חלום הקריירה בהייטק עדיין עובר באוניברסיטה
בוגרי קורסים מקצועיים שחולמים על קריירה בהייטק יגלו ש-65% מהחברות דורשות תואר אקדמי רלוונטי ולא מסתפקות בקורסים בסיסיים; אלו שימצאו עבודה ישתכרו עד 50% פחות מבוגרי האוניברסיטאות
השכר הגבוה, תנאי ההעסקה המעולים והאפשרות לעסוק בטכנולוגיות החדשניות ביותר מושכים ישראלים רבים לעבודה בחברות ההייטק. בין אם מדובר בסטארטאפים או חברות טכנולוגיות מבוססות וגדולות, צעירים אחרי צבא וגם אקדמאים מתחומים שאינם מדעי המחשב או הנדסה רוצים גם הם להצטרף לחגיגה. עבורם מציעות חברות שונות קורסים מקצועיים של מספר חודשים שבסופם, כך מובטח, יוכלו להשתלב בעבודה בחברות ההייטק המובילות. במציאות, בוגרי הקורסים ייאלצו להתמודד בשוק מול בוגרי אוניברסיטאות שלהם ייתרון מובהק בקבלה לעבודה ולהסתפק בשכר נמוך בעשרות אחוזים.
לאיזור מחפשי עבודה ב"כלכליסט"
שוק ההייטק הישראלי משווע לידיים עובדות. לפי דו"ח של רשות החדשנות חסרים 10,000 מהנדסים ומתכנתים וכאשר מדובר בעובדים מומחים המחסור אף גדול יותר. חברות הייטק מעידות כי נדרשים לעתים אף 9 חודשים לאייש משרות מסוימות. האוניברסיטאות והמכללות המכשירות בוגרי מדעי המחשב ומהנדסים לא מצליחות לספק את הביקוש. מתוך הצורך הזה קמו להן חברות המציעות קורסים להכשרת עובדים בתעשיית ההייטק כאשר הבולטות בשוק היום הן ג'ון ברייס, סלע והאקר יו (HackerU). אם כך, מדוע עדיין קיים מחסור בעובדים? הסיבה נעוצה בכך שהחברות הטכנולוגיות מחפשות את העובדים המוכשרים ביותר, אלו המכונים טאלנטים, אשר יקנו להן את הייתרון בשוק גלובלי ותחרותי מאוד.
- הרשות לחדשנות: בעשור הקרוב יחסרו בישראל 10,000 מהנדסים ומתכנתים
- ליבא מהנדסים להייטק, או לטפח ישראלים?
- מהנדס עם שלוש שנות ניסיון יכול להכפיל את שכרו ברילוקיישן
ההבטחה של בתי הספר או המכללות המציעים קורסים לבוגריהן היא שהם יוכלו להשתלב בעבודה בהייטק בחברות מבוקשות. חלקן אף מציינות שהן מתחייבות לסייע לבוגרים המתאימים למצוא עבודה ומזכירות בפרסומיהן שמות של חברות כמו מיקרוסופט, גוגל, סיסקו ו-IBM. הקורסים משווקים כדרך להשתלב בהייטק ללא תואר אקדמי רלוונטי ומחיריהם נעים בין 11 ל-21 אלף שקל.
 | |||
"אנו משקיעים את כל המשאבים בהכשרה מעשית של הסטודנטים, על מנת שיוכלו להיכנס לשוק העבודה עם תום הקורס. הבוגרים שלנו נהנים משירותי השמה מקצועית, כך שבוגרים שיהיו מוכנים להשקיע ולשתף איתנו פעולה בתהליך חיפוש העבודה בהחלט יוכלו למצוא עבודה בעולם ההייטק או בעולמות אחרים בשוק העבודה, בהתאם לכישוריהם האישיים", אומר מוטי חדד, מנכ"ל ג'ון ברייס.
יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי בקבוצת SQLink האקר יו (HackerU) מעידה על עצמה באתר החברה שהיא המקום היחיד שמתחייב למצוא עבודה לבוגריו. "החברה מציעה התחייבות לעבודה לעוברים את תהליך המיון. תהליך המיון כולל ראיון אישי מול יועץ לימודים לבדיקת התאמה לתחום, ולאחריו יתאפשר למתאימים להשתלב בקורס המיון. מעבר של קורס המיון בהצלחה מאפשר למועמד להשתלב במסלול ההכשרה המלא המבטיח למועמד עבודה בתחום ההייטק."
אך הבטחות לחוד ומציאות לחוד. בוגרי הקורסים מתקשים להתחרות עם בוגרי מדעי המחשב או הנדסה על משרות נחשקות בחברות הטכנולוגיות המובילות. למעשה, 65% מחברות ההייטק ידרשו תואר אקדמי רלוונטי כדרישת סף לקבלה לעבודה. על אף התדמית הגמישה יותר 85% מחברות הסטארטאפ ידרשו תואר כדי להתקבל לעבודה, כך לפי נתונים של SQLink, חברת מיקור חוץ המתמחה בגיוס להייטק.
