקת מיזוג עם החברה הסינית כפתרון המיטבי. "עצרנו הנפקה בניו יורק והלכנו לסין, והחברה נמצאת במקום טוב שבו היא לא היתה אף פעם", סיכם ליכטנשטיין.
מפתח לצמיחת חברות
אודי אהרוני, מנכ"ל ומנהל אקדמי של להב פיתוח מנהלים ומנהל מכון הורביץ, סיכם: "הניסיון המצטבר של המנהלים הבכירים בברודקום, לומניס ואדמה הציג ראייה מקיפה של התהליכים הן בצד הרוכש והן בצד הנרכש, על מכלול ההזדמנויות והיתרונות לצד הסיכונים; יש לנצל משברים המאפיינים תהליכים מסוג זה, של מיזוגים ורכישות, לטובת חשיבה מחודשת, שתאפשר להתגבר על הקושי ואף לקדם את החברה בכיוונים לא צפויים".
ד"ר רוית כהן מיתר, המנהלת האקדמית של מכון הורביץ, הוסיפה: "ככל שהעולם גלובלי יותר, כן מהלכים של מיזוגים ורכישות חוצי גבולות הופכים שכיחים יותר. אלה מהלכים אסטרטגיים מורכבים ובעלי השלכות מהותיות על החברה. על כן יש להיערך אליהם בכלים ניהוליים ואסטרטגיים שיסייעו לתהליכים המשפיעים על כל הארגון. הצלחתם היא המפתח לצמיחתן של החברות".