"חברות הייטק מעדיפות בוגרי תואר אקדמי על פני בוגרי קורסים בגלל תהליך הלמידה הרחב והמעמיק יותר שמלמדים באקדמיה. יחד עם זאת גם בוגרי קורסים עדין יוכלו להשתלב בתעשיית ההייטק ולהגיע לתפקידי מפתח - זה מאוד תלוי בסוג התפקיד ובניסיון המקצועי של המועמדים", אומר יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי בקבוצת SQLink.
אותם בוגרי הקורסים המקצועיים שימצאו עבודה יגלו שהם משתכרים עד 50% פחות מעמיתיהם בוגרי האוניברסיטאות. עבור עובדים עם ניסיון מדובר בפערים קטנים יותר 15%-8% לטובת בוגרי האקדמיה. הסיבה העיקרית לפערי השכר היא מקומות העבודה בהם משתלבים בוגרי הקורסים לעומת בוגרי הפקולטות הטכנולוגיות.
ניתן לחלק את שוק התעסוקה עבור עובדים בעלי הכשרה טכנולוגית לשניים, ראשית חברות ההייטק, החברות שמהות עסקיהן היא פיתוח מוצרים טכנולוגיים. שנית, מגזרים כמו חברות תעשייה, המגזר הציבורי, בנקים וכד' שזקוקים לעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית אך הם אינם חלק מתעשיית ההייטק. בחברות ההייטק ההעדפה הברורה היא לאקדמאים, ויתרה מכך, לבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים. מהות פעילותן היא פיתוח מוצרים טכנולוגיים ועל כן הן מחפשות טאלנטים, עובדים שיפתרו בעיות ויחשבו מחוץ לקופסא. בחברות שאינן טכנולוגיות אין העדפה כזו ואכן בוגרי הקורסים המקצועיים לרוב מתברגים בהן בתפקידי פיתוח, בדיקות או IT. בנק לדוגמא משלם פחות מחברות ההייטק וזו הסיבה העיקרית לפערים בשכר. דרך העסקה נוספת של בוגרי הקורסים היא דרך חברות תוכנה, למעשה מדובר בעובדי קבלן שמועסקים במיקור חוץ בחברות טכנולוגיות אך אינם נקלטים כעובדים מן המניין. גם כאן, שכרם נמוך מאשר עובדי הייטק בחברות המובילות.
מוטי חדד, מנכ"ל ג'ון ברייס הייתרון של הקורסים המקצועיים הוא הם מאוד ממוקדים והחומר הנלמד רלוונטי ועדכני לשוק העבודה. "הקורסים קצרים יחסית (רובם בטווח של 4 חודשים עד שנה), ממוקדי פרקטיקה וכוללים פרויקטים מעשיים. הם מוכוונים לשוק העבודה ומטרתם היא הכשרת סטודנטים ללא רקע מוקדם בתחום הנלמד והכנתם להשתלבות בעבודה מיד עם תום הקורס. לכן תכני הקורסים מותאמים לשוק ומשתנים באופן תדיר על בסיס הטכנולוגיות החמות, המתעדכנות בקצב מהיר", אומר חדד.
גם חברות טכנולוגיות אשר אינן מציבות תואר אקדמי כרף כניסה לא מסתפקות בקורס מקצועי ומחפשות ניסיון כדוגמת בוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא. "התואר הוא פחות חשוב עבורנו ואנחנו לא מסתכלים על זה כרף כניסה במידה ויש למועמד ניסיון רלוונטי", אומרת נטע פיס, מנהלת משאבי האנוש בסטארטאפ ג'יגיה (Gigya) אך מעידה כי אין להם עובדים שהם בוגרי קורס מקצועי בלבד. הסיבה היא שכאשר מדובר בתפקיד ראשון (ג'וניור) בוגר קורס יגיע ללא ניסיון וההסמכה של הקורס לא תספיק, היא אומרת.
את הקורסים המקצועיים ניתן לחלק לכמה תחומים שמהווים תמונת ראי של שוק העבודה: פיתוח, בדיקות (QA), סיסטם, סייבר ואבטחת מידע. התחומים הרלוונטיים ביותר לחברות הטכנולוגיות הם פיתוח ו-QA אשר בהם יש העדפה לבעלי תארים. עם זאת ישנם תחומים בהייטק שהדרך היחידה כמעט להגיע אליהם היא דרך קורסים ולא דרך האקדמיה – תפקידי הסיסטם והסייבר – "בתפקידים אלו אנשים מתחילים מלמטה וצוברים ניסיון וכך עולים בשרשרת התפקידים. רוב האנשים בשוק שממלאים את תפקידי אבטחת המידע והסייבר אלו אנשים שרכשו את ניסיונם או בקורס ייעודי או מיחידות טכנולוגיות בצבא", אומר בן ישי.
